האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

Subscribe
Notify of
guest
1.2K Comments
Inline Feedbacks
View all comments
כנה
כנה
1 year ago

יש התייחסות למאמר הביקורת של אברהם על דבריכם לגבי סתירות בהלכה?

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  כנה

רגע, עוד לא התקרר הדיו מעל הביקורת…
הוספתי כמה מילים בשלהי המאמר סתירתיות בהלכה, ועוד חזון למועד

אליהו
אליהו
1 year ago

לגבי הממצאים בתל מוצא, שמדברים על מקדש די גדול, ושהתקיים לאורך ימי הבית הראשון ואף לאחר חורבנו. יש התייחסות לכך באתר?

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  אליהו

אין התייחסות ספציפית
אבל מה החידוש, הרי ידוע שבישראל עבדו בבמות גם בזמן הבית
אמנם במקום שם נמצאו צלמיות ויתכן שהיה בכלל בית ע"ז, ואולי על ידי גויים
ואולי הוא האמור "אז יבנה שלמה במה לכמוש שקץ מואב בהר אשר על פני ירושלם"

אליהו
אליהו
1 year ago

תשובה יפה. תודה.

השאלה שנשארה בכל זאת הוא מדוע חזקיהו ויאשיהו לא הרסו את המקום, כשאפילו במות לעבודת ה' לא הניחו.
כמובן, אם זה ברור שהוא נשאר גם לסוף ימי הבית הראשון.

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  אליהו

חזקיהו ויאשיהו לא הרסו את הבמות אלא כיסו אותם בתלי עפר, משום שנאמר לא תעשון כן לה' אלהיכם
ואולי גם היה המקום שם בידי נכרים

HJHTK
HJHTK
1 year ago

הניתן לקבל קישור PDF לשני המאמרים שלונקקו כאן (חסום)

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  HJHTK

הוספתי בגוף המאמר שם

עקיבא
עקיבא
1 year ago

לפני כשבועיים מצאתי באתר מאמר תורני ארוך בעריכת הרב ענבל שליט"א (להורדה, מתוך שבועון משפחה)
בענין זיהויו של ישו שבימי יהושע בן פרחיה עם ישוע הנוצרי
כעת אני מבקש לעיין בו, ואיני מוצא אותו
אודה לעזרתכם

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  עקיבא
אלמוני
אלמוני
1 year ago

בהמשך להודעתי הראשונה ראיתי הקונטרס הזה למשל שמסביר על "הבעיה" של פשוטו של מקרא, בזמנך הפנוי אשמח לשמוע מה דעתך. (זה משליך בכללי על כל ההסתכלות של פירוש התורה ואשמח מאוד לשמוע מה דעתך בנושא)

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  אלמוני

לא מבין בפשקוילים

אלמוני
אלמוני
1 year ago

שבוע טוב,
רציתי לשאול בנוגע לפירוש התורה.
לאחרונה יוצאים רבנים גדולים מכל החוגים נגד פירוש "פשוטו של מקרא" (שמסביר בצורה פשוטה ללא דברי חז"ל את פסוקי התורה – דבר שלא ידוע לי כאיזה איסור שהרי יש מפרשים שלא פעם בוחרים לפרש את התורה שלא לפי חז"ל… וידועים דברי האור החיים בהקדמתו לפירושו בבראשית שניתן לפרש את התורה בשונה מקדמונינו כל עוד הדבר לא נוגע להלכה אך שהדבר כמובן יהיה בצורה המקובלת)
הנה פסק ועוד פסק לדוג'… (יש עוד הרבה ויותר חריפים בהרבה)
בעצם חלק מהטיעון הוא שיש כאן מגמה להחליף את הפשט של רש"י בפשט של ה"פשוטו של מקרא" ורש"י הוא לא פשוטו של מקרא לפי זה
ואני מנסה להבין, זה פירוש רציונלי בנוסף לרש"י שהוא אמור להיות לכאורה לגיטימי גם כפירוש הפשט, מה בעצם הבעיה בזה? רק לרש"י יש את הזכות לפרש לפי הפשט? (בפשוטו של מקרא עושים עירבוב של המפרשים ותוספת מהבנה שלהם)
באתר הזה מופיעים פירושים שונים לתורה ע"י אנשים שונים שלא בהכרח הכי חרדיים שמנסים ליישב את פסוקי התורה עם המדע המודרני ומפרשים את כל פרקי הבריאה בצורה מסודרת לפי הבנת זמננו ובהעלמות מדברי חז"ל, וזה לכאורה לא שונה "מפשוטו של מקרא" ואף הרבה יותר מזה, ומה הבעיה בזה במיוחד שהפירוש הזה עוזר לאנשים מתוסבכים באמונתם ליישב אותה? אם לא זזים כלל מפירושי קדמונינו אנו תקועים עם בעיות רציניות של תורה ומדע…

Last edited 1 year ago by אלמוני
צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  אלמוני

זה ענין חינוכי איך מלמדים ילדים בתשב"ר חומש
ולא קשור לענינינו
אלו שיצאו נגדו לא התכוונו למנוע אנשים שיש להם שאלות בעניני תורה ומדע מלעיין בו, אלא עסקו בשאלה האם הוא מתאים ללמד ילדים או נערים לימוד ראשוני של התורה

דוד
דוד
1 year ago
Reply to  אלמוני

https://www.ykr.org.il/question/%d7%9e%d7%94-%d7%93%d7%a2%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%a4%d7%a9%d7%95%d7%98%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%a7%d7%a8%d7%90/

אולי זה יניח את דעתך (לצערנו דעות "רבותינו" שלנו שאינם "רבותיהם" שלהם אינן מקובלות. אז כן, אתם יכולים לקרוא לזה "חתרנות" אם אתם רוצים. לא שאני חושד את השואל היקר או את בעלי האתר הי"ו בכך, חלילה, אבל אתם יודעים איך זה בימינו… היום אומר לו עשה כך, ומחר… והכל כביכול באיצטולה שלקדושה, ה' יצילנו)

Last edited 1 year ago by דוד
שמעון
שמעון
1 year ago

ידוע לך הספר "תורה שבעל פה סמכותה ודרכיה" נכתב בצוותא עם מישהו? המחבר נעזר במחשב? [סליחה על השאלה אבל א"א להתאפק ולא לשאול… בכל מקרה גם עם כל העזרים זה פשוט עוצר נשימה, פעם שמעתי את הרב צבי ענבל אומר שאיך אפשר לטעון שלאדם ולקוף יש אב משותף? אפ' שההבדל הגנטי הוא מינורי? איך אפשר להשוות קוף שחושב מקסימום על בננה ליצירות האנשיות הכבירות…הנוסחאות של אינשטיין הספרים של דוסטויבסקי הסינפניות של באך, משנה תורה של הרמב"ם?
אני חושב שאפשר בהחלט להכניס את הספר תושלב"ע לרשימה…
(אני כותב את זה בשיא הרצינות, אני באמת חושב ככה)

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  שמעון

תודה על הדברים
שמח מאד שאתה נהנה מהספר
אצלי כבר מצטברת רשימת תיקונים למהדורה הבאה… לא הכל מושלם
הספר נכתב לפני שהיה לי חיבור לאינטרנט, בעידן הקדום שהיינו הולכים לספריות כדי לקרוא ספרים

שמעון
שמעון
1 year ago

שמעתי שיצאו רינונים אל המאמר על האגדות של ר"א בן הרמב"ם…לפחות שהוכנסו קטעים שלא הוא כתב…יש ברינונים ממש?

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  שמעון

לא מכיר בסיס לטענה זו

שמעון
שמעון
1 year ago

הסיפור על אריסטו שאכל בפראות הוא המצאה או שיש מקור מהימן?

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  שמעון

לא מכיר מקור היסטורי לסיפור על אריסטו שאכל בפראות

שמעון
שמעון
1 year ago

האם אפשר לטעון שהיהדות מקדשת את החכמים ורואה בהם את ראשי האומה? לכאו' המעמד שלהם צמח דוקא בגלות…לפני הגלות לכאו' התפקיד הרם ביותר היה של המלך ושל הכהן הגדול…בזמן הבית למי היה מעמד חשוב יותר בעני העם למלך או לסנהדרין
תודה רבה על התשובות

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  שמעון

הזקנים והחכמים היו מורי התורה עוד הרבה לפני שנבנה בית המקדש
המלך לא היה מורה תורה או דמות רוחנית, אלא מנהיג מדיני
הכהן הגדול בבית השני היה מינוי משמעותי כי נחשב גם לנציג האומה
אבל בבית הראשון לא תפס מקום מרכזי
הנביאים, הזקנים, והחכמים, הם מורי הדרך הרוחניים מאז מתן תורה

שמעון
שמעון
1 year ago

בתנחומא בתחילת נח כידוע מבואר מעלותיה של התושב"ע ושם נאמר ואותן ב' ישיבות, לא ראו שבי ולא שמד ולא שלל, ולא שלט בהן לא יון ולא אדום, והוציאן הקדוש ברוך הוא י"ב שנה קודם חורבן ירושלים, בתורתן ובתלמודן, שכך כתיב והגלה את כל ירושלים ואת כל השרים ואת כל גיבורי החיל עשרת אלפים גולה וכל החרש והמסגר ולא נשאר זולת דלת עם הארץ (מלכים ב כד).
וצ"ע שכמבואר באיגרת רב שרירא גאון אכן היה שמד בישבות

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  שמעון

כנראה שהדברים קדמו לרב שרירא
הרי ברור שכיום הישיבות האלו כבר לא קיימות
ואמנם התקיימו הרבה שנים ברצף

שמעון
שמעון
1 year ago

ידוע הדבר שיש לא מעט פוסקים שחולקים על הראשונים (הרבו לעשות כן הש"ך, והגר"א אבל כמובן שיש רבים אחרים) מה ההסבר לדבר? הם הבינו שכלפי הדרגה שלהם לא הוחלט שא"א לחלוק על הראשונים הראשונים? או שמראש לא הסכימו שיש כלל כזה…
האם בימנו יכול להיות ת"ח שירגיש מספיק גדול לחלוק איך נקבל את זה?

