מלבד ההשוואות לממצאים ארכיאולוגיים המשקפים מצב מדיני, מלחמות, וכדו'. אפשר להשוות גם את הידע ההיסטורי שבתורה, לידע שהיה מקובל בעמים הקדמונים בימי מתן תורה.
מבלי להיכנס לשאלה, מה בדיוק היה ואיך התרחשו האירועים האלו, או להשוות את הפרטים בין הסיפור אצל העמים השונים, נוכל לראות רק איך התורה מתארת את אותם אירועים המתוארים אצל עמי קדם בכתבים מתקופות הקרובות למתן תורה, לחלק מהם אין זכר בזמן מאוחר, והם דברים שאף סופר מאוחר לא היה יכול לדעת. וגם חלקים אחרים שיש להם רמזים גם במיתוסים מאוחרים יותר, ברור שלא היו מוכנסים לתוך תורת ישראל מתוך ספרי אלילות שהתורה כה מתעבת.
התורה פותחת באדם הראשון, המלה אדם הוראתה עברית, כמו כן מוזכרים עשרה הדורות שמאדם ועד המבול. גם בכתבים הבבליים אנו מוצאים את "רשימת עשרת המלכים שמלכו לפני המבול", ואחד מהם הוא 'אדם', גם באוגרית מן האלף השני לפנה"ס אחד האלים הראשיים הוא 'אב אדם'.
מתוך עשרת הדורות שלפני המבול, מצויין השביעי, חנוך, שהתהלך את ה'. וגם הבבלים מספרים שהמלך השביעי היה חביב האלים. שמו מסתיים בהיגוי nki לפי נוסחה אחת לכל הפחות, מה שמזכיר את הסיומת של חנוך. כברשימה הבבלית, גם בתורה מספר השנים של עשרת הדורות הולך ופוחת.
אדם וחוה נענשו בגירוש מגן העדן, בתרבויות הכתב לא מצאנו שום זכר למעשה זה. אבל חותמת מן האלף הרביעי לפני הספירה מתארת איש ואשה עומדים על יד עץ, ונחש מאחוריהם, "מבע פניהם אומר עצב ואימה" (קאסוטו בראשית עמ' 53). ייתכן שלפנינו התיעוד הראשון למעשה אדם וחוה בגן העדן.
התורה מספרת על 'ארץ החוילה אשר שם הזהב' (בראשית ב יא), ארץ החוילה מוזכרת בתעודות עתיקות, ואף מסעות אליה, אך המקור האחרון העוסק בה מתוארך לאלף השלישי לפנה"ס (גריניץ עמ' 63). איזה סופר מאוחר היה יכול לדעת על כך?
התורה מזכירה את תובל קין, אבי המתכות (בראשית ד כב), והנה אצל החתים, מוזכר שם הדומה לתובל כראשית חרושת הברזל, כפי שמעיר פרופ' גריניץ (65), וכן אצל היוונים מיוחסת חרושת הברזל לוולקן.
סיפור המבול מופיע כידוע בכל רחבי העולם, חוקרים שאספו מסורות מעמים שונים ברחבי העולם, הגיעו למנין של 217 תרבויות שבהן מסופר על מבול עולמי, ישנם פרטים רבים המשותפים להרבה מן המסורות, בין החוקרים המפורסמים שעסקו בנושא: למברט ומילר (The Babylonian .Story of the Flood), פריזר (G. Frazer בספרו:Folklore in the Old Testament,) ועוד רבים. במיוחד ראוי לציון המיתוס הבבלי, שבו עשרות פרטים הדומים לסיפור הישראלי. באיזו תקופה היה סיפור זה חלק מהידע האנושי? עלילות גלגמש ידוע לנו החל מהאלף השלישי לפני הספירה, זמן המבול המקראי, אין לו זכר אחרי המאה ה13 לפנה"ס, זמן מתן תורה. הריבוי הגדול של ההקבלות מלמד שלשני הסיפורים יש מקור משותף, אבל המקור הזה לוקח אותנו הרבה לאחור, זמן הסיפורים האלו חייב להיות בתקופה הקדומה, ולא בימי השופטים והנביאים.
התורה מתארת שאחרי המבול חטא חם אבי כנען בביזוי אביו השיכור ונענש על כך, זה מתאים למיתוס הכנעני הרואה בכיבוד האב השיכור ענין גדול, כפי שמציין שמואל לוינשטם, הד לסיפור זה יש בכתבי אוגרית, הקודמים למתן תורה (אנצ"מ חם).
בני יון בן יפת, מוזכרים בתורה אלישה, תרשיש, כתים, ודודנים. ואף המיתולוגיה היוונית מספרת על הטיטן יפטוס, אלישה ותרשיש כתים ודודנים, הם היגוי אחר לשמות הקמאיים היווניים: הלאס ותרקיה, איכאים, דנאים, השמות שמזכיר הומרוס. שוב מדובר בסיפור שיסודו קדום מאד. אין כאן את כל המורכבות שבמיתולוגיה היוונית ההומרית, וגם בימי שבת ישראל בארצו לא היה קשר בין ישראל ויוון.
לאחר המבול מופיע סיפור מגדל בבל. הסיפור מתאים לממצאים לפיהם במאה היח' לפנה"ס נבנה המגדל הראשון והעתיק של בבל, בשם e-sag-ila שפירושו: המגדל המרים ראשו עד השמים", במקביל לאמור בתורה "מגדל וראשו בשמים" (האשורולוג יעקב קליין, עולם התנ"ך בראשית עמ' 83).
עצם הרעיון שראשית התרבות היא בשנער, מתאים לידוע לנו על הידע באלף השני לפני הספירה, שמה המקורי של שומר היא "שנער" כפי שמראה אברהם ולפנזון (בית מקרא דצמבר 1993 קלו', א. ולפנזון), ידוע לנו שבשומר היתה ראשית הציביליזציה, הכתב, הגלגל, ועוד. גם מה שמספרת התורה שאחרי בנית המגדל בלל ה' את שפת כל הארץ (יא ט), מקביל למסופר באפוס השומרי מן המאה הכא' לפנה"ס שהאל אנכי בלל את שפת בני האדם וקודם כולם דברו לשון אחת (פרופ' אמנון אלטמן עולם התנ"ך עמ' 84).

