נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

יט זמן כתיבת התורה 7. ידע היסטורי, וסיכום

מלבד ההשוואות לממצאים ארכיאולוגיים המשקפים מצב מדיני, מלחמות, וכדו'. אפשר להשוות גם את הידע ההיסטורי שבתורה, לידע שהיה מקובל בעמים הקדמונים בימי מתן תורה.

 

יט זמן כתיבת התורה 7. ידע היסטורי, וסיכום

יט זמן כתיבת התורה 7. ידע היסטורי, וסיכום

מלבד ההשוואות לממצאים ארכיאולוגיים המשקפים מצב מדיני, מלחמות, וכדו'. אפשר להשוות גם את הידע ההיסטורי שבתורה, לידע שהיה מקובל בעמים הקדמונים בימי מתן תורה.
מבלי להיכנס לשאלה, מה בדיוק היה ואיך התרחשו האירועים האלו, או להשוות את הפרטים בין הסיפור אצל העמים השונים, נוכל לראות רק איך התורה מתארת את אותם אירועים המתוארים אצל עמי קדם בכתבים מתקופות הקרובות למתן תורה, לחלק מהם אין זכר בזמן מאוחר, והם דברים שאף סופר מאוחר לא היה יכול לדעת. וגם חלקים אחרים שיש להם רמזים גם במיתוסים מאוחרים יותר, ברור שלא היו מוכנסים לתוך תורת ישראל מתוך ספרי אלילות שהתורה כה מתעבת.
התורה פותחת באדם הראשון, המלה אדם הוראתה עברית, כמו כן מוזכרים עשרה הדורות שמאדם ועד המבול. גם בכתבים הבבליים אנו מוצאים את "רשימת עשרת המלכים שמלכו לפני המבול", ואחד מהם הוא 'אדם', גם באוגרית מן האלף השני לפנה"ס אחד האלים הראשיים הוא 'אב אדם'.
מתוך עשרת הדורות שלפני המבול, מצויין השביעי, חנוך, שהתהלך את ה'. וגם הבבלים מספרים שהמלך השביעי היה חביב האלים. שמו מסתיים בהיגוי nki לפי נוסחה אחת לכל הפחות, מה שמזכיר את הסיומת של חנוך. כברשימה הבבלית, גם בתורה מספר השנים של עשרת הדורות הולך ופוחת.
אדם וחוה נענשו בגירוש מגן העדן, בתרבויות הכתב לא מצאנו שום זכר למעשה זה. אבל חותמת מן האלף הרביעי לפני הספירה מתארת איש ואשה עומדים על יד עץ, ונחש מאחוריהם, "מבע פניהם אומר עצב ואימה" (קאסוטו בראשית עמ' 53). ייתכן שלפנינו התיעוד הראשון למעשה אדם וחוה בגן העדן.
התורה מספרת על 'ארץ החוילה אשר שם הזהב' (בראשית ב יא), ארץ החוילה מוזכרת בתעודות עתיקות, ואף מסעות אליה, אך המקור האחרון העוסק בה מתוארך לאלף השלישי לפנה"ס (גריניץ עמ' 63). איזה סופר מאוחר היה יכול לדעת על כך?
התורה מזכירה את תובל קין, אבי המתכות (בראשית ד כב), והנה אצל החתים, מוזכר שם הדומה לתובל כראשית חרושת הברזל, כפי שמעיר פרופ' גריניץ (65), וכן אצל היוונים מיוחסת חרושת הברזל לוולקן.