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  שמעון

ראה כאן.
לגבי דורינו, בד"כ אדם צריך שיהיה לו איזון עם הסביבה, אדם שרק הוא מכל 8 מליארד האנשים בעולם, מרגיש את גדולתו בד"כ הבעיה אצלו, אבל אכן אחת לכמה דורות נופלת בעולם נשמה גבוהה שכולם מכירים בגדלותה, הרי הגר"א גם היה יוצא דופן בדורו בכך שחלק על ראשונים, אבל הסביבה הכירה בו שהוא הרבה מעל לבני הדור ולכן קיבלו זאת, וכן על זו הדרך, החזו"א לא ממש חלק על ראשונים בהדיא אבל נטה מדבריהם.

שמעון
שמעון
1 year ago

אשמח לקבל מקורות על כך שתמיד התורה תעבור אילנו בצורה מדויקת הן עצם ההלכות והן רוח ההלכה
הן מצד שהעם ישמור על המסורת והן מצד השגחה עליונה
אשמח למקורות גם לא מחז"ל כמו לדוג' יוספוס [אבל כמובן שכל מקור יעסור לי]וכן מקורות מהרב קוק וכדו'
[ראיתי בספר בית ישי לרב שלמה פישר עמ' רסב' (מהדו' חדשה) שציין לדברי יוסיפון ח"ד פ"ח, אבל לא מצאתי שם (חלק רביעי בספר מתחיל בפרק יח' ולא ח')].

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  שמעון

לא מכיר מקורות כאלו שחייב להיות שתמיד התורה תעבור אלינו במדוייק ולא ישתכח כלום
לצערינו נשתכחו הלכות בכמה הזדמנויות
מה שאני מכיר זה שחכמים עשו את המקסימום האנושי כדי לשמור על התורה שתעבור במדוייק ככל האפשר לבני אדם
לא הבנתי איזה מקור אתה חושב למצוא מיוספוס? שהוא יקבע שתמיד התורה תהיה מדוייקת?
מה שכן יש בחזו"א אמירה שאין להעדיף את הנוסחאות מן הגניזה משום שהנוסחה שהיתה בשימוש אצל גדולי ישראל היא זו שתוקנה וזו שזוכה להשגחה, אבל אין המדובר בהבטחה, ואם היתה הבטחה כזו הרי היה אסור להגיה את הנוסח, והחזו"א בעצמו מגיה לפעמים, אלא הכוונה שזה שיקול להעדיף, כשיש שתי נוסחאות, מעדיפים את זו שהיתה עליה השגחת ה', אך לא כהבטחה

שמעון
שמעון
1 year ago

בבית ישי מביא כן בשם העקדה וכתב שמקורו בתנא דבי אליהו זוטא פ"י, עיי"ש.
וכן בחזו"א נמצא אגרות חלק ג' אגרת ב' שהתורה נשתמרה עפ"י השגחתו וגם אם עשו הגהה זה לפי השגחתו
מקור מיוספוס על קדושת חכמים ודיוקם במסירת התורה, יש?

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  שמעון

דברי התנד"א לא נראה לי שייכים לענין כלל, הוא מדבר שם על זה שאין דבר זז מן התורה במובן של לעבור על התורה, כמו הדוגמא שהוא מביא שאדם הראשון עבר על ציווי ה'
ולגבי החזו"א, הזכרתיו בתגובה לעיל, ולדעתי אינו ממש הבטחה, ואם אתה סובר שאם עשו הגהה זה לפי השגחתו, הוא הדין לגבי תושבע"פ אתה יכול לומר שמשהו נשכח ועכשיו אתה מחדש אותו, וזה משום שיש השגחה מיוחדת שתוכל לחדש זאת, ולא הועלנו כלום
לגבי מקור מיוספוס, לא ענית לשאלתי, אתה מחפש קביעה השקפתית של יוספוס? הוא בר סמכא לקביעות כאלו? יש תיאור מפורסם שלו שלא ערב ליבו של אף אחד לשנות משהו בכתבי הקודש, אבל זה לא הנושא
האם בית ישי מציין ליוסיפון, או ליוספוס?

שמעון
שמעון
1 year ago

הבית ישי מציין ליוסיפון (ח"ד פ"ח)
אפשר עכ"פ מקור מיוספוס על כך שחכמים השתדלו לשמור על התורה בכל מאודם [הבנתי שאין מקור לגבי השגחה].

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  שמעון

יוסיפון ויוספוס זה לא אותו ספר
אם הוא מציין ליוסיפון צריכים לחפש שם
לגבי יוספוס קיים המקור הנ"ל שהזכרתי בספרו נגד אפיון

אלמוני
אלמוני
1 year ago

שלום וברכה,
רציתי לשאול בנוגע לדבר שטענו על היהדות ואשמח לשמוע את דעתכם.
מובא בכמה מקומות שהמטרה של כל הגויים בעולם הוא שימוש ועזרה ליהודים
ושואלים השואלים, האם אין בזה אמירה גזענית משפילה? כל המטרה של חיייהם יכולה להיות אפילו ברמה כזו של לעשות קצת צל ליהודי שעבר תחת גגם ביום מהימים… "האם זה לא אבסורד?" והעניין מבואר למשל בדברי הרב פרידלנדר ב'שפתי חיים'…
תודה רבה מראש על המענה המהיר שלכם ושבת מבורכת!

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  אלמוני

צריכים להבדיל בין התפיסה המציאותית האנושית לבין התפיסה התיאולוגית
אנחנו חיים רוב הזמן שלנו בתפיסה המציאותית, מבחינתינו הרצון שלנו תופס מקום מרכזי בחיים שלנו, אנחנו רוצים פרנסה, קריירה, סיפוק, כבוד, הצלחה, טיולים, ריגושים, גם אנחנו וגם האנשים שמסביבינו.
מבחינה תיאולוגית, כל זה כלום, הכל הבל, זה חסר משמעות, זה לא מקדם בפסיק את העולם הערכי.
אז מה האמת?
האם אנחנו צריכים להתייחס לעצמינו או לסובבים אותו כהבל מהלך? כמי שעסוק חלק גדול מהחיים בכלום?
זה תלוי באיזה משקפיים אנחנו מסתכלים, המשקפיים התיאולוגיות אומרות: כן! הכל הבל, רוב העיסוק שלנו הוא שטות, החלק החשוב הוא הזמן בו אנחנו מקיימים מצוות ומקדמים את הערכים הנכונים בעולם.
אבל מכיון שאנחנו בני אדם, יש לנו גם את המשקפיים המציאותיות, אנחנו כן עוסקים בצרכי הגוף והנפש, ולא רק בערכים, מן הסתם רוב הזמן אנו עוסקים בצרכים אלו.
איך מגשרים על זה? קודם כל מבינים שאנחנו בני אדם, כך נבראנו, עם צרכים, רוב האנשים לא בנויים לעקור את הצרכים שלהם, זה מתאים ליחידי סגולה, שמסתגפים, ששוברים את הרצון שלהם, לא לכל אחד.
דבר שני, אנחנו אומרים, שכל האכילה שלנו – היא כדי שיהיה לנו כח לעשות רצון בוראינו, אנחנו מעניקים משמעות לכל העיסוק בצרכי הגוף, מכיון שבסופו של דבר הקיום שלנו כאנשים בריאים ושמחים, הוא זה שמאפשר את העיסוק בערכים.
אבל גם זו אמירה ברמה התיאולוגית, כי רוב האנשים לא 'מכריחים את עצמם' לאכול או לישון או לטייל או ליהנות, כדי שיהיה להם כח לעשות מצוה בהמשך, זו הענקת משמעות תיאולוגית.
אותו דבר לגבי הגויים, לא מדובר במשהו אישי נגדם, אלא בשאלה תיאולוגית: אם העולם נברא כדי שיקיימו מצוות ויגשימו את ערכי התורה, מה המשמעות של אנשים שלא מקיימים את הערכים האלו? האמנם כל החיים שלהם מתחילה ועד סוף הם נעדרי משמעות רוחנית? והתשובה היא, שגם להם יכולה להזדמן הזכות לסייע להגשמת ערכי התורה, למשל: לסייע ליהודי שהוא עצמו יוכל על ידי העזרה לקדם את הערכים הנכונים.
ולכן, ברמה האישית, היחס לגוי, הוא כמו היחס לעיסוק שלנו בעולם הזה, רוב החיים שלנו, זה נחמד וטוב לחיות, ונבראנו עם הזכות לחיות, אבל הענקת המשמעות הרוחנית היא הצידוק של החיים בכלל בעולם.

שפטיה
שפטיה
1 year ago

יש מצב שיעלה פה התחקיר על דן אריאלי שזייף נתונים? זה קשור מאד להשקפה של האתר פה.
אם יהיה פה סיכום בכתב אשמח מאד.

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  שפטיה

אין לי כרגע מתנדבים לסיכום בכתב אבל בהחלט צריכים לתת את הקישור לתחקיר הזה

איש פלוני
איש פלוני
1 year ago

קישור לסיכום.

צוות האתר
Admin
1 year ago

היה תחקיר מאוחר נוסף בהצינור כמדומני שחשפו שם עוד תרמיות

אלמוני
אלמוני
1 year ago

שבוע מבורך
א. רציתי לשאול בנוגע לכל מיני אמירות בעניינים שונים של ראשונים ואחרונים בסגנון כזה:
יזהר מלשרוף את השערות שנשרו מסירוק הזקן כי מביא למיתת בניו וכד' (רבי חיים פאלאג'י בספרו עיני כל חי העיר ועוד מקורות רבים לכך ומקורו בתוד"ה שורפן חסיד נדה יז. שכתבו לבאר שהשורף את צפרניו נקרא חסיד, מפני ששריפת צפורן וכן כל דבר הבא מן האדם מזקת לאדם, ולכן אדם ששורף את צפרניו כדי שהם לא יתגלו ואינו חושש לנזק שיגרם לו מכך, הוא הנקרא חסיד.)
על מה האמירות הללו מתבססות? מסורת?? הרי לא מדובר על חז"ל ולא ידוע לי שהעניין הזה הובא בחז"ל ואיך רק אותו חכם בתוס' קיבל את זה במסורת? ואף אחד אחר לא הזכיר מזה כלום…
וגם אם זה מסורת מניין שזה אמת צרופה ללא שיבוש של מהלך הדורות? (אין הרבה נפק"מ אך בכל זאת)

