לחץ לגירסת הדפסה

טוב, זו חידה מאד קלה, המומחה קובע שיש התחממות גלובלית מעשה ידי אדם, ושצריך להחזיר שטחים, מי שמזדקק לו – הוא ליברל, מי שלא – שמרני.

אבל מה עם המומחה שטוען שההתחממות במדה וקיימת לא קשורה למעשה ידי אדם, ושהחזרת שטחים מסוכנת?

גם זה קל מאד, הוא לא מומחה.

אז השאלה האמיתית לאיזה מומחה מזדקקים?

ובכן, הימין והשמאל אינן תופעות חדשות, אבל הן התחדדו והתגבשו לקראת המאה ה21 בצורה מאד בולטת, שמכנסת בתוכה הרבה מעבר לפוליטיקה, ולכן מייצגת באמת שתי השקפות עולם מהותיות ובסיסיות. בחברה המערבית כולה.

מדובר בשתי קבוצות, שאורח החיים שלהן שונה, אבל הויכוח העיקרי ביניהם הוא על העתיד, איך אנו צריכים לקדם את פני העתיד. השמאל טוען תמיד כי עלינו לשים בצד את השאיפות והרצונות העכשויים שלנו, לוותר, כדי לתכנן עתיד טוב יותר. הימין מטיל ספק בתכניות לעתיד טוב יותר, ולא מוכן לוותר על דברים שבעיניו חשובים, תמורת הבטחות שבעיניו מפוקפקות.

עד כאן הכל טוב ויפה. מה עושים שני (או יותר) אנשים מבוגרים? מנהלים דיון. האם דיון בהכרח מביא למסקנה? לא, אבל הוא תורם, הוא מאפשר לכל צד לבדוק ולחדד את עמדתו, ומאפשר לאנשים שעדיין מתלבטים, למצוא נימוקים להחלטה.

אז  מנהלים דיון? לא ממש, כאן פתאום מתרחשת אנומליה, כאן מגיע ה'מומחה', זה שהוא מעל הדיון, ומישהו, לא נגלה מי, מפעיל לחץ כבד, שצריכים להאזין למומחה ולקבל את דעתו, מה שנקרא 'פניה אל הסמכות'.

המומחה של הליברלים, מתמחה תמיד בתחומים שהם קצת מעל המדע, שכן הויכוח אינו בפיזיקה או בכימיה. הויכוח הוא בתחזיות לעתיד, זה לא בדיוק מדע, אבל גם בזה יש 'מומחים', והליברלים טוענים בתוקף שמי שלא מקשיב למומחה הוא מכחיש מדע, שקרן, נוכל, בבון, וכו'. ובנוסף: השיח שלו אינו מכבד, ולכן אין לו מקום בתקשורת, באקדמיה, בכתבי עת, במערכת המשפטית, וכו'.

אז זו הנקודה, היכולת שלנו לדעת מה יקרה אחרי שנחזיר שטחים, די דומה ליכולת שלנו לדעת מה גורם להתחממות הגלובלית ומה ימנע אותה. זה מדע בדיוני. (דומה גם למדעי המשפט והפרשנות ה'סבירה' לחוק ה'סביר', אבל זה נושא אחר).

כאמור לעיל, גם לליברלים וגם לשמרנים יש שרשים עמוקים דורות רבים לאחור. אבל אם נניח למדע בדיוני ולנסיונות לטוות קורים בין תופעות בנות ימינו ובין הבונים החפשיים, האינקויזיציה, או הפרעונים. נוכל להתמקד במאה ה20, זו שעיצבה ועדיין מעצבת את המערב.

בראשית המאה ה20 נחשב הקומוניזם לשכיית החמדה של הליברלים, המהפכה הקומוניסטית שקיבלה השראה מכתבים של הוגים שהעיקרי שבהם היה מרקס, יצרו את המרקסיזם, זרם מחשבתי שהתרחב הרבה מעבר לקומוניזם מעשי. הנסיון להנדס את החברה כך שתהיה יותר יעילה, ששלט בפועל בכל מדינות הגוש המזרחי, והיתה לו אחיזה איתנה באקדמיה גם בגוש המערבי. וכמובן התנועה הקיבוצית שמימשה בפועל את האידיאולוגיה הקומוניסטית, והכריזה יום אבל בהסתלקותו של שמש העמים סטאלין. חיסול החברה הישנה, ובניית חברה חדשה.

איך יכול להיות שבמאה ה21, טוען הפרופסור המוערך אריק הובסבאום, שהמרקסיזם היא הדרך הנכונה לארגון החברה, ושאם הטיהורים והרציחות של סטאלין היו מביאים להשלטת הצדק הקומוניסטי, אזי הם מוצדקים? מכיון שהוא מאמין אמונה שלמה שזו האמת המוחלטת, בדיוק כמו שאדם דתי מאמין שאם הדת מצווה על עונש מוות, הרי שזה מה שטוב, עם כל הצער שבדבר. כך בדיוק נראה מרקסיסט אדוק.