סיפור המבול מופיע כידוע בכל רחבי העולם, חוקרים שאספו מסורות מעמים שונים ברחבי העולם, הגיעו למנין של 217 תרבויות שבהן מסופר על מבול עולמי, ישנם פרטים רבים המשותפים להרבה מן המסורות, בין החוקרים המפורסמים שעסקו בנושא: למברט ומילר (The Babylonian .Story of the Flood), פריזר (G. Frazer בספרו:Folklore in the Old Testament,) ועוד רבים. במיוחד ראוי לציון המיתוס הבבלי, שבו עשרות פרטים הדומים לסיפור הישראלי. באיזו תקופה היה סיפור זה חלק מהידע האנושי? עלילות גלגמש ידוע לנו החל מהאלף השלישי לפני הספירה, זמן המבול המקראי, אין לו זכר אחרי המאה ה13 לפנה"ס, זמן מתן תורה. הריבוי הגדול של ההקבלות מלמד שלשני הסיפורים יש מקור משותף, אבל המקור הזה לוקח אותנו הרבה לאחור, זמן הסיפורים האלו חייב להיות בתקופה הקדומה, ולא בימי השופטים והנביאים.
התורה מתארת שאחרי המבול חטא חם אבי כנען בביזוי אביו השיכור ונענש על כך, זה מתאים למיתוס הכנעני הרואה בכיבוד האב השיכור ענין גדול, כפי שמציין שמואל לוינשטם, הד לסיפור זה יש בכתבי אוגרית, הקודמים למתן תורה (אנצ"מ חם).
בני יון בן יפת, מוזכרים בתורה אלישה, תרשיש, כתים, ודודנים. ואף המיתולוגיה היוונית מספרת על הטיטן יפטוס, אלישה ותרשיש כתים ודודנים, הם היגוי אחר לשמות הקמאיים היווניים: הלאס ותרקיה, איכאים, דנאים, השמות שמזכיר הומרוס. שוב מדובר בסיפור שיסודו קדום מאד. אין כאן את כל המורכבות שבמיתולוגיה היוונית ההומרית, וגם בימי שבת ישראל בארצו לא היה קשר בין ישראל ויוון.
לאחר המבול מופיע סיפור מגדל בבל. הסיפור מתאים לממצאים לפיהם במאה היח' לפנה"ס נבנה המגדל הראשון והעתיק של בבל, בשם e-sag-ila שפירושו: המגדל המרים ראשו עד השמים", במקביל לאמור בתורה "מגדל וראשו בשמים" (האשורולוג יעקב קליין, עולם התנ"ך בראשית עמ' 83).
עצם הרעיון שראשית התרבות היא בשנער, מתאים לידוע לנו על הידע באלף השני לפני הספירה, שמה המקורי של שומר היא "שנער" כפי שמראה אברהם ולפנזון (בית מקרא דצמבר 1993 קלו', א. ולפנזון), ידוע לנו שבשומר היתה ראשית הציביליזציה, הכתב, הגלגל, ועוד. גם מה שמספרת התורה שאחרי בנית המגדל בלל ה' את שפת כל הארץ (יא ט), מקביל למסופר באפוס השומרי מן המאה הכא' לפנה"ס שהאל אנכי בלל את שפת בני האדם וקודם כולם דברו לשון אחת (פרופ' אמנון אלטמן עולם התנ"ך עמ' 84).