ב. על טעיות מדעיות בחז"ל כבר זכיתי לקבל מענה אבל הדבר עולה גם בנוגע לדברי הזוהר
הזוהר אמור להיות קודש קודשים שהועבר ע"י אליהו הנביא וכו' ומה נגיד על טעויות מדעיות שנמצאו בו?
ראיתי בשם היעב"ץ (מטפחת ספרים) ועוד אחרונים שאמרו שייתכן והוספו בזוהר הוספות מחכמים מאוחרים יותר ואז זה מיישב את הבעיה, אך הבינותי שההוספות הם רק בעניין רפואה ו"אסטרולוגין" ולא הבנתי אם "אסטרולוגין" הכוונה אסטרונומיה או אסטרולוגיה כי אם זה אסטרולוגיה אז עדיין קשה ענייני אסטרונומיה שבזוהר שאינם מתאימים לעובדות ימיינו… וגם בעניין חכמת הרפואה, לא כל עובדה ביולוגית המובאת בזוהר היא עניין של רפואה ועל כן עדיין קשה לי איך אותם עובדות מסתדרות עם ממצאי ימינו.
ואתן דוג' לדבר "שגוי" מהפן המדעי, באוצר הזוהר ערך ארבע יסודות מובא שמה-4 היסודות נברא האדם וקשורים לארבעת הפרצופים שבמרכבה, ארבע אותיות השם וארבעת המלאכים… אגב ר' חיים ויטאל חלק א' שערים א-ב קישר את ארבעת היסודות לארבע המרות (ליחות), ולמיני המידות הרעות שבנפש (ועל כך גם יש לשאול מניין לר' חיין ויטאל דבר זה שהרי אותם 4 יסודות הופרכו והיום מדברים על "הטבלה המחזורית" ועל כן מה הם אותם קישורים?)

Last edited 1 year ago by אלמוני
צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  אלמוני

א. אכן לא כל דבר שהיה מקובל אצל קדמוננו הוא מסורת, והאמת היא שקשה לדעת מקורה של כל אמירה, לא קבלנו מרבותינו לייחס לדברים כאלו מעמד של 'אמת צרופה', אלא של דברי חכמים, שלא לחינם נאמרו.
ב. לא ידוע לי על כך שהזוהר הועבר על ידי אליהו הנביא, מנין זאת? בכל מקרה אני לא מכיר אמירות מדעיות בזוהר, ענין ארבע יסודות לא קשור בשום צורה לטבלה המחזורית ולא מדובר על יסודות כימיים אלא על פילוסופית טבע סמלית, למשל הטענה שמשהו מ'יסוד העפר', אינה מתכוונת שמבחינה כימית אם נפרק אותו נמצא עפר, אלא על המהות והאופי של אותו דבר. כשהזוהר משתמש בדברים כאלו בדרך כלל הכוונה לענינים סמליים קבליים ולא לתיאורי טבע.

אלמוני
אלמוני
1 year ago

זכור לי מילדותי שאמרו לנו שר' שמעון למד במערה מגילוי אליהו או משהו כזה… ואם זה לא המצב, האם דברי הזוהר לא נחשבים לאמת צרופה מגילוי משמיים?

אמירות מדעיות יש ודאי בזוהר, למשל: "אלמלא דסחי שמשא בימא דאוקיינוס הוה שריף ואוקיד לכולי עלמא" או שגלגל חמה משמיע רעש או שחציו התחתון של כדור הארץ משוקע באוקיינוס או שמקורו של הזרע במוח, עובר דרך חוט השדרה, ומתבשל בכליות (זוהר
פינחס ריט.) ויש עוד ועוד כמובן ואשמח להתייחסותך.

בנוגע ל4 היסודות, אולי הכוונה שאותם יסודות שינו תכונתם בצורה מסויימת ואכן הכל נוצר מהם?
או שסברו שהכל נוצר מאותם תכונות של 4 יסודות… מה אתה אומר?
והיום אף אחד לא מדבר על זה כי נראה שאין כל בסיס לחלק ל-4 יסודות.
ובויקי על היסודות ראיתי כך: "בימי הביניים דעת אריסטו, כמו במקרים רבים אחרים בתקופה זו, נקבעה כאמת מדעית. כיום תאוריה זו איננה מקובלת על המדע והיא הוחלפה בתורת היסודות המודרנית בעקבות המהפכה הכימית ב־1773 ועריכת הטבלה המחזורית על ידי דמיטרי מנדלייב ב־1867."

ובמכון דוידסון כתבו על ארבעת היסודות:
"כך חשבנו פעם: הפילוסוף היווני אמפדוקלס, ואריסטו אחריו, סברו שכל החומר בעולם מורכב מארבעה יסודות: אוויר, מים, אדמה ואש. לכל יסוד יש תכונות משלו שמכתיבות יחד את תכונות החומר. לדוגמה האדמה כבדה, האוויר קל, והאש נעה ואנרגטית. לכל יסוד יש שתיים מארבע תכונות: חום, קור, יובש ולחות. התיאוריה אומצה על ידי הכנסייה הנוצרית, חלחלה גם למסורת היהודית, ובגרסאות אלה ואחרות מופיעה גם בדוקטרינות דתיות או פילוסופיות של המזרח הרחוק.
איפה טעינו: המהפכה הכימית שהוביל אנטואן לבואזיה במאה ה-18 הפריכה את כל הנחות היסוד של התיאוריה הוותיקה והולידה את תורת היסודות המודרנית, שמחלקת את החומרים לכמה עשרות יסודות. ב-1867 הוסיף לכך דמיטרי מנדלייב את הטבלה המחזורית ובהמשך התגלו גם החלקיקים התת-אטומיים שמרכיבים את כל היסודות, כגון האלקטרון והפרוטון.
המדע של היום: נכון להיום ידועים 118 יסודות כימיים. הכימיה המודרנית התקדמה מאוד וכיום אנו יודעים אפילו לבנות מאטומים מכונות ננומטריות זעירות ותרופות מותאמות אישית.
ועוד משהו: למרות כל הראיות נגדה, תורת ארבעת היסודות ממשיכה להתקיים גם כיום בתפיסות מיסטיות ופסאודו-מדעיות."

Last edited 1 year ago by אלמוני
צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  אלמוני

בגמרא כתוב שכשמת הקיסר בא אליהו על פתח המערה ואמר שמת הקיסר, למעשה כתוב בגמרא שרשב"י בכה משום שלא זכה מימיו להתגלות של מלאך.
דברי הזוהר הם חכמת הקבלה, ובתורה אלו ואלו דברי אלהים חיים
אבל אם מובאות בו אמירות מדעיות (אני בספק אם האמירות שאתה מצטט מתכוונות לענינים מציאותיים, הזהר עוסק בענינים סמליים ורעיוניים), זה כמו אמירות מדעיות בדברי חז"ל והראשונים, ואין הזהר שונה משאר ספרי קדמוננו, הוא לא 'יותר אמת' מדברי חז"ל וכדו'
ולגבי ארבעת היסודות, המקורות שאתה מצטט חוזרים על אותה טעות כאילו אריסטו דיבר על יסודות במובן המודרני, דוקא בויקיפדיה נכתב שיש משמעות ליסודות גם לפי ההשקפה המודרנית ועי"ש

אלמוני
אלמוני
1 year ago

כשאומרים "אלו ואלו דברי אלוקים חיים" אין כאלה שמפרשים ש-2 הדעות אמת רק שנוקטים למעשה כשיטה אחת מסיבה פלונית?
ואם הולכים כפירוש זה לכאורה יש בעיה באמירה כזו שהרי בעניינים מדעיים יש אי דיוקים וכו' ואיך ניתן לומר שהם אמת? הרי זה ודאי לא אמת בשום מובן
ואם מפרשים ש"אלו ואלו דברי אלוקים חיים" הכוונה ש-2 האפשרויות לגיטימיות כפירוש תורני אז בסדר שהרי זה לא אומר ש2 הדעות הם אמת גמורה אלא פירושים אפשריים ואם אחד מהם טעות זה לא שולל את עצם עניינו לפרש את התורה…

בנוגע ל-4 היסודות, מניין לך שלא התכוונו שאותם יסודות ששינו תכונתם בצורה מסויימת ואכן הכל נוצר מהם? או שסברו שהכל נוצר מאותם תכונות של 4 יסודות?
בויקי לא ראיתי משהו רציני חוץ מזה שמנסים להשוות בין מצבי הצבירה לאותם יסודות שזה נראה לי קצת דחוק

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  אלמוני

לא, כשאומרים אלו ואלו דברי אלוקים חיים, הכוונה ששתי הדעות אמת, כי משה רבינו קיבל מט' פנים לכאן ולכאן, כל הכרעה הלכתית שנובעת מההלכה היא אמת, כמובן שלהלכה אי אפשר לפסוק את שתיהן, כמו שכתבת, אבל לא משום שאחד טועה, אלא משום שמהותה של ההלכה היא לבחור אפשרות אחת.
לגבי מחלוקת במציאות כבר כתב רש"י בכתובות שבודאי אי אפשר ששניהם יהיו צודקים, אבל מכיון שאנחנו לא יכולים להכריע מי צודק, עדיין הכל דברי חכמים שהם הסמכות בשבילינו
ולגבי היחס לקביעות מדעיות של חכמינו ראה כאן

לגבי ארבע היסודות, אתה מוזמן לקרוא קצת את דברי אריסטו ותלמידיו, ולראות איך הם תפסו את הענין. וכמו שאמרתי, ברור כשמש שהם לא חשבו שמי שהוא 'מיסוד העפר' מורכב מעפר, או שהציפור שהיא מיסוד האש, אם תפרק אותה לחלקים תמצא אש בוערת בתוכה, וכן הלאה

אלמוני
אלמוני
1 year ago

א. אלו ואלו דברי אלוקים חיים שייך גם לדברי המפרשים על התורה? שבהם יש ידע מדעי שאינו תואם לזמננו כידוע…
ב. איפה מובאים דברי רש"י בכתובות?

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  אלמוני

א. שייך בכל מקום שהציעו פרשנויות שונות לתורה, לגבי ידע מדעי ראה במאמר על מקורות הידע של חז"ל, ואין טעם לכפול.
ב. נז.

