נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

מנין לנו שבני ישראל מנו באמת שש מאות אלף?

שיתוף ב print
הדפס מאמר

מנין לנו שבני ישראל מנו באמת שש מאות אלף?

שאלה: טיעון העד מסתמך על גודל הקבוצה, אבל גודל הקבוצה עצמו ממש לא ברור, אולי לא מדובר בכמויות כאלו גדולות של אנשים אלא בקבוצה קטנה שפיתחה סיפור. בכלל נשמעת הטענה שלא היו אוכלוסים גדולים כ"כ באותם זמנים.

:

תשובה: מדובר בתחום מאד עובדתי, מנין בני ישראל מורכב ממנין של שבטים, השבטים מתוארים במגלות יוחסין ובמשפחות, כל משפחה מהמשפחות האלו מתוארת בהמשך בדברי הימים, באיזה איזור התנחלה, מי היו בניה ונכדיה ועלילותיה, וכן בכל שאר ספרי הנביאים. אם אנחנו לא תופסים את הכל כקונספירציה של ספרות שלמה שנכתבה במשך מאות שנים שכולה המצאות, זה משקף בהכרח מציאות של עם המונה מאות אלפים.

התיעוד בתורה מתחיל ממפקדים חוזרים ונשנים, בפירוט של כל שבט וכל משפחה, מצוות מחצית השקל מצוה מדי שנה על כל אחד לתת מחצית השקל, זה אמצעי מדוייק לספירה. התורה מחשבת את מנין הבכורות כנגד מנין בני ישראל. במלחמה תמיד סופרים את החיילים, סופרים את המתים במגפות. כשיוצאים למלחמה צריכים לחלק נשק לאנשים, העם יודע כמה חרבות או קשתות יוצרו, אהלים צריכים לייצר. יש מידע על כמות מילדות וכמות לידות באופן כללי, ובמשך ארבעים שנה אנשים קולטים סדר גודל של עם באופן כללי.

עם ישראל עלה תוך כמה עשרות שנים ויישב את כל הארץ והכרית את העם הכנעני, בני הענק, מאות ערים הוקמו, זה לא יכול להיות ע"י קבוצה קטנה.

ההיסטוריון המצרי המפורסם, מנתון, מספר שהיהודים גורשו ממצרים ונוקב במספר של עשרים וארבע רבוא, רבע מליון איש.

גם ההיסטוריון המצרי כירימון מתאר את יציאת מצרים, ואת מספר הישראלים הוא מונה בשתי קבוצות של 25 רבוא ו38 רבוא, סה"כ 630,000 איש. (אין באמת מידע מוצק על כמות האוכלוסין של מצרים בתקופת יציאת מצרים, שגם היא זמנה מתוארך באופן שונה לפי חוקרים שונים. ואין שום פלא אם היו עבדים יותר מאוכלוסין, זה הגיוני בהחלט, וברומא היו תקופות שהעבדים היו 75% מהאוכלוסיה כפי שנביא בסמוך).

החשבונות שעושים מלומדים שונים בימינו על אוכלוסים בעבר, נסמכות הרבה פעמים על השערות פורחות באויר, ד"ר יצחק מייטליס בספרו לחפור את התנ"ך כותב: "ברור כי נקיבת מספרים מוחלטים היא יומרנית ולא מבוססת" (שם עמ' 75).

מייטליס (עמ' 234) מראה כי כל ההערכות מבוססות על הנחות שרירותיות ביותר, הלקוחות מן התרבות המערבית, המגורים בירושלים בסוף המאה ה19 היו צפופים לאין ערוך יותר ממה שסברו, "קשה לתפוס נתוני צפיפות כה גבוהים.. כפי שאמר צ'פלין שחקר את נושא הצפיפות בירושלים בשנת 1878 'בן המערב אינו מודע להרגלי המזרח', (כך נראים בעינינו מוגזמים תיאוריהם של טקיטוס הרומי (HIST ה יג) על ששים רבוא נפש בירושלים של ימי החרבן, ויוספוס (מלחמות ספר ה פרק יג' ז') מביא מספרים גבוהים בהרבה, ומספר כי בעיצומו של המצור הושלכו ששים רבוא מתים משערי ירושלים ומספר יתר חללי הרעב הוא לאין חקר).

