נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

ו2 אימות יציאת מצרים – בהיסטוריה הכללית

במאמרים הקודמים עסקנו במאפיינים של התורה כמסמך היסטורי. לפני שנמשיך לעסוק בהיסטוריות של התורה ככלל, עלינו להתייחס באופן ספציפי ומפורט לאירוע המרכזי בו עוסק ספר התורה: יציאת מצרים.

 

ו אימות יציאת מצרים – היסטוריה

יציאת מצרים במקורות היסטוריים וארכיאולוגיים

במאמרים הקודמים, עקבנו אחרי התכונות ההיסטוריות של המסורת הישראלית על יציאת מצרים ומתן תורה. במאמר זה נעסוק בהצלבת מידע, עם מקורות היסטוריים של עמים אחרים בנושא יציאת מצרים.
יש להניח שבעולם העתיק ידעו יותר מאיתנו על מה שהתרחש קרוב לתקופתם. מה חשבו סופרים והיסטוריונים בעולם העתיק? מה חשבו הסמכויות ההיסטוריות שריכזו את המידע?
בכל הממלכות בעולם העתיק היו ספריות בנות אלפי כתבים, במקדשים המצריים והשומריים היו ספריות ענק, באוגרית היתה ספריה ובה עשרות אלפי פריטים, באבלה נשתמרו כ20,000 פריטים, באתונה העתיקה במאה ה5 לפנה"ס. עד התקופה ההלניסטית התקיימו הממלכות העתיקות בצביונן באופן כללי. אלכסנדר בתבונתו איחד את המדינות שכבש, ואף דאג לשימור הידע ככל שאפשר היה. ממשיכיו הקימו את הספריה הגדולה באלכסנדריה, מפעילי הספריה אספו אלפי ספרים מרחבי כל העולם כולו. תלמי המלך הורה לכנס בה את "כל הידע העולמי", חוקרים ישבו בספריה ששימשה גם כאקדמיה, וערכו חיבורים ומחקרים, שם גם תורגם התנ"ך ליוונית על פי דרישת הספריה. סטראבו הרומאי כתב את ההיסטוריה של האנושות ב47 כרכים. במקביל היתה ספריה ענקית נוספת בפרגמון שבאיזור טורקיה, שהתחרתה עם זו שבאלכסנדריה. יש להניח שהמלומדים של אותו הזמן ידעו משהו על ההיסטוריה של האימפריות.
איך התייחסו הם לסיפור של התורה? האם הכירו אותו?
התשובה היא חיובית בהחלט. הספריה באלכסנדריה אמנם לא שרדה, אבל כתביהם של האנשים שהיו בה ושאבו ממנה את המידע שרדו.

מצרים
ספריית אלכסנדריה הגדולה והמפורסמת מכולן, היוותה ה'גוגל' של העולם העתיק, אין ספר שלא ניתן היה להשיג בה. ספרים משפות זרות תורגמו, ונטען כי מספרם הגיע למליון ספרים! (אלפיים וחמש מאות שנה קדימה, בספריה הלאומית בירושלים, הגדולה בארץ, ישנם חמשה מליון ספרים, בספריה הגדולה בעולם, הספריה הבריטית, יש כ13 מליון ספרים).
יש להניח שהספרן הראשי של הספריה, כירימון, שהיה היסטוריון פורה בעצמו, ידע על ההיסטוריה של הממלכות העתיקות הרבה יותר מאיתנו. רוב רובה של ההיסטוריה המצרית הידועה לנו מבוססת על ספר מצרי אחד ששרד מהספריה – 'דברי ימי מצרים' של מנתון, וכנראה אף נערך בה בהתבסס על הספרות העשירה שהיתה בה. קל להבין שבמקום בו מצויים כל הספרים המפורסמים, אי אפשר לשקר ואי אפשר לטעות בנוגע לאירועים המרכזיים והמשמעותיים לאימפריות הגדולות והמפורסמות. גם ההיסטוריון המצרי ארטפנוס, בן המאה ה3 לפנה"ס חי באלכסנדריה והיה בעל גישה לספריה. שלא לדבר על ההיסטוריון המצרי מנתון בכבודו ובעצמו, כל אלו ידעו בלי ספק את התיעוד ההיסטורי הנאמן ביותר שאפשר לדמיין, בנוגע ליציאת מצרים היתה או לא היתה, משה רבינו היה או לא היה.