פלוני
פלוני
1 year ago

א. המאמר על הידע המדעי של חז"ל לא שייך רק אצל חז"ל?
ב. הפירושים שנתחדשו בשנים האחרונות גם ניתנו למשה בסיני? (שהרי אני מאמין שעבר כבר הפירוש המ"ט במשך הדורות…) אם כן משמע שכל החומר הזה נכנס למוחו של משה בדרך נס… ובכלל איך גדולי ומהיגי הדורות מיהושע זכרו את כל התושב"ע מבלי לכתוב לעצמם כלום זה דבר תמוהה בפני עצמו (אני יודע שהיו שופטים שסיכמו לעצמם "כתבים סודיים" בראשי פרקים וכד' על התושב"ע במקרה שהרגישו צורך בזה אבל לא נראה בכלל שמדובר היה בכל התושב"ע ולכן עדיין קשה לי איך כל המטען העצום שאין שני לו הנקרא תושב"ע עבר באמת בעל פה)
ג. אם 2 הדעות בגדר אמת איך יש מחלוקות בין המפרשים (או חז"ל) שבהם אומרים בפירוש אחד על השני שהוא טועה? הם לא צריכים לקבל את הכלל שכל פירוש שהתפרש ע"י אחד החכמים הוא אמת?
ד. אתה כתבת לעיל:"לגבי מחלוקת במציאות כבר כתב רש”י בכתובות שבודאי אי אפשר ששניהם יהיו צודקים, אבל מכיון שאנחנו לא יכולים להכריע מי צודק, עדיין הכל דברי חכמים שהם הסמכות בשבילינו"
מה זאת אומרת? גם אם הם הסמכות בשבילנו ואנו לא יכולים להכריע זה לא אומר שלא נוכל לתת כאופציה מבלי להכריע שאחד מהם טועה… מה הבעיה בזה?

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  פלוני

א. אכן, מרוב תגובות קשה להחזיק ראש.
ב. מה שאמרו חכמים שניתנו למשה מסיני הכוונה שכלול בדברים מראש אפשרויות שונות, לא שמשה קיבל רשימה מרש פלוני יאמר כך וכו'
זכירת התושבע"פ במשך דורות אינה תמוהה כלל, ומצאנו כן גם באומות אחרות שהעבירו טקסטים במדוייק לאורך שנים רבות
ג. אלו ואלו דא"ח הכוונה שיש בכל אחד בחינה של אמת כדמוכח גיטין ז. ולמעשה יש מחלוקת מה העיקר ולפעמים גם אחד סובר שדברי חברו טעות ואינם בכלל דא"ח
ד. בהחלט כאופציה בלי להכריע, אבל מה זה עוזר לנו, כל עוד אין לנו דרך להכריע הכל בשבילינו דברי חכמים

נ.ב. נא להשתדל לא להטריל

אלמוני
אלמוני
1 year ago

מעולם לא נסיתי להטריל חלילה, פשוט עולים הרבה שאלות ופה זה המקום מהיחידים שאפשר לדבר ולברר בהם את הנושאים
כמדומני שיש תגובות שלי שעדיין לא עלו… אם כן אשמח לתגובה עליהם

ואם כבר ובכדי שלא להכפיל עוד הודעת אז עוד 2 שאלות יש לי, (תמחל לי על ההטרדה, פשוט תורה היא וללמוד אני צריך)

א. בפרשת הבריאה יש נחש מתוחכם שמדבר, מה ההסבר של זה? זה בעצם היה הטבע של כל הנחשים\בעלי חיים מסויימים עד שחטא הנחש או מה? ואם לבעלי חיים אין בחירה, מה פשר העונש שקיבל הנחש?
ב. אבי נוהג לומר שכל הפירושים על התורה כמו רש"י וכד' הם בדר"כ ספקולציות ואף אחד לא יודע באמת את האמת, ואנו הרי אומרים תמיד שאלו ואלו דברי אלוקים חיים אך איך ניתן להסביר לו את זה?

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  אלמוני

תנסה לשים לב, אם יש תגובות שלך שלא עלו כנראה שהן מוגדרות כהטרלה, תעבוד על זה
א. אתחיל מהסוף, גם האדמה התקללה, עונש אינו ראיה לבחירה, יתכן שהיה נחש מתוחכם, ויתכן שהאדם היה מסוגל לתקשר עם בעלי חיים.
ב. הפרשנות לא באה מתוך הנחה שיודעים את האמת, אלא שעושים את המקסימום כדי להתקרב אליה, רש"י, למשל, היה ענק שבענקים לפי כל קנה מדה רציונלי, בלי צורך בשום אמונה מקדימה, ולכן לתת מקום של כבוד של פירושו זה אחד הצעדים המקרבים אותנו להבנה

אלמוני
אלמוני
1 year ago

ועוד בנוגע לזוהר, מניין רשב"י הביא כל החומר עליו הוא מדבר? הרי זה לא דברים שאומרים מסברה סתם…

Last edited 1 year ago by אלמוני
צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  אלמוני

כמו כל חכמת הקבלה, יש בסיס שקיבלו מחכמי הדורות הקודמים, יש מה שחכם יכול להבין מתוך דברי הנביאים והחכמים, ויש דברים שמתגלים לחוזה מתוך נשמתו, ראה כאן

פלוני
פלוני
1 year ago

אם דברים נאמרו מקבלה איש מפי איש, אזי שלא אמור להיות בהם טעיות מדעיות, הלא כן? ואם כך איך זה שיש טעיות?
אגב באותו עניין, למשל בפרשה שבדיוק עברה – וירא, יש בה מדרש מפורסם שאברהם אבינו ביקש מהקב"ה שלפני שבני האדם ימותו יהיה להם סימנים לכך כי בתקופתו אנשים לא היו מזקינים אלא רק פתאום מתים ללא חולי כלל… אז בזכות אברהם אבינו יש לבני אדם קמטים ושיער לבן ככל שמזקינים… שזה לא היה בעולם לפני בקשת אברהם
ואני חשבתי לעצמי שמן הסתם מדובר כאן בדברי קבלה, אבל לא הצלחתי להבין איך המספרים ידעו שיש להם את הפרטים המדוייקים של הסיפור הרי סיפורים כאלה בקלי קלות סובלים מ"פלאפון שבור" וכולם מספרים את המדרשים הללו כסיפור אמיתי לכל דבר וקשה לי איך אנו באמת יודעים זאת?

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  פלוני

השאלה היתה על מקור חכמת הקבלה, לא על ענינים מדעיים
אם יש ענינים מדעיים שהם שגויים כנראה שאינם קבלה מדור לדור
הרמח"ל אומר שגם אם השתמשו בענין מדעי לפי המקובל בזמניהם זה רק כדי לסמל רעיון ולא התכוונו לנושא המדעי עצמו, וכך גם כותב המהר"ל
לגבי האמירה שעד אברהם לא היתה זקנה, אין דרך לדעת אם זו קבלה או דרישת הכתוב, אבל לא רואה כאן את הקשר לטלפון שבור, יש דברים שעברו בקבלה בעם מאות ואלפי שנים

אלמוני
אלמוני
1 year ago

מה זה דרישת הכתוב? זה פרטים שאי אפשר להוציא מהכתוב ללא קבלה
בנוגע למה שעובר בקבלה מאות שנים, על זה בדיוק אני שואל, איך קורה דבר כזה ללא שינוי, שהרי סיפורים לא שורדים ללא שינויים כשעוברים במשך עשרות שנים אז ק"ו אלפי שנים…
אז איך יודעים שסיפורי המדרשים אותנטיים?

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  אלמוני

לא יודע לאיזה פרטים אתה מתכוין
וגם לא מקבל את ההנחה שסיפורים לא שורדים ללא שינויים
חכמים קיבלו מסורות שונות, דקדקו בהן, מה יכול להיות נכון, מה מתאים לרוח הכתובים, מה מוצלב ממקורות שונים וכו', וקיבלו את אלו שקיבלו, הרבה מסורות אחרות שהם לא קבלו נוכל למצוא בספרים החיצונים

אלמוני
אלמוני
1 year ago

אני מתכון לפרט הזה שאמרת: "לגבי האמירה שעד אברהם לא היתה זקנה, אין דרך לדעת אם זו קבלה או דרישת הכתוב"
על זה אני שואל: "מה זה דרישת הכתוב? זה פרטים שאי אפשר להוציא מהכתוב ללא קבלה"


צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  אלמוני

למה אתה חושב שאי אפשר להוציא מהכתוב? חכמים דקדקו מלשונות הכתובים והנביאים הרבה דברים, גם אם אני לא יודע לשחזר את המקורות שלהם, הרבה פעמים הם מביאים מקורות מפתיעים שלא הייתי יכול לנחש לבד. לגבי הרבה מהדרשות האלו, רואים שמדובר במסורות עתיקות, שנמצאות למשל בספרים חיצונים, וחכמים שקלו האם הן נכונות ומתאימות לרוח המסורת ולכתובים, ובמדה וכן קיבלו אותן ואף מצאו להן מקור בכתוב.

אלמוני
אלמוני
1 year ago

איפה (מקור מדוייק) מדבר המהר"ל על העניין של ההזדקנות שלא היה עד אברהם?

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  אלמוני

צריך לשים נקודה אחרי המלה המהר"ל, אזכורו הולך אדלעיל.
לגבי לא היתה זקנה אין לי מושג אם המהר"ל מדבר על זה.

אליהוא
אליהוא
1 year ago

למעשה כתוב בגמרא שרשב”י בכה משום שלא זכה מימיו להתגלות של מלאך.

לא כתוב שם שלא זכה מימיו, והנושא שם הוא לא התגלות של מלאך, אלא שיעשה לו נס ע"י מלאך.
אם כי שאתה יכול לומר שכך מובן לך שם.

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  אליהוא

זה לשון הגמרא:
"בכה רשב"י ואמר ומה שפחה של בית אבא נזדמן לה מלאך שלשה פעמים ואנו לא פעם אחת"
אשמח לשמוע איך אתה לומד מכאן אחרת מהכתוב, רשב"י אומר שלא נזדמן לו מלאך אפילו פעם אחת
אגב, להגר לא נעשה נס על ידי מלאך שלש פעמים, עד כמה שאני זוכר, אבל אשמח לשמוע דעתך דעת תורה
וז"ל התוס' שם:
"מלמד שראתה שלשה מלאכים אני לא פעם אחת כלומר ואני איני ראוי שיזדמן לי פעם אחת"
ואני רואה שגם ר' צדוק הכהן בשיחת מלאכי השרת כותב:
"התאונן רבי שמעון בן יוחאי על שלא זכה להתגלות מלאכים וכי נגרע ערכו משפחה של בית אבא. שראיית השפחה המלאכים הוא בזכותו של אבא כי צריך לזה שיהיה בעל מעלה"

אליהוא
אליהוא
1 year ago

כפי שכתבתי, אני מבין שכך אתה מבין את הדברים.