ה'הערכות' של פינקלשטיין וחבריו נסתרות מכתובת סנחריב, לפי פינקלשטיין וברושי ('מנין אוכלוסי ארץ ישראל בשנת 734 לפנה"ס', קתדרה 58, תשנ"א עמ' 23-4) בכל ארץ ישראל המערבית היו רק 400,000 נפש באותה תקופה, בעוד סנחריב שלא כבש את ירושלים אלא רק חלק מממלכת יהודה, מספר שהגלה יותר מ200,000 איש מיהודה לאשור. לפי פינקלשטיין לא היו בכל ממלכת יהודה וירושלים גם יחד סכום כזה של בני אדם.

"לסיכום קשה ואף בלתי אפשרי להצביע על מספרים חד משמעיים, שכן העיסוק הוא במדה רבה בהשערות ובהנחות שלא הוכחו כל צרכן, ואעפ"כ נראה כי התמונה המצטיירת עולה בקנה אחד עם התיאור המקראי שעל פיו נמנו כמה מליוני תושבים במפקד שערך יואב (ש"ב כד ט)", (מייטליס עמ' 236). על זאת הארכנו במאמר: "הגישה להסקת מסקנות מתוך ארכיאולוגיה", ובמאמרים הקודמים לו.

לגבי הטענה על מספר האוכלוסין במצרים, גם שם אין מידע אמיתי, בכלל במצרים אין שכבות ואין ארכיאולוגיה עירונית שיטתית, אלא רק ממצאים כמו קברים וכו', ואפילו אם היתה רשימת אוכלוסין, שהיינו יודעים שהיא מזמן בני ישראל במצרים. בתרבויות כאלו כמויות העבדים היו עצומות, והרבה יותר מהאוכלוסיה, בחלק מהזמן של רומא העתיקה היו העבדים 75% מכלל האוכלוסיה. בשנת 1825 היו בברזיל 2,660,000 עבדים, באיי הודו המערבית 2,360,000 עבדים, בארה"ב 1,920,000 עבדים, ובמקסיקו 1,860,000 עבדים. בגויאנה ההולנדית היו העבדים כ88% מכלל האוכלוסיה, בברזיל כ67% מהאוכלוסיה, וכך הלאה (אנצ' תרבות כרך 5 עמ' 868).

אציין לדוגמא את המאמר הזה, על כמות האוכלוסיה המצרית, ראה שם בהערת שוליים 2 כי אדוארד אליס מעריך את תושבי הממלכה החדשה ב5 מליון, אבל "אין נתונים סטטיסטיים זמינים וכל המספרים האלו מבוססים על ניחושים פחות או יותר". ההערכות בנויות על פלפולים כדוגמת: בפפירוס האריס מוזכרים באחוזת המקדש של רעמסס השלישי, חישובים שטחים מעובדים (שלא באמת ניתן לדעת כמה היו באיזו תקופה וכמה באמת צרך כל אדם), מקורות היסטוריים עתיקים מספרים על שבעה מליון תושבים. בכל מקרה אין שום סוג של מפקד או ידע ישיר בן הזמן. ראה גם במאמר זה את ההצעות השונות ואת העובדה שהן מיוסדות על השערות והערכות בלי בסיס רציני.

ושוב, העובדות הארכיאולוגיות מלמדות שמאות ערים וישובים הוקמו ע"י ישראל בתקופת הכיבוש, וזה מחייב בהכרח סדר גודל של מאות אלפי בני אדם ולא קבוצה קטנה.

הסקרים הארכיאולוגים הראו עובדה ברורה: מאות רבות של אתרים בכל רחבי ישראל צמחו בתקופת הברזל, ולכולם יש מאפיינים אחידים: קרמיקה דומה, קנקני שפת הצוארון, היעדר עצמות חזירים, תרבות בניה נחותה מהתרבות הכנענית. כך עולה מהסקר של אהרוני בגליל העליון, ומסקרי יהודה ושומרון על ידי כוכבי, פינקלשטין, עופר, וזרטל. העובדות האלו מוצלבות עם סיפור ההתנחלות, שכללה את כל חלקי הארץ, בתקופה קרובה.