והנה שלשת אלו עוסקים ומדברים על הנושא, ספריהם אמנם לא שרדו עד ימינו, אבל יוסף בן מתתיהו, אוסביוס, ועוד סופרים קדומים, מביאים לנו את הקטעים הרלבנטים מדבריהם. שלשתם מכירים בהיסטוריות של יציאת מצרים, ומזכירים את האיש משה שהוציא את בני ישראל. כירימון אף נוקב במספר של כשש מאות אלף איש. לא זו בלבד, מערכת הספריה באלכסנדריה 'הזמינה' תרגום של התורה, הוא תרגום השבעים המפורסם. היעלה על הדעת שבלב הממלכה המצרית, היו מתייחסים לסיפור שכזה המבוסס כולו על תיאור השפלת האימפריה המצרית באופן שלא סופר מעולם בהיסטוריה, ברצינות, לולי שידעו שכך היה? ואם היה הסיפור מוכחש בעיניהם, כלום לא היה הופך הסיפור היהודי למוסכמה היסטורית של שקר ובדיה ידועה. בזמן שהמציאות היתה להיפך: רוב העולם העתיק שנחשף לתורה היהודית בגירסתה הנוצרית (הפוטרת ממצוות אבל מכירה בכל ההיסטוריה הישראלית), הכיר באמיתתה וקיבל את אמונתה על עצמו. הייתכן שהעולם המערבי כולו, קיבל תורה המבוססת על מעשה שידוע היה שהוא בדיה?
סקירת ספרות רחבה יותר באה בספרו של יוסף בן מתתיהו 'נגד אפיון', בו הוא מתמודד עם העלילות הטפשיות שבדו הסופרים היוונים והרומאים, על חמור בבית המקדש היהודי, וכיוצא בזה. אבל על עצם ההיסטוריה היהודית אף אחד לא מנסה להתווכח. סופרים עתיקים רבים אחרים מזכירים את יציאת מצרים כעובדה, היקאטיוס, דיודורוס, אריסטובולוס ('מורה תלמי המלך'), דמטריוס ('על המלכים ביהודה'), הקאטיוס מאבדירה ('על אמונת אברהם' חי במאה ה4 לפנה"ס). אף אחד מהסופרים האלו שחיו בתקופה ההלניסטית וחלקם עוד בחיי אלכסנדר מוקדון, לא העלה אפילו ברמז או בצחוק את הרעיון שהתורה היהודית היא מסמך מזוייף או מוטל בספק. ורבים מהם היו שונאי ישראל.
בספרים העתיקים האלו מובאים פרטים רבים המאמתים את סיפור התורה, אליהם נגיע בהמשך.
כמובן שאין מדובר בדיווח אובייקטיבי כלל וכלל, סופרים קדומים שנאו מספיק את היהודים, וטפלו עליהם כל רעה חולה. אמנם את העובדות ההיסטוריות שישראל יצאו ממצרים על ידי משה לא יכלו להכחיש. אבל הוסיפו כהנה וכהנה סיפורים, כיצד היו היהודים מצורעים, במצרים נחשבו לטמאים, וכו' וכו'. כפי שראינו בסרטון 'המסורת ההיסטורית' לגבי מערכת התעמולה הפלשתינאית והקומוניסטית,

אפשר לפרש דברים בצורות זוועתיות, אבל את האירועים המרכזיים עצמם אי אפשר לשנות. משה גאל את ישראל ממצרים. הביס את האימפריה הגדולה בעולם העתיק, שחרר את העבדים, והובילם לישראל.
נצטט מעט מסקירת הספרות של יוספוס בספרו 'נגד אפיון'.