הידע ההיסטורי שבתורה – מקביל למסופר בתעודות בנות הזמן:

ימי בראשית התחלות תרבותהמבולבני נחמגדל בבל
אדם, עשרה מלכים קדמונים לפני המבול. הדור חנוך השביעי היה חביב האל, מספר השנים הולך ופוחת, הדים למעשה אדם וחוהארץ החוילה מוצא הזהב, תובל קין מגלה המתכותמקביל ב217 תרבויות עם פרטים רבים מאד,

 

חם מבזה את אביו השיכור, בני יפת במיתולוגיה היוונית.הקבלה בסיפור הבבלי, ראשית התרבות השנער, היפרדות הלשונות באופן פתאומי

סיכום שבעת המאמרים האחרונים:

1 המציאות המדינית

סקרנו את המצב המדיני של 11 עמים, בכולם התיאור שבתורה משקף את תקופת הברונזה.

סקרנו את האופק הגאוגרפי בארבעה דוגמאות, כולן מתאימות לתקופת הברונזה.

סקרנו את התעתיק של עשר קבוצות, בכולן התעתיק שבתורה תואם את תקופת הברונזה ולא את תקופת הברזל.

סקרנו את הידיעות שהתורה מספרת על תקופות קדומות, וראינו שהן מקבילות לידוע לנו מעמים בתקופת הברונזה.

סקרנו 32 ידיעות מדיניות המוזכרות בתורה בנוגע לתקופת הברונזה, לפי ארבע קטיגוריות: לכולן יש בידינו תיעוד מקביל.

2 השפה

סקרנו את ההבדלים בין העברית הקדומה שבתורה, ובין העברית המאוחרת יותר שבנביאים.

ראינו איך ההבדלים מתבטאים בצורת הכתיבה של מלים שבתורה באים במשמעות המקובלת בתקופת הברונזה, ובנביאים במשמעות המקובלת בתקופת הברזל.

ראינו איך הכתיב שבתורה תמיד יותר קדום, איך הדקדוק שבתורה משמר צורות קדומות.

ראינו איך אוצר השמות בכל תקופה מתאים לשפה. גם השמות הקלאסיים של האבות, עוברים שינוי תקופתי, וגם אוצר השמות הכללי מתאים תמיד לתקופה אליה הוא מיוחס. ארבע תקופות ארכיאולוגיות ידועות מזוהות באופן ברור באוצר השמות לאורך התורה והנביאים.

ראינו איך מונחי החוק והמשפט שונים בתורה ובנביאים.

3 תנאי החיים והתרבות

סקרנו 7 נושאים בסיסיים בחי ובצומח של התקופה, וראינו איך התורה משקפת את תקופת הברונזה בנושאים אלו, ולא את תקופת הברזל.

סקרנו את התפתחות הטכנולוגיה ב7 קטיגוריות, וראינו איך התורה משקפת תקופה קדומה ושונה.

סקרנו את ההבדל שבטכניקות הבניה והקישוט של המקדש, וראינו איך ב4 קטיגוריות  התורה לא משקפת כלום מהתרבות שבתקופת הברזל.

סקרנו עוד 7 תמורות היסטוריות, המשתקפות בנביאים שבתקופת הברזל, אבל לא בתורה.

4) החוקים

סקרנו את הרושם ההיסטורי בחוקים, וראינו כיצד אין שום אירוע שלאחר תקופת הברונזה משאיר רושם באחד החוקים.

סקרנו את מבנה החברה המשתקף בחוקים, וראינו שהמבנה המשתקף בהתאמה הוא שתי תקופות הברונזה האחרונות, אך לא תקופת הברזל.

סקרנו את ההתפתחות הכלכלית של תקופת הברזל, המשתקפת בספרי הנביאים, אך אין לה זכר בתורה ובמשפטיה.

סקרנו את סיפורי האבות וראינו שהם קודמים למתן תורה, אפילו התנהגותו של משה עד למתן תורה אינה מותאמת לחוקי התורה. ואין להעלות על הדעת שהם נוצרו אחר מתן תורה.

סקרנ ואת המנהגים בני הזמן והמקום המשתקפים בחייהם של האבות, וראינו שכולם מעוגנים בחוק הקדום שנהג בתקופת הברונזה התיכונה.

5) עבודת ה'

סקרנו את כל הפרמטרים של עבודת ה' בתורה, קרבנות, שמות ה', נבואה, נסים, שאלה בה', כריתות ברית, וראינו איך כולם אינם משקפים את המציאות של תקופת הברזל. אלא אך ורק את התקופה הקודמת לה.

6) חטא ותוכחה

סקרנו את החטאים עליהם מוכיחה התורה, לעומת החטאים עליהם מוכיחים הנביאים, לפי 6 קטיגוריות. וראינו כיצד לא יתכן שהתורה והנביאים משקפים את אותה התקופה.

7) היסטוריה

סקרנו את הידע ההיסטורי שבתורה, בחמשה נושאים, וראינו שהוא מקביל למסופר בתעודות בנות הזמן. סיפורים שאף אחד בתקופה מאוחרת לא היה יכול לדעת עליהם.