מדוע הכישלון של הקומוניזם לא מהוה ערעור על תפיסת השמאל? משום שתפיסת השמאל אינה תלויה באמיתתה של תיאוריה מסויימת. הרי גם הסכמי אוסלו, וההתנתקות, הזימו את ה'תכניות לעתיד טוב' שטוו הליברלים. ועדיין, אין הם רואים בכך שום הוכחה, אלא לקריסת קונספציה אחת, ורק חיזוק לכך שעלינו לחפש ביתר שאת קונספציה אחרת.

הבעיה היא המין האנושי, זה ברור, כל השאלה היא לאיזו תיאוריה עלינו להצמיד אותו, ע"י מסע הפחדה וטרור. צריכים איזה 'שינוי מהותי ורדיקלי', כל השאלה איזה שינוי, אז זו היא הגישה המדעית, ניסוי וטעיה, בסוף נגיע לגן העדן שלעתיד לבא. ועל הדרך אנחנו צוברים הרבה ביג דאטא.

ביג דאטא

האם למומחים יש מושג?

למד לשונך לומר איני יודע – עוד על תחזיות במדע ובכלל

לחיות לצד המידע, ולא לדעת עליו כלום

עוד על האמונה במומחים כמילוי צורך נפשי

על ההיזקקות הכפייתית למומחים כיודעי כל אובייקטיביים

איך זה קשור לדת? גם זו חידה קלה, בעיני ליברל, הדבר היחידי שרלבנטי לחיים האמיתיים זו החשיבה העכשוית של אינטלקטואלים בני זמננו. כשם שאין משמעות לידע מדעי עתיק ולא מעודכן, כך גם בכל שאר התחומים, המשמעות של הידע העתיק היא זניחה. הליברל מחבר בין הישגי הטכנולוגיה והמדע, לצורה הנכונה בה יש להשקיף על העולם או לתכנן אותו מבחינת החיים, גם במה שאינו חלק מתחום הטכנולוגיה. ולכן עצם העובדה שמשהו הוא 'מיושן', הופך אותו ללא רלבנטי באמת. כמו מכונית מלפני מאה שנים. ברור שיש הרבה ספרות יפה, אמנות, דברים מרגשים ויפים, בעבר. אבל מה שקובע ומכוין ושסביבו מתרכזת האמונה, הוא אך ורק משהו עכשוי.

המחשבה על כך שטקסט מימי חמורבי, מחזיק משהו נכון ואמיתי בקרבו, מעבר ליופי של מקומו בעבר או בהיסטוריה, פשוט אינה קיימת עבור ליברל. מבחינתו היחס הנכון והאמיתי לערכי משפחה ומגדר, הוא מה שמקובל בזמננו. מה שהיה לפני חמשים שנה – לא רלבנטי. ואילו מבחינתו של השמרן, יכול להיות שערכי המשפחה שמיוצגים בתנ"ך יותר נכונים וטובים מאלו שמיוצגים באוניברסיטת תל אביב. זו אפשרות. לא חייב להיות, כי השמרן אינו בהכרח דתי או מאמין בעליונות התורה דוקא, אבל אין לו שום בעיה עקרונית עם ערכים ישנים, ואין לו שום הזדהות ודבקות עקרונית עם מערכת הערכים או המוסכמות הנוכחית במערב.

יש כאן שתי אמונות מנוגדות, שלא יכולות להיפגש, כל אחת מפרשת את כל המציאות לפי הנחות היסוד שלה, וגם אם לפעמים העובדות טופחות על פני אחד הצדדים, עדיין, בפנים אל העתיד, כל צד מאמין בסוג אחר של היערכות לעתיד, וכל אחד גוזר מן העבר עתיד אחר.

אבל אין כאן שוויון, בעוד השמרנים לא אומרים שהמסקנות שלהם הינם מדע, עובדות, ביג דאטא, אמת של ציבור נאור. אלא פשוט אומרים שהם מאמינים בערך מסויים, ולא מחייבים כאמת את הלכי הרוח בציבור הנאור של זמננו. הרי שהליברלים טוענים שהתחזיות שלהם, או הערכים שלהם, הם אמת מוחלטת, נגזרים מכללים לוגיים ברורים, חלק מנתונים ועובדות, מדע, ולכן באמת ובתמים בטוחים שמי שלא חושב כמוהם, יש לו איזו בעיה, או בעיה נפשית, או שהוא פנאט ופודמנטליסט, או מכחיש מדע, או מטורף, רמאי, יש לו אינטרסים, ולכן הטחת כל הדברים האלו, מרמאות ועד בבונות, אינה עלבון, היא פשוט שיקוף של המציאות. אבל אם מישהו יפנה כלפיהם איזו מלה חריפה, זה 'עלבון'. לכן כשמישהו השמיץ את מנהיגי השמאל או מערכת המשפט, הוצפה הארץ בשלטי 'ונשיא בעמך לא תאור', אבל כאשר מערכת משומנת של השמצות משפילה את מנהיג הימין עד עפר במשך שנים, זו פשוט האמת, מה לעשות, שישקרו?