"בעלילות נגדנו התחילו המצרים, אך גם אחרים, שרצו לשאת חן בעיניהם, ניסו לעוות את האמת, ולא הודו למשל, בדבר כניסת אבותינו מצרימה כפי שהייתה בפועל, אף לא כתבו אמת על יציאתם משם. איבתם וקנאתם של המצרים נבעו מסיבות שונות, תחילה משום שאבותינו השתלטו על ארצם, ומשום שצלחה דרכם מחדש כאשר שבו למולדתם. אחרי כן היה זה הניגוד הגדול יותר בענייני קודש שגרם לשנאתם הגדולה..".

ההיסטוריונים הקדומים, שספריהם היו זמינים באותם ימים, הכירו כולם בירידת ישראל למצרים וביציאה ממנה. הויכוח נסב סביב נסיבות הכניסה והיציאה, והכיל הרבה אמוציות ופוליטיקה, אך על העובדות הבסיסיות אין ולא היה ויכוח.

ההיסטוריון המצרי המפורסם, מנתון, מספר שהיהודים גורשו ממצרים בשל היותם מצורעים. באירוע המרכזי הוא מודה על כרחו, בנוגע לפרטים, מי היה מצורע ומי לא? יבחר הקורא למי להאמין. מה שברור הוא שבמצרים היה ידוע שהישראלים יצאו ממצרים בדרך פתאומית הקשורה במגפה, ולא בעזיבה טבעית, הגירה, שינויי אוכלוסין, וכדו'. אירוע חד פעמי ומהיר. מנתון אף נוקב במספר של עשרים וארבע רבוא, רבע מליון איש.