אלא שאני חושב שזה לא מוכרח.
כתב אלמוני:

זכור לי מילדותי שאמרו לנו שר’ שמעון למד במערה מגילוי אליהו או משהו כזה

ענית:

בגמרא כתוב שכשמת הקיסר בא אליהו על פתח המערה ואמר שמת הקיסר, למעשה כתוב בגמרא שרשב”י בכה משום שלא זכה מימיו להתגלות של מלאך.

כלומר, שכל מה שכתוב הוא רק שאליהו הנביא בא אך ורק לבשר לו שמת הקיסר, אבל תורה הוא לא קיבל ממנו. ולא עוד, אלא שכתוב להדיא שרשב"י מעולם לא שוחח עם מלאך, כך שאי אפשר לומר שהוא קיבל תורה ממלאכים.

אבל לצד זה שאמנם בגמרא כתוב רק על אליהו שבא בסוף 12 השנים – בזוהר כן כתוב שאליהו היה בא אליהם למערה בכל יום, והיה לומד אתם.
וכך גם כתוב שם שמלאכים היו מלמדים אותם תורה (ראה זוהר חלק א כז.).

אז יצרת סתירה בין הגמרא לזוהר.
על זה אני עונה, שמשתיקת הגמרא לגבי אליהו אם בא בכל יום – ודאי שאי אפשר להקשות. [ויגיד עליו רעו, רבי יוסי, שאמרו בסוף סנהדרין שאליהו היה בא אליו כל יום. ורב ענן האמורא, שהיה אליהו מלמד אותו תורה].
ולגבי המלאכים, עניתי שצערו של רשב"י היה שבעוד שלהגר, בשעה שהיתה זקוקה לעזרה, נתגלה לה מלאך שלש פעמים, ששלחה חזרה לבית שרה, ובירך אותה שתתעבר ותלד בן שישכון על כל פני אחיו, וששמע ה' אל עניה.
הרי שלרשב"י, בשעה שהיה זקוק לעזרה, לא נזדמן מלאך אלא שד.
וזה היה צערו.
אבל מלאכים שלמדוהו תורה, אין הכרח מצד דברי הגמרא הללו שלא נשלחו אליו.

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  אליהוא

אז עכשיו התהפכו היוצרות, בגמרא כתוב שרשב"י בכה שלא התגלה אליו מלאך, אלא שאתה רוצה להסביר שצערו של רשב"י וכו', זה משהו שאתה רוצה להסביר, ולא פשטות הגמרא, לא מה שכתבו התוס' וזה תירוץ שלך. אמנם התירוץ דחוק ולא נראה כלל, פשטות הגמרא שלא התגלו אליו מלאכים כלל, וכמו שכתבו התוס' ורבי צדוק. מלבד זאת שאתה ממציא כאילו המלאך עשה שלש ניסים בזמן שמדובר על ברכות ולא על ניסים, שזה הנושא במעילה שם, כמו"כ מדובר בשלש מלאכים כמ"ש רש"י. וגם בגמרא שבא אליהו ועמד מבחוץ וקרא מי יודיע לרשב"י שמת הקיסר, אם אליהו היה החברותא של רשב"י, הוא לא היה צריך פתאום לעמוד מבחוץ ולקרוא. ממש לא משמע כמו האוקימתא שאתה רוצה לעשות, שבלא"ה מוציאה דברים מפשטם.
אלא שאתה מביא שבזוהר כתב שאליהו התגלה אליו, וכוונתך כנראה בתיקונים, ויש מחלוקת התיקונים והבבלי. וכמו שיש מחלוקת הזוהר והבבלי אם רפב"י חתנו של רשב"י או חותנו. ובהחלט ראוי לציין זאת. האמת היא שלא זכרתי את דברי התיקונים האלו, ואם הייתי זוכר הייתי מציין את המחלוקת הזו.
ולגבי מה שהיה אליהו שכיח אצל רבי יוסי ורב ענן, באמת שאלה היא, האם אצל כל החכמים כערכם היה מצוי, ומשום מה רק אצל רבי יוסי ורב ענן הוזכר כ"כ הרבה פעמים, או שהיו סיבות אחרות למה היה מצוי רק אצלם, למרות שבגמ' לא נמצא סיבות אלו, וכמו שאולי עוד הרבה שנים לא יבינו למה אומרים על הגר"א, למשל, שהיו לו גילויים, ולא אומרים על הנו"ב.
ועוד אפשר לומר, אולי, שגילוי אליהו לא נתפס אצלם כגילוי מלאך, כי אליהו כשהוא בעוה"ז הוא כאדם, כמ"ש החת"ס, שלא מת מעולם ויש לו גוף, אלא שנמצא בעליונים ובתחתונים, ומלאך שנתגלה להגר הוא ממש חזון שרואים מלאכים, כמו שראו הנביאים, והתנאים שנגלה אליהם אליהו לא היו במדרגת נביאים, וראה המקורות כאן, (חפש בדף 'גילוי אליהו').
וכמובן יש את שיטת בן יוחי שרק מאז שנכנס רשב"י למערה זכה לגילויים. והמעשה במעילה היה בצעירותו, כנראה שם. וכנגד זה דברי בעל התניא הידועים, שלא עסק רשב"י במערה בזוהר ותיקונים שזה לוקח זמן מועט, אלא עסק בהוויות דאביי ורבא.

Elisheva
Elisheva
1 year ago

ערב טוב!
כמו בכל תחום אחר בחיים, כשמתייעצים עם גורם כלשהו – רוצים לבדוק שהוא אכן האיש הנכון,
כך גם בענייני אמונה – דווקא בגלל שהאינטרנט מוצף עד גדות במשיבים בענייני יהדות (והקישור של "אודות רציו" לא עובד..) אשמח למידע מיהם המשיבים באתר ומהם עמדותיהם ההשקפתיות (כלומר האם ועל מי הם מסתמכים בתשובותיהם).
תודה מראש 🙂

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  Elisheva

הקישור תקין

איש פלוני
איש פלוני
1 year ago

אצלי זה "אודות רציו" גם לא נפתח.
אפשר ללחוץ על "אינפורמציה והתמצאות" וזה מוביל לדף "אודות רציו".

א. נ.
א. נ.
1 year ago

בנוגע לאמירה שטוענת שהאדם צריך לחוש כאילו לא מגיע לו כלום, אני ממש לא מצליח להרגיש ככה. השם הביא את האדם לעולם על מנת למלא תפקיד ייעודי מראש. כחלק אינטגרלי מאותו תפקיד, הוא מקבל הטבות וצרות משמיים.
מוטלת עליו חובה לקבל ברוח טובה את הקשיים, ולדעת שהכל בצדק וביושר. הכל הוא לטובה ונצרך בדיוק למילוי התפקיד. אין מקום לרגשות כמו כעס או האשמה חלילה כלפי גזירות שמיים. ופה מגיעה השאלה שלי:
אם בנוגע לצרות אדם לא אמור לכעוס על השם, אז גם על טובות, לכאורה – אין שום הגיון שאדם יודה. הכל לפי הצדק והחלטת שמיים, לפי השקלול של תיקון העולם. כך שעל כל דבר שמזדמן לאדם בחייו אפשר לומר: "אם זהו תפקידי וזה מה שנגזר עלי – עם הנתונים הקיימים, אעשה את המקסימום שלי". וזה על כל דבר – טוב ורע.
אז על מה ההודיה? למה צריך להודות על דברים טובים שקורים לי? זה לצורך התפקיד, למען הבאת העולם לתיקונו וכו. איפה נכנסת לתמונה ההודיה של האדם להשם על הטובות שקורות לו? ולמה שיעשה דבר כזה?

הטובות שקורות לי הם לא כדי לעשות לי שמח והרגשה נעימה. בדיוק כמו שהצרות שבאות עלי הן לא במטרה להציק ולהכאיב לי. הכל הוא כחלק ממסכת חיי הקצובה מראש, עם ייעוד ספציפי לכל פרט בה. גם הטוב וגם הרע המדומה הם כלים. כלים שניתנו, אם מותר לנסח את זה ככה – לצורך כלל עולמי.

אז אני מקבל את הטובות בשמחה, ואת הצרות בידיעה שעצם הדבר הוא טוב עבורי, וזהו.

אז למה להודות? ואיך מצליחים להגיע להרגשה הזו של הכרת טובה גדולה על כל הדברים הטובים שבחיים, קטנים כגדולים?

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  א. נ.

שאלה נפלאה
אמנם, כשמעיינים בתהלים, רואים שדוד המלך ע"ה לא הבדיל בין הודאה על הטובות ובין תלונות על הצרות, ותהלים מלא בתלונות: למה תישן, למה זנחת, האם אתה שונא אותנו, עזבת אותנו, למה לא אכפת לך ממני, וכו'. כשאדם מרגיש קרוב לה' באופן אישי, הוא מדבר אליו כמו לאביו, מתלונן כשאין לו מה שהוא רוצה, ומודה כשיש לו.
דא עקא, שאנחנו, למרבה הצער, לא כ"כ קרובים לה', ולא חושבים כל רגע איך נעשה את רצונו, ולכן, למרות שמותר לנו גם להתלונן, אנחנו מבינים שהמאזן שלנו גרוע… כשאנחנו עושים כל היום מה שבא לנו, אנחנו לא אומרים, סליחה אבא, אנחנו לא מתאפקים כי זה לא רצון ה', ובכל אופן יש לנו סידור מלא, אז כשמשהו לא מסתדר נתלונן???
דוד המלך דומה לבן שעושה נחת רוח אין סופית לאביו, ומודה לאביו על כל דבר, ולכן אם אביו מכה אותו, הוא שואל: למה? אנחנו, דומים לבן שעושה לאביו הרבה צרות, ובכל אופן מקבל אש"ל מלא, יותר מתאים להגיד תורה על האש"ל… אבל גם הבן הזה, הוא בכל אופן בן, אי אפשר לאסור עליו להתלונן, זה פשוט פחות מתאים, ובפרט שהרבה פעמים רואים שדברים שנראים לנו רעים, גם הם לטובה.