מה נשאר לנו לעשות? המצבת של שני הצבאות ברורה. יכולים אנו מדי פעם להפנות את תשומת הלב לכמה נתונים מעניינים, למרות שבעיני הליברלים דבר זה נחשב לחטא גדול, שהרי הם אלו שמדברים בשם המדע, וכל מי שחושב אחרת מדבר בשם הפודמנטליזם, ולכן לפשע ייחשב להציג נתונים שתומכים ב'צד השני' (בארמית: 'סטרא אחרא') , זה פרדוקס, תרתי דסתרי, לתפוס את החבל בשני הצדדים, להציג עמדה מנוגדת ל'אמת' ולטעון שזה תואם עם ה'מדע'? ברור שזו רמאות והונאה.

והנה פרופ' גונתן הייט שמסביר יפה ורהוט:

כך הפך גם המדע, כמו באמנות מודרנית, למשהו שכפוף למומחים. העובדה שאדם שהשכלתו לא נופלת משל העומד מולו, קובע קביעה שבעיניו תואמת עם ידיעותיו המדעיות – בטלה, כאשר מישהו יכריז שהוא לא מומחה לדבר. בדיוק כמו האיסור על הכחשת פסיכואנליזה ע"י מי שאינו מומחה, כלומר שאינו פסיכואנליטיקאי. ומכאן, שאם אתה לא 'מבין' באמנות מודרנית, אין טעם שתדבר על מדע. צריך גם 'להבין' בזה.

השבוע סופקה לנו שוב, בפעם המי יודע כמה, הזדמנות של אבן בוחן לראות אם אתה באמת מבין בדברים כאלו. יצירת המופת "הקומיקאי" שהוצגה בגלריית האומנות 'באזל' במיאמי, נמכרה תמורת 120,000 דולר, האמן שוקד על העתק נוסף שכבר סוכם שיימכר ב150,000 דולר. היצירה מורכבת מבננה המודבקת בנייר דבק לקיר, וכך היא נראית:

מצחיק אותכם? סימן שאתם לא מומחים. (אגב, הבננה נאכלה ע"י מבקר, אבל המוזיאון לא התבלבל והכניס חדשה).

רוברט טוייגר, סופר וחוקר בריטי, במאמרו 'אל תהיו משעממים' (פורסם ב תורגם באלכסון), מפציר בנו,  להפסיק לחשוב בצורה של 'חפש את המומחה', ולהיות יכולים לגלות מעורבות בגילוי האמת, והפעלת כושר שיפוט, לשם כך הוא טובע מושג חדש: מונופת. כך הוא מדגים את השימוש במונופתיה:

"אנחנו שומעים כל הזמן את שמות התואר פסיכופת וסוציופת, אבל הנה אחד חדש: מונופת. מונופת הוא אדם צר מחשבה, חד-ממדי, משעמם, סופר-מומחה, אשף ללא תחומי עניין נוספים – במילים אחרות, דוגמה ומופת בעולם המערבי. אתם חושבים שאני צוחק? בחודש יוני הוזמנתי לתוכנית Today בתחנת BBC Radio 4 כדי לומר כמה מילים על נהר הנילוס, שעליו כתבתי ספר חדש. המפיק קרא לי "דוקטור טוויגר" כמה פעמים. זה החמיא לי, אבל חשתי גם פניקה. מעולם לא היה לי דוקטורט. אחרי ה"דוקטור" השלישי תיקנתי אותו בעדינות. וכמובן שזה היה בסדר – הוא לא רצה במיוחד שאני אהיה דוקטור. התרבות רצתה. הספר שלי על הנילוס הוא בהכרח עבודתו של אדם בעל תחומי עניין רבים. אבל הרדיו זקוק לאורחים אמינים. הוא זקוק למומחה – אחרת למה שמישהו יקשיב?"

עליית קרנו של המונופת, אינה רק בריאיונות רדיו:

"המדע, למשל, אוהב להקרין דימוי נקי, לוגי, רציונלי ונטול רגש. אך למעשה, הוא אקראי למדי, מונע על-ידי מימון ואגו ומסתמך על האינטואיציה וההשראה של טובי המדענים. מעל לכול הוא דורש אנשי אשכולות. לעתים קרובות רעיונות חדשים נולדים מזיווג בין שני תחומים… למרות כל זה, ישנה הבדיחה המלנכולית על המדען שהוגה תחום מחקר חדש אך מיד פוסל אותו כי הוא חוצה גבולות רבים מדי ולעולם לא יקבל מימון. איכשהו, זה נשמע סביר לא פחות מאשר אינספור פריצות דרך מדהימות שהושגו בזכות הפריה הדדית בין דיסציפלינות…

מונופתיה, או התמחות יתר, גורמת לנו בסופו של דבר להתבצר ולהגן על מה שכבר למדנו, במקום לייצר קשרים עצביים חדשים. כשפרץ הלמידה הראשוני מסתיים, נותר מומחה שמגן כמו חיה על הטריטוריה שלו. אפשר לראות זאת כזירה אקדמית, שבה מרצים עתיקים נאבקים זה בזה כדי לגרש פולשים מהחלקות שכבשו בזיעת אפיהם".