מנתון מזהה את בני ישראל עם הקבוצה האסייתית שפלשה למצרים הידועה בשם 'חיקסוס', בין אם טעה ובין אם לאו, הוא קיבל את יציאת מצרים כאירוע היסטורי. כפי שנראה בסמוך, כל ההיסטוריה המצרית מבוססת על מנתון, ומי שמקבל את ההיסטוריה המצרית, יצטרך לקבל גם נתון זה.
מנתון גם מספר שמנהיגם של הישראלים ציוום שלא יעבדו את האלים ולא יזהרו בחיות הקדושות למצרים רק יזבחו את כולם ויאכלון, והביא את כולם במסורת ברית ושבועה להחזיק בכל החוקים האלה, מנתון גם נוקב בשמו: 'משה'. מנתון יודע שאין מדובר רק ביציאה מארץ מצרים, אלא בברית יחודית של חוקים ומשפטים יחודיים, יש כאן בעצם דיווח על קרבן הפסח. הוא גם מזכיר שמשה גדל מתחילה בחברה המצרית. סיפורו של מנתון מופיע בצורות שונות אצל סופרים אחרים מתקופות שונות, כדוגמת מנסיאס מליקיה, פוסידוניוס, אפולוניוס מולון – שכתב חיבור מיוחד על היהודים במטרה להתקיפם, אך מתאר את משה כנותן התורה, ואת יחוסו ואבותיו, ואף את יציאת מצרים.
גם ההיסטוריון המצרי כירימון מזכיר את שמותיהם של משה ויוסף, ואף נוקב בכינוייהם שהיו מקובלים בשפה המצרית. גם הוא קושר את יציאת הישראלים במחלה (שפקדה את הישראלים כמובן), ואת מספר הישראלים הוא מונה בשתי קבוצות של 25 רבוא ו38 רבוא, סה"כ 630,000 איש.
גם היקטאיוס מאבדירה, במאה הרביעית לפני הספירה, בימיו של אלכסנדר מוקדון, שהיה היסטוריון של מצרים, וחיבורו 'אגיפטיקה' כלל את כל הידע בימיו על מצרים, -בקטע המובא אצל דיודורוס סיקילוס- מספר בשם מקור מצרי כי לגירוש היהודים קדמה מגפה בה נגפו המצרים, ושמשה לימד את היהודים שלא לעבוד לאלים. לפי יוספוס חיבר היקאטיוס ספר על היהודים ועל אברהם, "והספר מצוי בספריות וכל אחד יכול לקראו".
סופר הלניסטי אחר בשם ארטפנוס כתב את הספר 'על היהודים', המתאר את ההיסטוריה היהודית הקלאסית, בו הוא מצטט מקורות מצריים המזכירים נסיך מצרי בשם משה, חיבורו היה מצוי בידי אוסביוס. ספרות היסטורית רחבה בעולם ההלניסטי הכירה בהיסטוריות של יציאת מצרים, כך גם אריסטובולוס (המכונה בחשמונאים ב' 'מורה תלמי המלך'), דמטריוס שחי במאה ה3 לפנה"ס מצטט בספרו "על המלכים ביהודה" קטעים מתרגום השבעים לבראשית.
אין שום ספק שמחברים בתקופה זו הסתמכו על מקורות עתיקים, כך למשל רשימת עשרת המלכים הבבלית, היתה ידועה רק מפיו של בירוסוס ההלניסטי, עד לשנת 1923, בה פירסם האשורולוג לנגדון כתובות המאשרות סיפור זה מן המיתוס הבבלי.
אפילו על קריעת ים סוף ישנה עדות היסטורית עתיקה, כפי שכותב שד"ל: "ודע עי ענין יבושת מי ים סוף נשאר בקבלה גם אצל גויי הארץ כי כן דיודורוס סיקילוס הזכיר כי אנשי אומה אחת המתפרנסת מדגים היושבת אצל ים סוף היה להם קבלה מאבותיהם כי פעם אחת נעשה כל הים ההוא לחרבה".
דיודורוס סיקולוס שכתב את "ביבליותקה היסטוריקה" התיימר לסכם את ההיסטוריה האוניברסלית על פי הספרות העולמית, החיבור מנה ארבעים כרכים! וכלל הרבה ציטוטים מהיסטוריונים שקדמו לו, דיודורוס טוען שמשה היה האדם האחרון בהיסטוריה שטען שחוקיו הגיעו מאת האל. דיודורוס עצמו היה שונא יהודים והשמיצם בדרכים רבות ושונות, אבל הוא לא העלה על דעתו לטעון שיציאת מצרים לא התרחשה או שמשה לא היה במציאות, למרות היכרותו עם כל הספרות העתיקה, לו היה לו בדל מקור המספק אסמכתא להכחיש אירועים אלו, כלום לא היה מזכירם?
לסיכום ניתן לומר כי כל המקורות הרלבנטיים להיסטוריה של מצרים, אלו שהיו פתוחים לפניהם הספריות, ושאצרו את הידע בנוגע למצרים. מאשרים כי אדם בשם משה הוציא את בני ישראל ממצרים, וכי הדבר היה כרוך באירוע פתאומי של מגפות ומחלות. בנושא זה לא היה שום ויכוח היסטורי.

בראשית התקופה ההלניסטית קובץ כל הידע האנושי ההיסטורי לספריות מנהלי הספריה וההיסטוריונים השונים שפעלו בתחומה ידעו היטב את ההיסטוריה של האימפריה המצרית ועמי האיזור סופרים הלניסטיים רבים עוסקים בהיסטוריה של עם ישראל כולם מכירים בהיסטוריות של יציאת מצרים ושל משה שגאל את ישראל זאת למרות שניסו לטפול על הישראלים עלילות שונות ומשונות.

ראה עוד: מאור עובדיה: יציאת מצרים וגודל האוכלוסיה המצרית

travel-945309_960_720

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

41
Leave a Reply

avatar
 
smilegrinwinkmrgreenneutraltwistedarrowshockunamusedcooleviloopsrazzrollcryeeklolmadsadexclamationquestionideahmmbegwhewchucklesillyenvyshutmouth
35 Comment threads
6 Thread replies
0 Followers
 
Most reacted comment
Hottest comment thread
10 Comment authors
אנונימיינוןאנונימידניאלאורי Recent comment authors
  Subscribe  
Notify of
אנונימי
Guest
Member
אנונימי

יש כאן טיעון י, שבטח היו בסיפריית אלכסנדריה המון כתבים של מצרים ומי שהייתה לו גישה לסיפרייה יכל לבדוק אותם ולהשוות, והנה לא מצאו סתירה.
אז 1. לא ידוע אם אכן היו באלכסנדריה כתבים מתאימים מאותה תקופה בדיוק.
2. כמה אנשים יכלו לעשות מחקר כזה בזמנו? לכמה מתוכם זה שינה משהו?
3. גם אם מישהו גילה שזה לא נכון, אולי היה סיכון לפרסם. ואולי פירסום כלשהו שהיה לא שרד.