א. נ.
א. נ.
1 year ago

לא ממש הבנתי איך התשובה מסבירה את ההגיון שבהודאה לאלוקים.
לא שאלתי האם מותר להתלונן, אלא אמרתי שכשם שאנו לא מתלוננים על רעות (בין השאר בגלל הסיבות שכתבת) – למה שנודה על טובות?

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  א. נ.

כי אדם מקבל טובה למרות שלא מגיע לו

א. נ.
א. נ.
1 year ago

למה לא מגיע?

הביאו אותי כדי להשלים תפקיד, וכדי שאוכל למלא אותו על הצד הטוב ביותר פינקו אותי בשכל משפחה וכסף.

איפה נכנסת תחושת האסיר תודה?

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  א. נ.

מכיון שהאדם חוטא

א. נ.
א. נ.
1 year ago

מה הקשר בין החטא שאדם חוטא לבין הכלים שניתנו לו לצורך מילוי תפקידו?
אם אדם חוטא אז מורידים לו ביכולות למלא תפקיד? מה ההגיון בזה?
ונניח שזה עובד ככה, עדיין עומדת השאלה בעינה: למה להודות?

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  א. נ.

המטרה היא לא להוריד לו ביכולת למלא תפקיד
אלא שלא מגיע לו שיספקו לו את צרכיו
ואם בכל אופן הוא מקבל, הוא יכול להודות
המטרה המרכזית של ההודאה, היא לא בשביל הבורא, אלא בשבילינו, שנרגיש שלא חייבים לנו כלום ושאנחנו אלו שחייבים

א. נ.
א. נ.
1 year ago

בשבילינו, שנרגיש שלא חייבים לנו כלום ושאנחנו אלו שחייבים

אז בעצם הסיבה להודיה היא כזו: חטאנו ולכן אמורים להילקח מאיתנו המתנות שניתנו לנו לצורך מילוי התפקיד ותיקון העולם. אלא שברחמי שמיים לא ניטלות מאיתנו כל המתנות, אלא רק חלק מהן. ועל החלק שנותר – עלינו להרגיש אסירי תודה, ולחוש שאין אנחנו מספיקים להודות אפילו אם פינו מלא שירה כים???

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  א. נ.

בהחלט

איש יהודי
איש יהודי
1 year ago

ערב\לילה טוב.

רציתי לשאול למה בציבור החרדי לא לומדים בישיבות אמונה ולמה אין כמעט ספרי אמונה בישיבות.
הרי לבחורי ישיבה צריך בסיס אמוני חזק ואני לא רואה את זה קורה ללא ביסוס רציונלי (אמנם יש כאלה שיש להם אמונה "עיוורת" חזקה אבל בתור חינוך לכלל הציבור החרדי צריך קצת מעבר לזה לדעתי, דבר שלא קורה)

תודה מראש.

צוות האתר
Admin
1 year ago

אתה מתכוין ללימוד של הוכחות לאמיתות האמונה?
זה לא דבר שהיה מקובל ללמוד כנושא לימוד לנערים, בשום דור ובשום זמן ביהדות
בנוגע להשקפה ומחשבה, יש בישיבות הרבה שיחות ושיעורים

פלוני
פלוני
1 year ago

שלום וברכה,
הפעם יש לי שאלה על נטילת ידיים שמטרידה אותי הרבה זמן ואשמח אם תרגיעו את נפשי 🙂
מובא בהלכה שצריך ליטול ידיים אם נוגעים במקומות המכוסים.
בפועל אני מבין שבעבר המקומות המכוסים באמת היו מטונפים ומלוכלכים ובאמת היה צורך לשטוף\ליטול ידיים אך היום כשהכל הרבה יותר נקי ואנשים מתקלחים כל יום, אין בדרך כלל לא טינופת בשיער וגם לא בשורכי הנעליים, הידיים נשארות נקיות, מה הטעם לשטוף אותם כל הזמן על דברים כאלה? זה "מחרפן" (ואני ממש לא אובססיבי שלא תבינו אותי לא נכון)
נגיד שנגעתי בגב, מה יש לי על היד עכשיו? מה יש על היד שלא היה קיים לפני זה?
ועוד יותר לא ברור לי (ובמחילה מכבודכם על הפרטים) שאם אדם נגע בצואת האף יבשה (כשהיא מחוץ לאף) הוא לא צריך ליטול ידיים לדעת הרבה מהפוסקים (רק אם "חיטט" או בלח צריך) וכי זה יותר נקי מהכתף\שאר מקומות מכוסים שרק שטפתי הבוקר?!
לא מבין את ההיגיון פה…

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  פלוני

לפי ההלכה אם אדם נוגע בלכלוך, הוא לא צריך ליטול ידיים כדי ללמוד תורה
אדם שהוריד אשפה, שאסף מהקרקע פירות רקובים, שניקה קיא, וכדו', לא צריך ליטול ידיים
הענין של נטילה אחרי נגיעה במקומות המכוסים, הוא רק במקרה של נגיעה במקומות המכוסים שיש בהם זיעה
למרות שזיעה יש בכל הגוף, אדם מזיע גם במקומות המגולים, בפנים, וכדו'
מה שכתבת שהיום אנשים מתקלחים וכו', לא רלבנטי, גם כיום אנשים מזיעים, אדם שנוגע בבית השחי, נוגע בזיעה, גם שערות הראש, יש ביניהן שומן, לכן אנחנו מתקלחים…
נכון שתיאורטית ייתכן אדם שבמקרה יגע במקום מכוסה ולא ירגיש שום זיעה, משום שהוא נמצא כמה שעות במזגן, או סיבות כאלו, אבל ההלכה בד"כ לא מחלקת כאלו חילוקים
כי כאמור, הנושא הוא לא 'לכלוך', אלא נגיעה במקום שבו הגוף מפריש לכלוך
היו פוסקים שקבעו שהמחטט באף צריך ליטול ידיים, כי בלשון חכמים נאמר 'צואת האף', אבל הגר"א דחה דבריהם, וטען שאם ניצמד ללשון יהיה דין צואה ויצטרכו להרחיק ממנה ד' אמות, וזה בודאי לא נכון, אלא מוכח שאין כאן צואה ואין דין נטילת ידיים
הסיבה היא שהדין הזה תופס על מקום המכוסה, שאין דרך לגעת בו באופן רגיל, אף אדם שנפגש עם בחורה לדייט, או בכל מצב אחר שהוא רוחש לו קצת כבוד, לא יושיט יד לגרד בבית השחי, או בגב, ואפילו לא עמוק בתוך השערות… בודאי לא באוכל, או כשלוחצים יד לאדם אחר
(אגב, זה נכון שבעבר היו פחות נקיים, אבל גם היו פחות מקפידים על כך, ולכן המצב אותו דבר)
אגב, צריך לדעת שמקור הדין הזה הוא בספרים חיצוניים, לא בש"ס, ולפי הרא"ש בסוף ברכות חז"ל לא הקפידו על זה, שהרי תיארו את ברכות השחר כברכות שמברכים תוך כדי התלבשות, אלא זו תקנה מאוחרת
בכל אופן הנושא הוא כבוד הלימוד, ובדור שיש כל כך הרבה חילול ה', לא כזה נורא אם אנחנו נביע קצת כבוד לתורה, ונלמד אותה בידיים נקיות בלבד…
(לגבי החלק העליון של הזרוע, לפי החזו"א מכיון שבזמן חז"ל היה מכוסה, גם בזמננו נחשב מכוסה והמגלה בטלה דעתו, אבל יש סבורים אחרת. וראה ספר מעשה איש למסכת ברכות)

ימין
ימין
1 year ago

יש להוסיף (ע"פ המ"ב), שבשביל לימוד גם לכתחילה אין חיוב לשטוף דווקא במים אלא מספיק "מידי דמנקי", כמו"כ לגבי מקומות בשיער שאינן מכוסים י"א שא"צ לנקות, וכן בנגיעה ברוכים י"א שא"צ לנקות.

איש יהודי
איש יהודי
1 year ago

לא הבנתי
כל העניין זה נקיות, ולמה שמנקים קיא למשל, לא צריך לשטוף\ליטול?

צוות האתר
Admin
1 year ago

קודם כל יש באמת מצווה ליטול ידיים לתפילה, וזה מכל לכלוך, אפילו מבוץ, שלא מעורר דחיה רק לא מכובד
אבל לגבי דברי תורה, כל עוד אין קיא על הידיים, אלא רק שנגע לשניה בקיא, אין דין נטילה, דין הנטילה הוא רק כשנוגע במקומות המכוסים

פלוני
פלוני
1 year ago

אבל מה העניין הזה ליטול דווקא על מקומות מכוסים?
מובן שאין פה קשר לנקיות אלא לאיזה עניין אחר עם מקומות מכוסים, העניין הזה לא מובן לי

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  פלוני

ליטול על זיעה שבמקומות מכוסים, כי זה לא מכובד לגעת בזיעה זו ולעסוק בדברים קדושים, זה קשור לנקיות, מסוג מסויים
זיעה שבמקומות גלויים דרך העולם שנוגע בה ולא נחשב לא מכובד

איש יהודי
איש יהודי
1 year ago

ההלכה מקפידה רק על מלמולי זיעה ועל טינופת אמיתית היא לא? איפה ההגיון?

צוות האתר
Admin
1 year ago

אולי לא הובהר
לא מדובר על ללמוד כשיש על היד טינופת
אלא לאחר הסרת הטינופת
האם צריך נטילה ורחיצה, או שמספיקה הסרתה
ובזה יש הקפדה מיוחדת על לכלוך היוצא מן הגוף ממקום מכוסה, שאחרי נגיעה כזו צריכים ליטול

פלוני
פלוני
1 year ago

אין דווקא הקפדה על היוצא מן הגוף שהרי גם הנוגע בנעליים ואין לו כלום על הידיים חייב ליטול/לישטוף, מה ההסבר של זה?
אגב, קשה במיוחד להקפיד על העניין במצב בו אתה מוצא את עצמך משפשף ידיים (צריך גם בין האצבעות) נקיות בבגדים (כשאין מים) במטרה ל"הוריד" לכלוך (מה שלא נראה שקורה) מרגיש מגוכח בטירוף…
בגלל התקנה הקדומה הזו חייבים לכאורה להיתקע עם דבר שנראה כלא יעיל בעליל ומציק,
למה אין לנו איך "לצאת" מהמצב הזה?