פחות לחפש את המומחה, ויותר לחפש את האמת, פחות להיצמד ולהגן על דברים שהתרגלנו, ויותר להיות פתוח לעובדות חדשות ולנתונים חדשים.

נעשה נא היכרות עם מומחית לדוגמא, אנה לואיזה זיגמן, המנהלת הרפואית של סניף הישראלי של ענקית התרופות 'באייר', לעבודה היא התקבלה לא לפני שהציגה תואר ברפואה, כמו גם התמחות יוקרתית בארה"ב, ורקורד של חובשת צבאית בצה"ל. אם שאלתם, מה בדיוק היה תפקידה של רופאה זו, הרי התשובה:

 "מנהל רפואי בכל חברת תרופות הוא תפקיד רגיש ורב־אחריות, שדורש ידע רפואי נרחב. המנהל הרפואי הוא הסמכות העליונה בכל ההליך המוקפד, הרגיש והמקצועי של הוצאת תרופה לציבור. הוא האחראי על הדרכת הצוותים הרפואיים בנוגע לתרופה, כולל אופן השימוש, מינונים, תופעות לוואי ועוד, הוא היועץ הרפואי של החברה מול בתי החולים וקופות החולים, הוא אחראי על העלונים שצרכני התרופות מקבלים; והוא גם איש הקשר מול משרד הבריאות, הרגולטור שבודק שהתרופה שסופקה לציבור עומדת בסטנדרטים. כל מסמך רפואי ומדעי של תרופה עובר אישור ונחתם על ידי המנהל הרפואי".

אך זו היא מומחית, אין ספק שכל ריאיון איתה המשקף את הקשר בין ההתחממות הגלובלית לקשיים בשוק התרופות, היה מרקיע שחקים.

ובכן, תקלה קטנה, לאחר ארבע שנים בהם מילאה את התפקיד בהצטיינות, התברר במקרה, שזיגמן לא רופאה, לא התמחתה בשום דבר, וגם לא היתה חובשת קרבית. עקב המבוכה הרבה, הממחישה שאולי זה לא כל כך משנה באמת אם מישהו התמחה או לא התמחה, הסיפור הושתק, זיגמן שלחה הודעה לצוות ש"העבודה השתלטה על חייה הפרטיים והיא עושה לזה סטופ". אכן לא מנומס מצד העבודה ככה להשתלט, וטוב שיש מי שיודע להגיד סטופ…

לאחרונה פורסם מחקר הקובע כי לידת בית אינה מגבירה את הסיכון, והיא בטוחה לא פחות מאשר בבית החולים, קביעה שכל מומחה 'אמיתי' היה מתנגד אליה בלי מאמץ. מסיבות מובנות.

כרגע  מקהלת המומחים מכוונת מטרה, היא מפעילה את האומות הנאורות סביב פוביית ההתחממות, הממשלות מתחייבות סכומי עתק, לפרוייקטים צולעים ולא יעילים, שהמכנה המשותף שלהם הוא הכותרת הירוקה. אם יש את נפשך לחפש איזה פרוייקט ירוק שהוא יעיל, כלומר חוסך פליטת גזים, זה יהיה מאד מסובך, כל הפרוייקטים הירוקים פשוט מנסים למשוך את השמיכה לכיוונים שונים, בניגוד לחוק שימור האנרגיה. כל עוד החשמל  מיוצר ע"י שריפת פחמים, מה זה משנה אם המכונית חשמלית ושורפים בתחנת הכח, או שהמכונית שורפת את הבנזין בעצמה? (ומה התועלת של חוק השקיות?) הבלוג הירוק הוא מומחה בלהראות את החשבון הפשוט הזה ועוד מאות כמוהו. הוא לא מתנגד לפעולות שיכולות למנוע התחממות, הוא רק מבקש שני דברים פשוטים: 1) אם אתם מציעים פעולות כאלו, שתהיינה אמיתיות, לא כאלו שאינן עוזרות כלום. 2) אם אתם מנסים להוכיח משהו בהקשר, אל תשתמשו בהונאות ושקרים וזיוף נתונים.