בסופו של דבר, הר של ספקולציות… אפילו לא עובדה אחת. אבל בהחלט טיעון מעניין.

אנונימי
Guest
Member
אנונימי

! מעניין שאין אף היסטוריון או ארכאולוג החתום פה על הכתוב… מעניין שאין קישורים בסוף המאמר… מעניין שאין ציטטות מהספרים המדוברים… מעניין איך הסופרים הקדומים ידעו כל כך הרבה על יציאת מצרים כסיפור אמתי אבל לספר על התאריך שבו זה קרה הם לא ידעו… "גם ההיסטוריון המצרי ארטפנוס, בן המאה ה3 לפנה"ס חי באלכסנדריה והיה בעל גישה לספריה."-ארטפנוס היה חרטטן לא היסטוריון!!! "There is general scholarly consensus that Artapanus used the Septuagint as a framework for his historical narrative, liberally manipulating its stories to create his own unique account. He describes the Egyptian adventures of the three major Jewish patriarchs,… Read more »

אורי
Guest
Member
אורי

התיעוד של הספריה מאוחר מאוד מיציאת מצרים.
וגם רוב התכנים שהיו בו היו מהעולם היווני , ולא מהמצרי.
מה אתם מצפים שיהיה כתוב בספריה 'אה, ותדעו שהיהודים זה מיתוס. הם לא יצאו מאיתנו.'
זה בטוח כנראה שלא קרה.
מה זה כבר מוכיח?
אני באמת מעוצבן מכל העניין הזה לעשות מכל פיפס הוכחה .

דניאל
Guest
Member
דניאל

אורי אני באמת לא אדם שמגיב באתרים, לא אוהב להיכנס לוויכוחים חסרי תועלת, אבל בנוגע לתגובות שלך אני פשוט חייב להגיב. התגובות שלך נוטפות מתחושת נעלות כזו. אפשר להבין שאתה בטוח שהדתיים לא יודעים מהחיים שלהם ובאים לשטוף לציבור את המוח(כמובן שלא אמרתי שאמרת זאת, רק שזה הניחוח העולה מצורת תגובותייך). טענותייך הן פשוט טענות ילדותיות ולא עניינות, וכאשר צוות האתר עונה לך בצורה רצינית אתה לא לוקח את תגובתם ברצינות כי כבר בראשך אתה קיבעת את העיקרון שהם טועים ושקרנים, ושאני לא אקבל שום תגובה או הוכחה או מאמר שלהם, אני אלחם נגדם על כל טיעון. או בקיצור לא… Read more »

אורי
Guest
Member
אורי

אני לא מסכים. מה ההבדל בין האומה המצרית של היום למנתון של פעם?
גם להם היה גישות להיסטוריה של מצרים.
וגם שאין ממצאים הם ע'דיין מאמינים שיציאת מצרים קרתה. (מנתון והמצרים כיום.)
אגב מה אתם חושבים שהאומה המצרית מסתירה את הארכיולוגיה של יציאת מצרים במצרים? יש לכך ראיות?