מכל הנתונים האלו עולה באופן ברור, שהתורה  נכתבה בתקופת הברונזה, ולא קיבלה שום רושם והשפעה בתקופת הברזל

מציאות מדיניתשפהתנאי חיים ותרבותחוקיםעבודת ה'חטא ותוכחההיסטוריה
◌ המצב המדיני של 11 עמים

◌ האופק הגיאוגרפי

◌ התעתיק של עשר קבוצות

◌ ידיעות על תקופות קדומות

◌ 32 ידיעות מדיניות

◌ בתורה שירות העברית הקדומה.

◌ בתורה המלים במובן הקדום, בן תקופת הברונזה.

◌ אוצר השמות בתורה מתאים לכל תקופה.

◌ מונחי החוק והמשפט מותאמים לתקופה.

◌ ב7 נושאים בחי וצומח התורה משקפת את תקופת הברונזה.

◌ ב7 קטיגוריות של התפתחות הטכנולוגיה – התורה קדומה.

◌ טכניקות הבניה והקישוט של המקדש – אין רמז לתקופת הברזל.

◌ 7 תמורות היסטוריות מתקופת הברזל לא נרמזו בתורה.

◌ אין אירוע מתקופת הברזל משאיר רושם בחוקים.

◌ מבנה החברה המשתקף – של תקופת הברונזה.

◌ ההתפתחות הכלכלית של תקופת הברזל אינה בתורה.

◌ סיפורי האבות קודמים  לתורה.

◌ מנהגים בני תקופת הברונזה משתקפים בתורה.

◌ כל הפרמטרים של עבודת ה' עברו שינויים מסויימים בתקופת הברזל, אבל בתורה אין זכר לשינויים אלו.◌ 6 קטיגוריות של חטא ותוכחה מלמדות על ההבדל שבין התורה לבין דברי הנביאים שנכתבו בתקופת הברונזה.◌ הידע ההיסטורי שבתורה בחמשה נושאים מקביל למסופר בתעודות מתקופת הברונזה.

 

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

21
Leave a Reply

avatar
 
smilegrinwinkmrgreenneutraltwistedarrowshockunamusedcooleviloopsrazzrollcryeeklolmadsadexclamationquestionideahmmbegwhewchucklesillyenvyshutmouth
7 Comment threads
14 Thread replies
0 Followers
 
Most reacted comment
Hottest comment thread
5 Comment authors
אליאליהואאביצוות האתרמשה Recent comment authors
  Subscribe  
Notify of
אלי
Guest
Member
אלי

1.טוב "לכותב בממלכת ישראל לא היתה גישה לפפירוסים מצריים"… אז מה? האם זה אומר שלא היתה לו גישה למגילות שנכתבו במשך שנים ע"י האליטה הכהנית, או שהוא התבסס על מקורות אחרות 'שאין לנו כיום', מהיכן אתה יודע אלו מקורות היו בפניו? איך אתה יכול להוכיח את העדר?? 2. לא טענתי ש'כל' התורה נכתבה בזמן המאורעות, אלא הם נכתבו במשך מאות שנים… בתקופות שונות ואפילו מה שכבר כן נכתב נשמר בבית המקדש אצל הכהנים, אין שום הוכחה ש'העם' קרא בספרי התורה לפני תקופת עזרא 3. בעולם שלנו לא הכל שחור לבן, צריך לראות את המכלול ולהבין איך הדברים השתלשלו והתפתחו בהדרגה… Read more »

אלי
Guest
Member
אלי

אתה כותב:
"הנתונים האלו לא היו יכולים להיות ידועים לכותב התורה, אנו יודעים עליהם מחפירות ארכיאולוגיות ומפענוח כתבים שלא היו מצויים ולא היו יכולים להיות מצויים אצל"
מניין לך שהם לא היו אצלו ?? איך אתה יכול להוכיח את העדר??