שרשי ההפחדה עתיקי יומין הם, ב1798 הצליח תומס מלתוס רגע לפני שסגרו את הרשימות למאה ה18, לפרסם חיבור בשם "מסה על עקרון האוכלוסיה", הספר מלא וגדוש בהפחדות ותחזיות על פיצוץ אוכלוסין רעב ומגפות שיקרו בקרוב ממש, עקב אי יכלתו של כדור הארץ להכיל את כל בני האדם. חובה לציין שהטיעונים שלו שנונים ומושחזים, והם באמת נכונים וצודקים. אבל מה לעשות שחלפו יותר ממאתיים שנה, וכדור הארץ בחוצפתו סירב לציית לאמת השנונה והמושחזת. מתייחסים לזה רק כסירוב זמני, כפי המדרש על האדמה שסירבה להוציא עצים שטעמם שווה, מיד יעמוד המדע אצל הכדור, נוזפו, והוא מציית לתחזיות השחורות, בקרוב ממש.

אז היו אנשי מדע חסרי מעוף, שפשוט לגלגו על מלתוס, נכון שבזמנו לא יכלו לדעת באיזו צורה תתפתח הטכנולוגיה, אבל זו גופא הבעיה, שאדם מתיימר לדעת מה יהיה בעתיד, ולשם כך מציע דילולי אוכלוסיה  וכל מיני רעיונות לא אנושיים אחרים, קצת ענוה. עתיד זה עתיד. העיסוק בו אינו מדע. וכמובן, כמו עוף החול, תנועת המלתוסיאניזם, התעוררה מחדש במאה ה20. שוב ושוב תחזיות שחורות למיניהן.

אבל כאן חלה תפנית שאפילו מלתוס הסב לא היה חולם עליה, אפשר לחזות את קריסת כדוה"א עצמו, למה צריכים להתמקד בחשבונות משעממים על ילודה ומזון, שאחר כך יבא איזה לא מומחה ויצביע על פתרונות פשטניים בדמות טכנולוגיה, חקלאות מהונדסת, וכדו'? אפשר להרחיק את העדות למעלה למעלה לשמים, כדור הארץ יהרוס את עצמו, הוא מתחמם, ואנחנו אלו שצריכים לקרר אותו.

עד לפני כמה שנים, אף אחד לא ידע על זה. הנושא היה שייך למדורי ה'צימוקים' שבסוף הירחונים המדעיים, איפה שמדברים על התנגשות של מטאורים, התכווצות של אנרגיה אפלה, עד ששילוב כחות של כמה פופוליסטיים, אחד מהם הוא מי שהפסיד במירוץ לבחירות בארה"ב, דמוקרט כמובן, שהלך לנסות מסלול עוקף דמוקרטיה, בשביל מה הוא צריך להעמיד את עצמו לבחירה, אם הוא יכול להפוך למומחה? כזה שכחו יפה יותר מהרוב ויותר מטיעונים?

האמת שכבר הבאנו בעבר כאן, הרבה דעות של מומחים שמטילים ספק בכל הקונספט של ההתחממות מעשה ידי אדם, אבל ככל שחולפים עוד כמה חדשים, שוב אנו מקבלים עוד עדויות להתנגדות וחתירה תחת רגלי ה'קונצנזוס' המובל כיום בידי ילדה אוטיסטית בת 16.

גרטה טונברג השוודית, בת ה16, שנאמה בדצמבר 2018 בפסגת האו"ם בנושא שינויי אקלים, בינואר 2019 הוזמנה לפורום הכלכלי בדבוס, ובספטמבר 2019 נאמה בועידת האקלים של האו"ם, "אני מזהירה את מנהיגי העולם"… גרטה מאובחנת על הספקטרום האוטיסטי. היא נחשבת  לדמות שמעוררת השראה לתלמידי בית ספר אחרים להפגין בנושא, כ20,000 תלמידים הצטרפו להפגנות ב270 ערים בעולם. באחד מנאומיה אמרה: "אנשים סובלים. אנשים מתים. המערכות האקולוגיות שלנו מתמוטטות. אנו בפתחה של הכחדה המונית, וכל מה שאתם מסוגלים לדבר עליו הוא כסף, ואגדות על צמיחה כלכלית נצחית. איך אתם מעזים?". ניכר כי היא משקיעה דם יזע ודמעות בהכנת הנאומים, אבל על מה היא מדברת? מערכות מתמוטטות? איפה? הכחדה המונית? האנשים היחידים הסובלים בינתיים, הם אלו שנאלצים לשמוע את דברי ההבל שלה, או כל המפסידים מהתקנות הדרקוניות המוטלות על החברה בלחץ הירוקים.

כמה קל להיכנס לרשימת 100 האנשים המשפיעים בעולם של הטיים, אין צורך בידע מקדים, אין צורך בלחשוף ידיעה או תגלית או אמת. מספיק לעשות את הרעש במקום הנכון, וכבר הוכתרת ל'אשה החשובה ביותר בשודיה לרגל יום האשה 2019', ומועמדת לפרס נובל לשלום 2019. שלום עם מי? עם הצפרדעים הירוקות?