אורי
Guest
Member
אורי

אפשר להגיד שכמו שהיום יש רוב מוסלמים דתיים במצרים, וכבר לפני משהו כמו 20 שנה היתה כתבה שמראה שישראל חייבת למצרים שלל ורכוש (מובא בארכיולוגיה תנ"כית של זמיר כהן) אז בעוד 1000 שנה יאמתו את יציאת מצרים בגלל שהמוסלמים שהיו במצרים והיה להם גישה לעתיקות של מצרים, לא יכלו להכחיש את יציאת מצרים! ולכן בעוד 1000 שנה הסיפור יאומת ע"י מחזירים בתשובה. אבל בפועל זה לא נכון. אנחנו רואים שהמוסלמים במצרים, כמה שתיהיה להם גישה לעתיקות שלהם, הם לא מצאו אף כתובת שאומרת "אני רדפתי אחרי העברים ואחרכך טבעתי בים וכדו' " אלא הם מאמינים בכך מאינטרסים ומאמונות שונות (הדת… Read more »

ליאור
Guest
Member
ליאור

יש לך מקור לכך שהוא מספר על עם אחר (כשהחיקסוס שולטים על ארץ ישראל..) וכשהוא אומר שהם הולכים ליהודה ובונים עיר בשם ירושלים? מה גם, שאני בכלל לא מבין אתכם. הרי יוסף בן מתתיהו אומר במפורש כי מנתון שאב את עלילת המצורעים ממקורות אנטישמים, ולא מספרית אלכסנדריה. (רק את זה שהוא חשב שבני ישראל הם החיקסוס הוא שאב לטענתו מספרית אלכסנדריה)

ליאוא
Guest
Member
ליאוא

אוקי.. אבל מה שמנתון מדבר עליהם זה לא בני ישראל, מכיוון שבני ישראל הם לא החיקסוס. אלא עם אחר

ליאור
Guest
Member
ליאור

אני לא מבין.. היתה קהילה יהודית במצרים כבר מימי בית ראשון. האם לא ייתכן כי מה שהם מספרים זה מעין תגובה לסיפור המקראי?
מה גם שאם הם יחשבו שהדת המצרים היא נכונה אז זה אומר שאנחנו גם נאמין להם?!

ליאור
Guest
Member
ליאור

הי , לפי המצגת המרתקת הזאתי (https://www.youtube.com/watch?v=qeVxlPL1hU4&t=39s) , מה שכותב מנתון , שבימי מלך טוטמאיוס (שכנראה זה אינו אלא שמו המלא של המלך תתי) חרה האלוהים במצרים והם לא ידעו למה. ומה שכותב מנתון שהם החריבו את המקדשים עד היסוד ושרפו אותם ובזזו אותם וכו וכו' אינם אלא העמלקים. שהרי האומה המצרית לא יכולה לדעת מי באמת הם בני ישראל. העמלקים , או העבדים שגירשו אותם קודם לכן. הדבר מסתדר מאוד , שהרי בני ישראל היו עבדים , ולא שלטו על מצרים.

ליאור
Guest
Member
ליאור

אבל , תראה. יש גם מסורות כאלה אצל היסטוריונים רומאים ויוונים. דוגמת דיודורוס סיקולוס. מה גם שאם המצרים היו אנטישמים אז זה מסתדר הרבה יותר מהטענה שהם הכירו ביציאת מצרים אירוע אמיתי. כי גירוש מצורעים זה אירוע משפיל. וזה יכול וסביר יותר להניח שזה נובע ממסורות אנטישמיות מזה שהגיעה קהילה יהודית למצרים.

ליאור
Guest
Member
ליאור

בויקיפדיה כתוב: לאחר חורבן בית ראשון והיווצרותה של קהילה יהודית במצרים, בקרב האוכלוסייה המצרית החלו להתפתח מסורות על מוצא היהודים, כתגובת-נגד למסורת היהודית על יציאת מצרים. מסורות אלו חלחלו לאוכלוסייה היוונית שהתיישבה במצרים לאחר כיבושה על ידי אלכסנדר הגדול ועם העלאתן על הכתב ביוונית בתקופה ההלניסטית התגבשו לגרסה אלטרנטיבית שהתפשטה לעולם היווני שמחוץ למצרים, ולאחר מכן גם לספרות הלטינית ולחוגים הגבוהים באימפריה הרומית.
כך שזה לאו דווקא נוגע לחומר שהיו על היהודים בספריית אלכסנדריה