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  פלוני

הנוגע בנעליים זה ענין מסובך, הרי אם יש לכלוך על הנעליים – זה עפר ואבק, ועפר ואבק לא מצריכים נטילה, אפילו מי שידיו מלאות אבק מהרצפה, לא צריך בהכרח ליטול
לכן יש אומרים שיש על נעליים רוח רעה שנאמר ארורה האדמה בעבורך
ויש אומרים שבנעליים יש זיעה שנספגת בהם
ויש אומרים שבהליכה ברחובות בזמנם היו תמיד דורכים על צרכים וכדו'

לגבי לשפשף בבגדים, אכן אין זה טקס סודי, זה דבר נורמלי שאדם שנוגע במשהו שמעורר אצלו גועל הוא מעביר את הידיים על משהו, גם אם לא רואים, כי אולי נשאר איזה חלקיק
זה לא ענין של 'יעיל', זה כבוד הברכה

פלוני
פלוני
1 year ago

שוב שלום לצוות האתר,
הפעם בקשר לאדם בשם אביגדור אמיתי.
הוא כתב מספר חיבורים מעניינים ומורחבים על ידיעות מדעיות בחז"ל (מעל 200 עמ') חיבור על "מהו מקור חכמתם של אומות העולם ועיון בדעה שמייחסת את מקור חכמתם לעמנו" (מעל 80 עמ') ועוד ועד מאמרים יפים שאולי יכלו לקבל פה פירסום ולהועיל לציבור (למשל במכון ידעיה פירסמו משהו ממנו)
אתם מכירים אותו? מה דעתכם על מאמריו? יש סיבה בגללה לא הבאתם חומר שלו באתרכם?

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  פלוני

הוא כותב בצורה שטחית ולכן שגויה, היתה לי התכתבות איתו על זה
למשל, הוא מביא לדוגמא שחז"ל לא ידעו באסטרונומיה כי אמרו משהו על זיעתם של חיות הקודש

פלוני
פלוני
1 year ago

בחיבור שלו על ידיעות מדעיות בחז"ל לא מצאתי שום דבר מגוכח כזה על זיעתם של חיות הקודש, ואיך אדם כמוהו יעשה חיבור כזה?!
ואם זו באמת גישתו איך באתר ידעיה הפנו למאמר הזה שלו?
ונראה לי שהרבה ממה שכתב במאמר (לפחות ממה שקאתי עד עכשיו) הזה הוא נכון בהחלט ונותן ידיעות חשובות בנושא ולמה שיש מקורות אין צורך בהסכמה כמובן

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  פלוני

אני כתבתי כמובן רק את דעתי
זכותך לחשוב אחרת
אם יש לך שאלות על מכון ידעיה, את המוזמן להפנות אליהם

פלוני
פלוני
1 year ago

זכור לך איפה דיבר על זיעת חיות הקודש?

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  פלוני

בחוברת על ידיעת חז"ל בטבע

פלוני
פלוני
1 year ago

אכן מצאתי את מה שאתה מדבר עליו
הוא בעצם מדייק מזה שחז"ל נתנו הסבר רוחני לשביל החלב שהם לא ידעו כלום על המציאות מהו שביל החלב (ואומר בהערה שהיוונים ידעו) וזה דיוק שאינו מוכרח כלל וגם ייתכן שחכמינו ראו מה שאמרו חכמי יוון ורק לא התייחסו למצב הגשמי
היו הרבה דברים כאלה אצלו?

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  פלוני

אם ב'כאלו' אתה מתכוין להסקת מסקנות שטחית, אכן

פלוני
פלוני
1 year ago

והוא לא חזר בו או עשה חשיבה מחדש לאחר ההתכתבות איתך??

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  פלוני

ההתכתבות נמצאת ברשת איפה שהוא, בפורום אוצר החכמה ועוד מקומות

פלוני
פלוני
1 year ago

נשמע מעניין..
איך אפשר לראות את ההתכתבות?

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  פלוני

הועלתה בפורום אוצר החכמה, אין לי כרגע מיקום

פלוני
פלוני
1 year ago

איך קוראים לדיון?

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  פלוני

לא זוכר את הכותרת

פלוני
פלוני
1 year ago

לצוות האתר שלום,
רציתי לשאול בנוגע להבטחות על עניינים שונים, למשל: הקם לנץ לא ניזוק כל אותו היום, הנזהר בחמץ מובטח לו שלא יחטא וכד'
בפועל לא בהכרח שהדברים הללו מתקיימים, רציתי לדעת איך הנושא הזה עובד אם לא רואים קשר בין הדברים?
בנוסף יש למשל את ההבטחה המפורשת בתורה (בשונה מהנ"ל) בכמה מקומות שאם עם ישראל חוטא בא"י הארץ תקיא אותו…
אז אומנם בעבר ראינו התקיימות של ההבטחה ב-2 הגלויות שהיו ('נבואה והשגחה' פרק חמישי) אך בזמננו אנו רואים שרובו המוחלט של עמ"י שגר בארץ לא שומר מצוות ו"משקץ אותה"בכל מיני עניינים וכבר 100 שנה לא ראינו שום דבר שקורה… אז איך ניתן להבין את הנושא הזה?
בתודה מראש.

Last edited 1 year ago by פלוני
צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  פלוני

הבטחות כאלו מצביעות על קשר בין הנושאים (למשל – משהו חמץ – משהו חטא), מי שיש לו את הזכות להינצל ממשהו חטא, יכול להגיע לשם בעזרת זהירות ממשהו חמץ
כמובן שאדם שחוטא בהרבה דברים, לא יכול לצפות שזהירות בחמץ 'תציל' אותו משאר החטאים שהוא עושה מבחירתו
זה מדבר על אדם שנזהר מכל חטא וכל החשש שלו הוא להינצל מ'משהו חטא' שאולי יקרה לו בטעות.
כדאי גם להבדיל בין הבטחות שנאמרו ע"י חז"ל, ובין כאלו שנאמרו ע"י חכמים מאוחרים
אבל המכנה המשותף הוא שברוחניות אין קשר דטרמיניסטי כמו בפיזיקה
ומכאן גם צורת ההתנסחות, שכן בזמנם גם פיזיקה לא היתה, כשהרופא אמר שמי שיאכל מאכל מסויים לא יחלה או שיבריא, הדברים היו גם רק הצבעה על קשר, אבל מליון משתנים אחרים יכלו לשנות את התוצאה
לא היו אז דברים מוחלטים בשום דבר גם לא בפיזיקה, ולכן אין למדין מן הכללות, הדברים נאמרו בדרך של הכללה ומציאת קשר.
לגבי הבטחות התורה, במפורש בתורה שגם כשחוטאים ה' מאריך אפו ורק אחרי כמה וכמה דורות, ונושנתם, אז הוא גובה את חובו, ולגבי התקומה בדורינו, זה על פי האמור בשירת האזינו שכאשר מגיעים ישראל למצב של אפס עצור ועזוב ה' מקים אותם כדי שלא יתכלו בגויים, ונקווה שלמרות שאין לנו מספיק זכויות, נזכה להישאר בארץ. מה שקובע הוא הכיוון של העם, אם הכיוון הופך יותר טוב מבחינה רוחנית, גם אם רוב העם במצב לא טוב, מכיון שהמצב הולך ונהיה יותר חיובי, זו סיבה לחכות, שהצד הטוב יגבר. בדיוק כמו במצב ההפוך, לפני השואה, שאמנם היו המון יהודים מאמינים, אבל הכיוון היה שלילי, עוד ועוד אנשים עזבו את הדת, והמגמה היתה צמצום והתמעטות.

שלום
שלום
1 year ago

אפשר לומר שיש הפרדה בין מוסר להלכה. כמו שמבואר בתחילת שער ה' בשער"י, שם הגרשש"ק מבאר שמה שמחייבנו לשמור על התורה הוא צו מוסרי, ואותו צו יחייבנו לקיים את תורת המשפטים.
בתורת המשפטים יש "איסור" להשתמש בממון של גוי ללא רצונו ולכן לדעת היראים אפ' למ"ד גזל גוי מותר לא יצאו בד' מינים דבעינן "לכם", התורה רק הוסיפה לגבי יהודי איסור נוסף "לא תגזול"
שייך לומר כן באופן כללי לדוג' שיש חובה מוסרית להחזיר אבידה לגוי ובפועל יש ציווי הלכתי להחזיר רק לישראל…שני מישורים הלכה ומוסר…
"כך גם לגבי איסור “לא תרצח” שקיים רק ביהודי ולא בגוי. האם זה אומר שיש אפלייה בין יהודי לגוי? אני טוען שלא. האיסור המוסרי להרוג אדם הוא אחד, בין יהודי ובין גוי. בנוסף, ההלכה מוסיפה עוד ממד של איסור הלכתי, “לא תרצח”, וזה נאמר רק ביחס להריגת יהודי. אבל במישור המוסרי יש שוויון גמור, שהרי מוסר מעצם טבעו הוא אוניברסלי ולא יכול להבחין בין יהודי לגוי. יש לשים לב שגם הגויים לא רוצחים מסיבה מוסרית, ובמובן הזה איננו גרועים מהם. מה שקורה בהלכה הוא שנוסף עוד רובד של איסור הלכתי מעבר לרובד המוסרי האוניברסלי. זה אכן פונה רק ליהודים, כמו כל הקטגוריה ההלכתית".
"דוגמה אחרונה היא הזכות של אב על בתו (הקטנה). הגמרא אומרת שהוא יכול למסור אותה (=להשיא אותה) למוכה שחין, כלומר יש לו זכות מלאה על בתו. גם דין זה נראה לאוזן מודרנית מקומם. וכי הבת היא רכוש אביה? האם התורה לא רואה את העוול המוסרי שבדבר? דומני שגם כאן חשוב להבין שהתורה לא אמרה שמגיע לאב שעושה זאת מפטיר יונה. היא רק אומרת שיש לו זכות משפטית כזאת. במישור המוסרי בדרך כלל זהו מעשה מגונה שאסור לעשותו. אז מדוע התורה נותנת לאב את הזכות הזאת? אולי מפני שלפעמים זו הדרך לוודא שבתו מסודרת. יש לזכור שלפחות בזמן העתיק (ולא רק אז) יש מצב משפחתי שבו לאב אין אמצעים לדאוג לבתו, ובוודאי אם הוא מת ומשאיר אותה לבדה. במצב כזה יש לו זכות שמיועדת לוודא שמצבה סביר ושיש מי שדואג לה. בימינו בדרך כלל זה לא המצב, והגענו למסקנה שלא סביר לתת לאב את הזכות הזאת, אבל עניין זה תלוי בנסיבות. לכן יש את הזכות במישור ההלכתי, ויש איסור מוסרי לעשות בה שימוש אלא במקרים קיצוניים"
אולי זה גם מצות קדושים תיהו לדעת הרמב"ן
וכו מצות ועשית הישר והטוב…
החזו"א באמונה וביטחון לא מסכים עם זה…אבל מה לא נכון בחשבון? יש אולי מאמר מפורט על זה?