(אל גור כבר קיבל פרס נובל לשלום על הסרט המפורסם שלו מ2006, אני בטוח שהוא חי בשלום עם הסכום שקיבל כתוצאה מפעילותו הברוכה לשלום ירוק ובר קיימא. ועדכון מהיום, כך נראה השלום של האנשים האלו: "זעם התפתח בקרב אקטיביסטים למען בעלי חיים, כאשר נחשף סרטון המתעד ככל הנראה את מותו הנוראי של כריש עמלץ לבן, במפגש עם צוללנים", מה קרה? הצוללנים צללו בתוך כלוב כדי להגן על עצמם, הכריש תקף את הכלוב ופצע את עצמו. כנראה שהאקטיביסטים היו מעדיפים שהכריש יצליח לבקע את הכלוב ולאכול את הצוללנים בלי פגע, מאשר "מותו הנוראי של הכריש").

גרטה, עסוקה בלהציל את העולם, ומלאת סיפוק

העדויות על האמת שמאחורי ה'קונצנזוס' ממשיכות להצטבר, פרופ' ניר שביב, פיזיקאי ישראלי, החוקר באוניב' טורונטו, ומתמחה באסטרופיזיקה, בדק את השאלה, האם ישנם נתונים מדעיים פיזיים שניתן לקשר אותם בדרך מדעית לוגית או ניתנת להסבר פיזיקלי כל שהוא, לעליה הקלה בממוצע הטמפרטורה בכדוה"א במאתיים השנים האחרונות. המסקנה שלו היתה ששני הגורמים העיקריים הם מחזוריות בפעילות השמש, וקרינה מהפוצצות סופרנובות. לדבריו אלו העובדות שהמחקרים האחרונים תומכים בהן.

כבר ב־1979 קבע האו"ם שכתוצאה מפליטת גזי החממה, הטמפרטורה הגלובלית הממוצעת עשויה לעלות במאה השנים הקרובות ב־1.5 עד 4.5 מעלות צלזיוס. פרופ' שביב מגדיר את פער שלוש המעלות שבתוך ההערכה הזו כ"הזוי". לדבריו, "האו"ם והמומחים שתומכים בתיאוריית ההתחממות אומרים למעשה שאין להם מושג מה יקרה. זה הרי הנתון החשוב ביותר בכל הקשור להתחממות הגלובלית: בכמה בפועל תעלה הטמפרטורה. אבל הזוי עוד יותר שהתחזית הזו, שמובנה בה פער של מאות אחוזים, שרירה וקיימת עד היום. אחרי השקעות של מיליארדים בחקר ההתחממות הגלובלית, נשארנו באותו מקום בדיוק".

המסע שעבר פרופ' שביב עד למסקנה החד־משמעית שלפיה האחריות לשינויי האקלים מוטלת על השמש ועל כוכבים מרוחקים, הוא ארוך ומורכב. חשיבותו המרכזית של המסע הזה היא הקביעה שבסופו: לפי שביב וחבריו, לגזי חממה כמו CO2 יש השפעה מוגבלת בלבד על אקלים הכדור. בעיקר הם טוענים שלהשפעה הזו יש תקרה שהאדם אינו יכול לשבור. "אחרי הצלבת כל המחקרים והתוצאות", מסביר שביב, "הגענו למסקנה שגם אם נכפיל את כמות הפחמן הדו־חמצני, לאורך מאה שנים הטמפרטורה תעלה בלא יותר מאשר מעלה וחצי. השתמשנו בעדויות אמפיריות, כמו התפרצויות געשיות או אירועים אחרים שהתרחשו בסקאלות זמן גיאולוגיות רחבות בעבר. ראינו שינויים גדולים ברמת ה־CO2, אבל הם לא תורגמו אף פעם לשינויים גדולים בטמפרטורה".

"נכון שהפכנו לפרסונה נון גרטה בתחום האקלים, אבל אין ברירה. זה מדע, ואני לא יכול להתייחס אחרת לממצאים. בנוגע לשאלה הקבועה, איך ייתכן שרוב המדענים חושבים אחרת – קודם כול, מדע אינו דמוקרטיה. אם אתה מגלה משהו, וחוזר ומאשש אותו בניסויים נוספים, תעמוד מאחורי הממצאים שלך גם אם כל המדענים יהיו נגדך. מאז הניסויים הראשונים אנחנו רק מוצאים עוד ועוד חיזוקים לתיאוריות שלנו, בעוד לתומכי תיאוריית ההתחממות הגלובלית אין שום הוכחות ביד, רק השערות וסימולציות בלתי מבוססות.

"מעבר לכך, לחלק ממדעני האקלים יש אינטרסים, אמונות ורצונות. במודע או בתת־מודע הם לא רוצים לחתוך את האפשרות לרגישות אקלימית גבוהה, בגלל הבאזז הקיים בנושא ההתחממות הגלובלית. אולי הם חוששים שאם הם יכירו בתיאוריה שלנו, אנשים ימשיכו לזהם כמו פעם. אני לא טוען שהם עושים את זה בגלל כסף. חלקם באמת מאמינים במה שהם אומרים, ואחרים מודעים למחקרים שלנו וממשיכים לטעון אחרת, מכל מיני סיבות".