התאריך בו אפשר להגדיר סימני היכר ברורים להתנחלות הוא במאה ה13, כפי שכותב זרטל בתוצאות הסקר הארכיאולוגי (התפרסם גם בהארץ 11/11/99) "בסקר שנערך בין 1967-72 וכן בסקר של 1978 התברר בצורה ברורה כיצד במאה היג' לפנה"ס חלה התיישבות רבתי בכל יהודה ושומרון עדות ברורה לכיבוש". חשוב להבין שאין מידע ברור שהישובים לא קמו לפני המאה היג', אלא שניתן להוכיח שהם היו קיימים כבר במאה היג'.

הנתונים על הכיבוש מוכיחים שמדובר בעם שלם בסדר גודל של מאות אלפים לכל הפחות שכבש ארץ שלמה תוך דורות ספורים. ראה במאמרים: כיבוש הארץ היה או לא היה, מה אומרים הממצאים, עדויות להימצאות ישראל בארץ, גבולות ההתנחלות,  ועוד רבים בקטיגוריה העוסקת באמיתות המסורת ההיסטורית שבנביאים.

מלבד זאת יש להבין, שהטיעון ההיסטורי, מוכיח את נכונות הנתונים המתוארים בספר, מכיון שאם התפרסם בזמן המאורעות הוא לא יכל לשנות מהמציאות בסדרי גודל משמעותיים. כפי שהראינו באריכות: להגדרתה של היסטוריה, תיעוד בזמן המאורעות, והטיעון האמוני, התורה עונה לקריטריונים. והלאה.

לגבי היתכנות האירועים הקשורים במספרים אלו, ראה כאן הערה 2, ושם לגבי הפרשנות ש'אלף' פירושה משפחה.

0
0
vote
Article Rating

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
22 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
קובי
קובי
5 months ago

שלום, רציתי לשאול אתכם, מה דעתכם על כך שלכאורה מהתורה עצמה ניתן למצוא מקום שמראה די בבירור שעם ישראל היה קבוצה קטנה מאוד ממה שניתן לחשוב ממקומות אחרים. ניתן למצוא את זה בפרשנתו, שנאמר שם שעממי כנען הם רבים מבנ"י אבל כידוע שעממי כנען היו מוטעים משישה מיליון איש: כִּ֤י יְבִֽיאֲךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ וְנָשַׁ֣ל גּֽוֹיִם־רַבִּ֣ים ׀ מִפָּנֶ֡יךָ הַֽחִתִּי֩ וְהַגִּרְגָּשִׁ֨י וְהָאֱמֹרִ֜י וְהַכְּנַעֲנִ֣י וְהַפְּרִזִּ֗י וְהַֽחִוִּי֙ וְהַיְבוּסִ֔י שִׁבְעָ֣ה גוֹיִ֔ם רַבִּ֥ים וַעֲצוּמִ֖ים מִמֶּֽךָּ׃ וכן, (ו) כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּךָ֞ בָּחַ֣ר׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה מִכֹּל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ (ז) לֹ֣א מֵֽרֻבְּכֶ֞ם מִכׇּל־הָֽעַמִּ֗ים חָשַׁ֧ק יְהֹוָ֛ה… Read more »

בלי שם
בלי שם
6 months ago

מה דעתו של צוות האתר על ההוכחות של ד״ר יהושע ברמן בתחילת ההרצאה כאן
https://youtu.be/WcpW6_No4Zs
זה נראה מאד משכנע

בלי שם
בלי שם
6 months ago

שהמספרים בתורה לא תמיד מעידים על דיוק הסטורי.
ניתן להוסיף שגם בחז״ל רואים התיחסות דומה לגבי מספר חניכיו של אברהם בפרשת לך לך. כתוב 318 והם מפרשים שזה גימטריה והיה רק אליעזר.

בלי שם
בלי שם
6 months ago

1) הסברם של חז״ל על 318 נותן לנו הבנה שמספר לא חייב להיות היסטורי. וזה בין אם תסביר שבאמת היה רק אליעזר ובין אם תסביר שבאמת היו יותר אבל ההתאמה המופלאה לגימטריה של שמו (שהביאה את החז״ל לומר את מה שהם אמרו) היא אומרת שיש דברים בגו. וזה בתורה שניתנה על ידי הקב״ה. 2) האם דברי הימים יצירת אנוש ולכן הוא משקר או טועה? לא זה מה שנאמר. בדברי הימים רואים את היחס למספרים כבאים להביע משהו (וזה לא משנה למה מספרים כאלה או אחרים ומה היה המספר באמת) ואם כן למה בתורה לא יכול להיות אותו דבר? האם זה… Read more »