ליאור
Guest
Member
ליאור

נכון הדבר שהיסטוריונים מצריים מתעדים ומתייחסים לסיפור יציאת מצרים כאמת. אבל מי אמר שהגירוש והמצורעות הן לא אלא דבר אנטישמי ולאו דווקא משהו שמשתקף מספריית אלכסנדריה או משהו כזה. יש גם היסטוריונים יוונים ורומאים שאין להם קשר למצרים שכתבו "מסורת נגדית ליציאת מצרים:" כך שניתן לומר כי אין הדבר בא לסמל על מסורות אנטישמיות כתגובה לנקמה שהיהודים יצאו ממצרים.. כך מנתון מתאר את עלילת המצורעים : מנתון מספר שאחד ממלכי מצרים בשם אמנופיס רצה "לראות את האלים" וסיפר זאת לנביא שגם שמו אמנופיס (בן פפיאס). הנביא אמר למלך כי יוכל לראות את האלים רק "אם יטהר את כל ארץ מצרים… Read more »

ליאור
Guest
Member
ליאור

1. אז "אם לא מדובר בהיסטוריה וכל אחד יכול להסביר כרצונו" מדוע הפצצתם במאמר הזה מלא עותקים כאלה ?
2. היבוסים בנו את ירושלים , אולי הם כן באו ממצרים והם בעצם החיקסוס? גם כשישראל באו לארץ כנען לא ישר הם בנו את ירושלים.. רק בימי דוד

ליאור
Guest
Member
ליאור

"מנתון מספר שהיהודים גורשו בשל היותם מצורעים" אולי מנתון פשוט היה אנטישמי? אולי העם שמדבר עליו מנתון הוא בעצם העמלקים ואינם היהודים? זה שאנחנו לא יודעים איזה עם זה לא אומר שזה חייב להיות עם ישראל..

ליאור
Guest
Member
ליאור

אז מה הראיות לכך שבני ישראל הם מה שמתאר מנתון?

ליאור
Guest
Member
ליאור

ידוע לנו על הרבה עמים כנענים שמקורם ממצרים. אין לי פה שמות אבל האם הלא ייתכן כי מנתון מתאר עם אחר? יש פרטים מאוד דלים ואין שום סיבה לבחור את העם היהודי ולא עם אחר.

ליאור
Guest
Member
ליאור

לצוות האתר- שלום.
האם לא ייתכן שמנתון מדבר על היבוסים? זה מה שכתוב אצל מנתון: והם יצאו מארץ מצרים…למשפּחותיהם עם כל רכושם…ופנו ללכת דרך המדבר אל סוריה, אולם יראו את שלטון האשורים…ועל כן בנוּ להם עיר בארץ הנקראה בזמננו בשם יהודה…וקראו לה בשם ירושלים."
ידוע לנו שהיבוסים הרימו את ירושלם. איך אנחנו יהודים בוודאות שמנתון דיבר על היהודים ולא על עם אחר? תודה רבה ונ.ב אתם אתר נפלא שמנפץ הרבה אשליות אתאיסטיות.

יהודה
Guest
Member
יהודה

אביר כמובן בונה פה איש קש מוחלט. לא טענו פה שזו הוכחה ניצחת אלא שיש תיעוד בהיסטוריה המצרית על האירוע. אה ותו לא. עדי לא מבין שעצם קיומו של ספק הוא לא השאלה פה. ספק ניתן להגיד על כל דבר, כולל על זה שלא מדבר איתו עכשיו חייזר, על זה שהוא חולם עכשיו. ספק תמיד ניתן להטיל. השאלה מה הגיוני יותר – ופה הטענה לגבי מנתון משמעותית ביותר. ההיסטוריון המצרי המוסמך ביותר מתאר את האירוע. עכשיו, ניתן כמובן להגיד שעבדו עליו, שהספר מזוייף או כל שטות אחרת. אבל כל זה הוא לא הענין. העניין הוא שההיסטוריון המצרי המוסמך ביותר תיעד… Read more »

ינון
Guest
Member
ינון

יהודה יישר כח לתגובתך, ולתגובת צוות האתר.