מדעני אקלים לא יודעים את העובדות האלה?

"הם יודעים, ולכן זה חמור הרבה יותר. בדו"ח הראשון של האו"ם בנושא עוד ראו את השינויים מהעבר וניסו להסביר אותם איכשהו. בדו"ח השלישי פשוט זרקו הכול, והשתמשו רק בשחזור טמפרטורה באמצעות טבעות עצים – שכביכול הראה שלא היו כמעט שינויי אקלים באלף השנים האחרונות, אלא רק במאה ה־20. אבל זה לא הכול: מאוחר יותר נודע שהשחזור הזה העלה שבשנות השישים הייתה ירידה בטמפרטורה. מה הם עשו? חתכו את הקטע הזה במחקר, ובמקומו הצמידו קטע ממחקר באמצעות שחזור ממדחומים. העיקר שהכול יתאים לתיאוריה. ממש כמו בספר '1984' של אורוול: אתה קם בבוקר, והופ – שינו לך את ההיסטוריה".

זה נשמע מטורף. רמאות ממש.

"נכון. מזלם שהציבור והפוליטיקאים לא נוטים להיכנס לעובי הקורה".

לא זו בלבד שמדובר בטירוף והונאה, זה גם מביא להתנהגות לא מוסרית:

"לעלייה בטמפרטורה שהאדם אחראי לה יש השלכות, אבל עלות הטיפול בכך גבוהה וקשה מנשוא. למשל, ניגריה רוצה לפתח שדות נפט, אבל היא לא יכולה להשיג הלוואות מהבנק העולמי, כי זה נחשב ל'אנרגיה רעה' שהקהילייה הבינלאומית לא רוצה לעודד. עכשיו, נניח שמכיוון שמנעת ממדינה אפריקנית להפיק נפט, הטמפרטורה לא תעלה בשתי מעלות אלא רק במעלה וחצי – אבל בינתיים בגלל ההשתגעות הזו לאותה מדינה יש פחות כסף, ומיליוני אנשים ימותו ממלריה, כי אין כסף לקנות חיסונים. כך מקריבים את ההווה בשביל עתיד מדומיין.

"דוגמה נוספת: בגרמניה משתמשים באנרגיה מתחדשת שעולה פי שניים מהאנרגיה המסורתית. יש שם בכל שנה 40 אלף איש שלא מצליחים לשלם את חשבונות החשמל, וסובלים קשות מהקור. זה לא מוסרי. בגלל זה התרעומת שלי. קח עוד דוגמה: בניסיון למצוא מקור אנרגיה מזהם פחות, החלו להשתמש בתירס להפקת דלק. זה גרם לעלייה במחירו של התירס, שמהווה מקור תזונה משמעותי באזורים נרחבים בעולם, ויש אנשים שידם כבר אינה משגת לקנות אותו. שוב, אני לא מתנגד למעבר לאנרגיה מזהמת פחות, אבל ההתחממות הגלובלית היא לא הסיבה הנכונה. צריך לעשות את זה באופן רציונלי, וזה גם יקרה מעצמו. תקופת האבן לא הסתיימה כי פתאום נגמרו האבנים".

כמובן שהצד השני מגיב בעניניות הרגילה:

"שותפי הדני, לעומת זאת, עבר תקופה קשה מאוד. הוא עבד במכון המטאורולוגי הראשי של דנמרק, ושם החרם נגדו היה ברמה כזו שלא אמרו לו שלום במסדרון. לכן הוא עבר משם למכון לחקר החלל. גם היום המחקר שלנו נמצא בהמתנה, כי לא מסכימים לממן אותו. ברור שזה מטעמים פוליטיים. אתרע מזלו של השותף שלי והוא גר במדינה שבה הנושא הזה דומיננטי הרבה יותר. בישראל, לצערי הרב, יש בעיות אמיתיות, ולכן ה'טראבל מייקר' של האקלים לא תופס פה כותרות".

פרופ' יוזף יופה, במאמרו נביאי הזעם של דת האקלים, כותב:

 הניסוחים של מדעני האקלים מתונים יותר מאלה של ישעיהו ושות’, שלא בררו מילים כאשר הזהירו כי אם לא נתקן דרכינו האל יכה בנו במלוא חרון אפו. לעומתם, מחברי הדו”ח מעדיפים כל העת להסתייג ממסקנות מכריעות כאשר הם כותבים על “הערכות” ו”תחזיות”. מזג האוויר הקיצוני מוסבר על ידי “מחקרים השוואתיים”, עוד רמז לכך שהחוקרים עצמם אינם בטוחים איזה משתנה משפיע על האחר ולכן מציעים הערכה אפשרית בלבד. כל הנתונים על עלייה בטמפרטורת כדור הארץ מסויגים תמיד בשפה זהירה, ובהתאם גם הסיכונים מהם מזהיר הדו”ח אינם ודאיים ותלויים בשלל גורמים כמו “מיקום גיאוגרפי, שיעורי פיתוח ופגיעות”. אם X עולה, כך הם מעריכים, יתכן שגם Y ו-Z ילכו בעקבותיו.