בלי שם
בלי שם
6 months ago

מספר 318 חריג. ואם אתה רוצה לטעון שהוא טיפולוגי ולהשוות אותו למספר של 318 נערות במשלחת הכלולות של אמנחותפ השלישי (כמו שהבאת מוויקיפדיה ערך ״מספר 318״ ואחר כך משום מה מחקת) שהוא בערך בן התקופה אתה יכול. דרך אגב לא הבנתי איך אפשר להתדיין ככה, אם אני כותב תגובה למה שענית ובסוף מגלה שתוך כדי שינית את דבריך בתגובתך המקורית, חלק מחקת חלק הוספת? לי אין את האופציה הזו. טבעי ששכחת משהו או כתבת בלי לחשוב פעמים כולנו בני אדם אבל כשאתה מתקן תסמן את זה באיזה שהוא אופן שיהיה הוגן כלפי וברור לכולם. לכן אני כבר לא יודע איזה… Read more »

בלי שם
בלי שם
6 months ago

נכון, עכשיו ראיתי, זה באמת נמצא, אבל משום מה למטה כשכל התגובות למעלה. גם דברים כאלה מקשים מאד. אבל אתה מכיר משל של המגיד מי שמוסיף חשוד גם בלגרוע 😉

בלי שם
בלי שם
6 months ago

תראה, אין שום דבר חד משמעי. הכל אפשר לתרץ או להסביר כפשוטו במיוחד שאנחנו מאמינים בנסים, עכ״פ מבחינת תזמון תופעות הטבע. אבל המספרים במקומות רבים קשים וכמו כל המספרים שדיברנו שהם מוזרים כמו 318 שגם גימטריה של אליעזר וגם מופיע בעולם הקדום כמספר יחודי בעוד מקומות או שיש בהם קשיים כגון מניין של שרח בתוך הבאים וכן מספרים דומים בין מניין הראשון ומניין השני, מספרים עגולים של 100 בשני המניינים חוץ משני השבטים ששם המספר נגמר ב50 או 30 (והרי דייקו עכ״פ עד העשרות כמו שכתוב על ראובן במניין השני בפ׳ פנחס 43,730) האם זה מסתבר? מספרים מאד גדולים שמתחברים… Read more »

בלי שם
בלי שם
6 months ago

מספר 318 הוא כן חריג כי אין שום סיבה שציינו 318 ולא 320 או כ300. האם זה כל כך עקרוני לספור את חניכיו עד האחרון? וכיון שבחומש זה לא מצוי ומאידך זה עולה יפה עם גימטריה של אליעזר או מספר כזה בתרבויות אחרות יש סבירות לא להבינו כפשוטו. האם אתה חושב שעשיו הקפיד לקחת 400 איש בדיוק?באמת גם 36 הוא מספר טיפולוגי כמו שהראת בהערה 2 שם בטוטו״ד. רק שאורבך החליף סיבה עם המסובב. היות ומספר 36 טיפולוגי לכן בחרו בו במצרים וגם כדי להביע כמות ליטרים בזרעו של עוג וכו׳ וכן לא רחוק לומר שגם דברי אביי לאו דווקא… Read more »

שואל
שואל
1 year ago

ההסבר המובא כאן יכול להיות הגיוני ונכון רק אם תוכל לענות על השאלה הבא
כתוב שבני ישראל ירדו למצרים שבעים נפש
בהנחה שהיו שם 210 שנים גידול כ"כ עצום מ70 איש ל600 אלף במספר מועט של שנים נראה לא ככ הגיוני
בהתחשב במצב של בני ישראל, שהיו עבדים, שנות רעב, "כל הבן היאורה תשליכו,, תנאי הגיינה נמוכים ועוד הרבה נתונים שלא גורמים לאיכות ואריכות ימים.

אליהו
אליהו
10 months ago
Reply to  שואל

ילדו שישה בכרס אחד

aשש
aשש
7 months ago
Reply to  אליהו

תודה, אבל יש הסברים שהמושג אלף פירושה משפחה כביטוי בשופטים, והמניינים טיפולוגיים, וגם יש הסבר לכל מניין מה הרעיון מאחורי המספר ככל שזכור לי. ככה שמדובר ב600 משפחות, שזה נניח כעשרים אלף.