ושוב אתה כותב:
במדה והיא קיימת כספר הקדוש של העם שניתן מפי ה', היא מחייבת הפצה, זו הדרך להשתמש בה. כל עוד מישהו שמע בקול ה' זה היה כרוך בהפצה של התורה.
אותם מגילות נכתבו בזמנים לא ידועים במשך תקופה של אלף שנה, על מה אתה מתכוון כשאתה כותב "כל עוד מישהו שמע בקול ה'" ?? על הסופר שכתב את זה כתעמולה כוהנית??

אלי
Guest
Member
אלי

אכן קראתי את מאמריך הנזכרים
התורה נכתה מגילות מגילות במשך מאות שנים, רק כמה מגילות בודדות נכתבו כנראה לפני כניסת עם ישראל לארץ,
כל 'התיעוד החיצוני' שאתה מביא במאמריך לגבי העובדות ההיסטוריות שכתובות בתורה רק מוכיחות את ההיפך ומסביר מהיכן היה לכותב התורה ה'מאוחר' את כל הבסיס ההיסטורי שהוא כתב בתורה.
אגב כמה מטיעונך מעגליים. התורה נכתבה בזמן מסוים והיה אמור להיות "מופץ" בזמן מסוים כי כך כתוב בתורה שצריך להפיצו בזמן מסוים, ומהיכן אתה יודע זאת? כי כך כתוב בתורה!

אלי
Guest
Member
אלי

טוב אז בוא נניח "שהיא נכתבה לפני הכניסה לארץ, לפני נביאים ראשונים, בתקופת נדודי המדבר""
השאלה העיקרית היא מתי אותה תורה "הופצה" בעם בכדי שתוכל להיות פתוחה לביקורת מהעם.
לפי מה שאני יודע התורה הופץ בעם רק בתקופת עזרא הסופר.

ה"ילקוט שמעוני" בפרשת פקודי מסביר איך הגיע משה למספר 600,000 מבלי שהוא היה צריך אפילו לספור את העם… לקח את האות הראשונה של ראובן וכן שמעון חיבר אותם ביחד וכך יצא הסך הכל שישים ריבוא!

אליהוא
Guest
Member
אליהוא

'ילקוט שמעוני', איפה?
בכלל, לא הבנתי את החישוב.

אבי
Guest
Member
אבי

עוד לא עיינתי בכל המאמרים אליהם הפנתם אבל ניכר שלא קראתם את כל תגובתי.
כתבתם-"כל האגדות העממיות אינן עונות לפחות לאחד מהקריטריונים של היסטוריה: או שהן אינן אירוע לאומי שאירע בפני כל/רוב העם, או שנתונות לפרשנות, או שלא סופרו בזמן המאורעות".
אם לא שמתם לב זה בדיוק מה שטענתי ייתכן שבמאה הט"ו לפנה"ס סופרה לאנשים אגדה על אירוע מלפני 100 שנה מתקופת חיי הנוודות שלהם. האגדה הזו אינה מופרכת יותר מאגדות אחרות.

אבי
Guest
Member
אבי

תודה על הסדרה המושקעת בסופו של דבר גם אם נקבל את הראיות הרבות שלכם, ונניח שהתורה נכתבה בזמן קדום ולפי הסדר שהיא עצמה מתארת. הבעיה המרכזית נשארת פתוחה מי אמר שהתוכן אמיתי? הרי אנו יודעים שלכל עם יש את האגדות שלו חלקם הזויות ומופרכות וחלקם עוד יותר, ואנשים סיפרו אותם מדור לדור ורבים מהם התקבלו כעובדות גמורות בעיני מאמיניהם. האם לא ייתכן שההגדה על יציאת מצרים אכן סופרה בתיארוך שנתתם לה אך אז סיפרו אותה על לפני שנים רבות והאגדות על האבות היו פשוט יותר ותיקות ולכן התאימו לנתונים ההם. אנשים שחיו ללא שעון וללא לוח שספק אם ידעו בני… Read more »

משה
Guest
Member
משה

יישר כוח. רק הטקסט של המאמר מופיע בטעות פעמיים בזה אחר זה.