הידע ההיסטורי שבתורה – מקביל למסופר בתעודות בנות הזמן:

סיכום שבעת המאמרים האחרונים:

1 המציאות המדינית

סקרנו את המצב המדיני של 11 עמים, בכולם התיאור שבתורה משקף את תקופת הברונזה.

סקרנו את האופק הגאוגרפי בארבעה דוגמאות, כולן מתאימות לתקופת הברונזה.

סקרנו את התעתיק של עשר קבוצות, בכולן התעתיק שבתורה תואם את תקופת הברונזה ולא את תקופת הברזל.

סקרנו את הידיעות שהתורה מספרת על תקופות קדומות, וראינו שהן מקבילות לידוע לנו מעמים בתקופת הברונזה.

סקרנו 32 ידיעות מדיניות המוזכרות בתורה בנוגע לתקופת הברונזה, לפי ארבע קטיגוריות: לכולן יש בידינו תיעוד מקביל.

2 השפה

סקרנו את ההבדלים בין העברית הקדומה שבתורה, ובין העברית המאוחרת יותר שבנביאים.

ראינו איך ההבדלים מתבטאים בצורת הכתיבה של מלים שבתורה באים במשמעות המקובלת בתקופת הברונזה, ובנביאים במשמעות המקובלת בתקופת הברזל.

ראינו איך הכתיב שבתורה תמיד יותר קדום, איך הדקדוק שבתורה משמר צורות קדומות.

ראינו איך אוצר השמות בכל תקופה מתאים לשפה. גם השמות הקלאסיים של האבות, עוברים שינוי תקופתי, וגם אוצר השמות הכללי מתאים תמיד לתקופה אליה הוא מיוחס. ארבע תקופות ארכיאולוגיות ידועות מזוהות באופן ברור באוצר השמות לאורך התורה והנביאים.

ראינו איך מונחי החוק והמשפט שונים בתורה ובנביאים.

3 תנאי החיים והתרבות

סקרנו 7 נושאים בסיסיים בחי ובצומח של התקופה, וראינו איך התורה משקפת את תקופת הברונזה בנושאים אלו, ולא את תקופת הברזל.

סקרנו את התפתחות הטכנולוגיה ב7 קטיגוריות, וראינו איך התורה משקפת תקופה קדומה ושונה.

סקרנו את ההבדל שבטכניקות הבניה והקישוט של המקדש, וראינו איך ב4 קטיגוריות  התורה לא משקפת כלום מהתרבות שבתקופת הברזל.

סקרנו עוד 7 תמורות היסטוריות, המשתקפות בנביאים שבתקופת הברזל, אבל לא בתורה.

4) החוקים

סקרנו את הרושם ההיסטורי בחוקים, וראינו כיצד אין שום אירוע שלאחר תקופת הברונזה משאיר רושם באחד החוקים.

סקרנו את מבנה החברה המשתקף בחוקים, וראינו שהמבנה המשתקף בהתאמה הוא שתי תקופות הברונזה האחרונות, אך לא תקופת הברזל.

סקרנו את ההתפתחות הכלכלית של תקופת הברזל, המשתקפת בספרי הנביאים, אך אין לה זכר בתורה ובמשפטיה.

סקרנו את סיפורי האבות וראינו שהם קודמים למתן תורה, אפילו התנהגותו של משה עד למתן תורה אינה מותאמת לחוקי התורה. ואין להעלות על הדעת שהם נוצרו אחר מתן תורה.

סקרנ ואת המנהגים בני הזמן והמקום המשתקפים בחייהם של האבות, וראינו שכולם מעוגנים בחוק הקדום שנהג בתקופת הברונזה התיכונה.

5) עבודת ה'

סקרנו את כל הפרמטרים של עבודת ה' בתורה, קרבנות, שמות ה', נבואה, נסים, שאלה בה', כריתות ברית, וראינו איך כולם אינם משקפים את המציאות של תקופת הברזל. אלא אך ורק את התקופה הקודמת לה.

6) חטא ותוכחה

סקרנו את החטאים עליהם מוכיחה התורה, לעומת החטאים עליהם מוכיחים הנביאים, לפי 6 קטיגוריות. וראינו כיצד לא יתכן שהתורה והנביאים משקפים את אותה התקופה.

7) היסטוריה

סקרנו את הידע ההיסטורי שבתורה, בחמשה נושאים, וראינו שהוא מקביל למסופר בתעודות בנות הזמן. סיפורים שאף אחד בתקופה מאוחרת לא היה יכול לדעת עליהם.

מכל הנתונים האלו עולה באופן ברור, שהתורה  נכתבה בתקופת הברונזה, ולא קיבלה שום רושם והשפעה בתקופת הברזל