השפה כאן מזכירה מאוד את זו בה משתמשים בדו”חות מודיעין וביטחון לאומי שמטרתם להעריך את האיומים הגיאופוליטיים הניצבים בפני ארה”ב. דיווחים כאלה תמיד יהיו מלאים בהתניות והסתייגות, ויציעו בעיקר תחזיות למספר רב של תסריטים אפשריים. בשפה הנפוצה קוראים לטכניקה הזו “כיסוי הישבן”, אך למעשה זו דרך התנהלות זהירה ומובנת הן עבור קציני ביון והן עבור מדענים. אחרי הכל, מרבית בני האדם לא ניחנו במתנת הנבואה. אבל כללי הזהירות האלה אינם חלים בכל הקשור לשיח הציבורי, בו אמירתו של סנט-אכזופרי שולטת ברמה: העניין הוא לא לחזות את העתיד אלא לאפשר אותו.

וכך, החזון האפוקליפטי אותו מפיצה גרטה טונברג לא מותיר כל מקום לבחינה הגיונית או מפוכחת. למעשה, בניגוד לנביאים התנ”כיים שהשתמשו לרוב בשיטת ה”אם תעשו כך אז יקרה כך”, טונברג הולכת צעד קדימה וקובעת שיום הדין כבר כאן. אפילו ירמיהו נתן לבני ישראל קצת מרחב לתמרון, אך בשביתת האקלים בניו-יורק בחודש שעבר הזהירה טונברג את חסידיה כי “הבית בוער”, כאן ועכשיו.

נכון, לעתים הגזמה מכוונת יכולה לעזור כאשר אתה מנסה לקדם מטרה טובה, אך התניות בסגנון הנביאים אינן מספיקות לבדן כאשר חברי המפלגה הדמוקרטית מציעים לנו שלל “עסקאות ירוקות” שעלותן מסתכמת לעשרות טריליוני דולרים. תוסיפו לכך את המרוץ הצמוד למועמדות המפלגה לנשיאות בו כל פוליטיקאי מנסה להתעלות על יריבו בהבטחות מפוצצות, ותבינו מדוע בשורת האקלים גוברת על כל שיחה יבשה בנוגע לסעיפי תקציב.

כל אלה מביאים חלק מהכופרים שבינינו להטיל ספק בעקביות של דת האקלים. דרוש מאמץ מיוחד להסביר מדוע האל מרשה לרשע להתרחש ובדומה, קשה מאוד לפרש למשל כיצד שינוי האקלים אחראי לתופעות מנוגדות כמו שיטפונות וגשמים מצד אחד, ושריפות ובצורות מנגד. אך אל דאגה – אם תיאוריה א’ לא עובדת, תמיד אפשר להוסיף לה את ב’ ו-ג’. לעומת זאת, כי מי שמעז להעלות שאלות על כך מוגדר כנאיבי ואטום ומואשם ב”הכחשה”. לא יתכן שום פולמוס אם ברצונכם לפייס את האל הנוקם.

כשאחד ממנהיגי מחאת האקלים התבטא כי "השואה היתה סתם עוד קשקוש בהיסטוריה האנושית", זה  מן הסתם לא היה ראוי לציון, סתם קשר מקרי. מצטרף לכל המומחים שטענו בתוקף שהיטלר לא יעשה שום דבר, וגם למומחים בזמן המלחמה שהבהירו לציבור בארץ שהדיווחים מוגזמים. יש לנו גם הערכות מראש של מומחים, גם הערכת מומחה בזמן אמת, וגם הערכת מומחה רטרואקטיבית, זה הרבה יותר חזק מקצת נתונים וכל מיני קשקושים שהיטלר עשה או לא עשה בשנים ספורות.

ולסיום הנה עוד שני מומחים, שמן הסתם אין להם שום מושג:

פרופ' יוני דובי, לפיסיקה וכימיה תיאורטית, שמציע בפשטות שאולי אין שום קשר בין בני האדם לבין התחממות.

פרופ' נתן פלדור, פיזיקאי וחוקר אקלים, שקובע גם הוא בפשטות, "אין שום ראיה שנגיע בקרוב לנקודת אל חזור", "התרחישים הקיצוניים הם לא יותר מסיסמאות". וכמובן: "העובדה שילדה בת 16 מנהלת תנועה בינלאומית שמטרתה לדאוג לאי-חימום כדור הארץ – מעידה על רמתו של הדיון המקצועי".

לסיכום, אין באמת שום קשר בין התחממות כדור הארץ, החזרת שטחים, או כל דעה אחרת שבאפנה, הקשר הוא מלאכותי ופרי תעמולה. הכתרה של מומחים, והיצמדות לאמונות ודוגמות. זה לא נתונים, ולא מדע, זו השקפת עולם.