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  שלום

-לגבי החזרת אבדה לגוי, זה מתנגש עם דברי הגמ' הידועים שאין להחזיר אבדה לגוי, לא שלא חייבים אלא שאין לעשות זאת.
-לגבי לא תרצח ברור שאתה צודק.
-זכות האב על ביתו לא נועדה כדי שימסור אותה למנוול ומוכה שחין, ואין בזה שום דבר לא מוסרי, גם בזמננו יש זכויות להורים להחליט מה יעשו בניהם, הגמרא אומרת שהוא יכול לנצל לרעה את זכותו זו ולמסור אותה למנוול ומוכה שחין, אבל ברור שזה פשע מוסרי.

שלום
שלום
1 year ago

באופן כללי מה דעתך על טענת מיכי שיש ב' מישורים מוסר, והלכה
[ כמו שמבואר בתחילת שער ה’ בשער”י, שם הגרשש”ק מבאר שמה שמחייבנו לשמור על התורה הוא צו מוסרי, ואותו צו יחייבנו לקיים את תורת המשפטים.
אולי זה גם מצות קדושים תיהו לדעת הרמב”ן
וכו מצות ועשית הישר והטוב…]

ז"א 1. יש מוסר שאיננו נובע מהתורה
2 . הוא מחייב גם אם ההלכה אומרת אחרת ואם תשמע להלכה עשית מעשה לא מוסרי

ציטוט ממיכי: אף אחד לא ישכנע אותי שהפרדת הכהן מאשתו שנאנסה או אי הצלת גוי בשבת אלו מעשים מוסריים, כי הם לא. הוראה זו פוגעת בזוג ובילדים, ומוסיפה טראומה על גבי טראומה, וזאת ללא שום סיבה נראית לעין. מה יקרה אם נניח להם לחיות את חייהם? שמא תאמרו פגיעה כלשהי בעולמות העליונים ובקדושתם, או בקדושתו של הכהן עצמו (אם נניח שאכן חיים כאלה פוגעים בה)? כל אלה אינם שיקולים מוסריים אלא הלכתיים-דתיים. כך גם לגבי הצלת גוי וכדומה.

המסקנה המתבקשת היא שבאמת ההוראה ההלכתית לכהן ואשתו להיפרד היא לא מוסרית, אבל יש טעמים דתיים חשובים שבכל זאת מצדיקים אותה. אם אהיה קונקרטי יותר, מבחינה מוסרית באמת אסור להפריד את הכהן מאשתו שנאנסה, אבל מבחינה הלכתית שמירת קדושת הכהונה מחייבת אותנו לעשות זאת למרות הבעיה המוסרית. כמו שהצלת חייו של אדם מחייבת לפעמים להכאיב לו (לעשות לו ניתוח וכו’).

משמעות הדבר היא שאין זהות בין הלכה למוסר. אלו שתי קטגוריות שבאופן עקרוני הן בלתי תלויות (למרות שלא תמיד יש סתירה ביניהן כמובן). השיפוט האם מעשה הוא מוסרי או לא, והשיפוט האם הוא מותר או אסור הלכתית הם שני שיפוטים שונים וכמעט בלתי תלויים. הקטגוריה ההלכתית והמוסרית הן שתי קטגוריות שונות. כמובן שבמקרים שמגיעים לקונפליקט בין ההוראה המוסרית להלכתית אז יש להכריע בו בצורה כלשהי (וזה לא תמיד לטובת ההלכה), אבל עצם קיומו של קונפליקט אינו בעייתי מצד עצמו. יש קונפליקטים כאלה גם בין שני ערכים מוסריים (כמו בדוגמה של הצלת חיים על ידי גרימת כאב), ואין מניעה שיהיו גם בין ערך הלכתי לערך מוסרי.

Last edited 1 year ago by שלום
צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  שלום

אם הוא לא נובע מהתורה מה המשמעות של המונח 'מחייב' לגביו? איך הוא מחייב?
ואם החיוב הוא לא תורני, מה אכפת לכל אדם מאמין שיהיו מקורות חיוב לא תורניים לאלפים?
כל עוד אתה טוען שהתורה לא מחייבת אותו, אין כאן אמירה תורנית, ואין בסיס לדיון תורני / יהודי / מסורתי / אמוני וכו'

שלום
שלום
1 year ago

צו מצפוני מחייב
ציטוט ממיכי (ערכתי את ההודעה הקודמת אבל נראה לי שלא ראית חלק זה): אף אחד לא ישכנע אותי שהפרדת הכהן מאשתו שנאנסה או אי הצלת גוי בשבת אלו מעשים מוסריים, כי הם לא. הוראה זו פוגעת בזוג ובילדים, ומוסיפה טראומה על גבי טראומה, וזאת ללא שום סיבה נראית לעין. מה יקרה אם נניח להם לחיות את חייהם? שמא תאמרו פגיעה כלשהי בעולמות העליונים ובקדושתם, או בקדושתו של הכהן עצמו (אם נניח שאכן חיים כאלה פוגעים בה)? כל אלה אינם שיקולים מוסריים אלא הלכתיים-דתיים. כך גם לגבי הצלת גוי וכדומה.
המסקנה המתבקשת היא שבאמת ההוראה ההלכתית לכהן ואשתו להיפרד היא לא מוסרית, אבל יש טעמים דתיים חשובים שבכל זאת מצדיקים אותה. אם אהיה קונקרטי יותר, מבחינה מוסרית באמת אסור להפריד את הכהן מאשתו שנאנסה, אבל מבחינה הלכתית שמירת קדושת הכהונה מחייבת אותנו לעשות זאת למרות הבעיה המוסרית. כמו שהצלת חייו של אדם מחייבת לפעמים להכאיב לו (לעשות לו ניתוח וכו’).
משמעות הדבר היא שאין זהות בין הלכה למוסר. אלו שתי קטגוריות שבאופן עקרוני הן בלתי תלויות (למרות שלא תמיד יש סתירה ביניהן כמובן). השיפוט האם מעשה הוא מוסרי או לא, והשיפוט האם הוא מותר או אסור הלכתית הם שני שיפוטים שונים וכמעט בלתי תלויים. הקטגוריה ההלכתית והמוסרית הן שתי קטגוריות שונות. כמובן שבמקרים שמגיעים לקונפליקט בין ההוראה המוסרית להלכתית אז יש להכריע בו בצורה כלשהי (וזה לא תמיד לטובת ההלכה), אבל עצם קיומו של קונפליקט אינו בעייתי מצד עצמו. יש קונפליקטים כאלה גם בין שני ערכים מוסריים (כמו בדוגמה של הצלת חיים על ידי גרימת כאב), ואין מניעה שיהיו גם בין ערך הלכתי לערך מוסרי.

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  שלום

ברור שאין זהות בין הלכה למוסר
למרות זאת, לטעון שהלכה לא מוסרית, זו טענה שקשה לעמוד מאחוריה
כי ניתן לטעון שגם אם הפרט סובל, הרי שיש עדיפות מוסרית לחוק קבוע ובלתי משתנה
הרי בכל חוק יש פרט שסובל, תיקח את החוק שנראה לך הכי מוסרי בעולם, נניח הפחתת פליטת גזי חממה, התקנות האלו גורמים לאנשים הפסדים
באירופה אנשים רועדים מקור בגלל תקנות מוסריות כאלו, אבל מניחים שהתועלת המוסרית הסופית היא יותר טובה

שלום
שלום
1 year ago

אבל איזה ערך מוסרי יש בהוצאת אנוסה מבעלה הכהן או אי הצלת גוי בשבת? כמו שהוא טען שם אפשר להעלות למעשה זה טיעונים דתים- הלכתים אבל קשה לראות מעשה זה כמוסרי…

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  שלום

המטרה היא מוסרית, כשאשה נאנסת היא עשויה להיכנס להריון, הבן שלה יוחזק ככהן, וכך בעצם תיבטל כל קדושת הכהונה, שבה תלויה קדושת העם וכפרתו.
השבת היא ברית בין ישראל לה', והפרתה היא בגידה בברית הזו, במצב בו הגויים אינם מרגישים מחוייבים להציל יהודי, אין סיבה שיהודים ירגישו מחוייבים להציל גוי גם במחיר הפרת הברית. בזמננו המצב שונה, לפחות באומות המתורבתות.

שלום
שלום
1 year ago

קדושת העם וכפרתו למיטב הבנתי אינו ערך מוסרי אלא דתי, אני טועה?
את הגוי מאומות מתורבתות מצילים?

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  שלום

1. אבל הערכים הדתיים מטרתם מוסרית, ההיפך מקדושה ומכפרה הוא טומאה וחטא, הכוללים השחתה מוסרית.
2. ברור, כונני הצלה דתיים נענים לכל קריאה.

שלום
שלום
1 year ago

איזה פוסקים התירו את זה? אפשר מקורות?
[סליחה על החפירה]

צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  שלום

בשביל זה יש גוגל

שלום
שלום
1 year ago

בנתיים חיפשתי…הרב עובדיה התיר רק בגלל שיקולים צדדים כמו שרופאים גוים לא יצילו ישראל ולא מפני השיקול מוסרי הנ"ל

Last edited 1 year ago by שלום
צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  שלום

רבנים שונים נתנו טעמים שונים
אבל ההלכה היא שהמעשה מותר
ולכן אין טענה שההלכה לא מוסרית

שלום
שלום
1 year ago

חלש

פלוני
פלוני
1 year ago

לגבי כונני חירום
שמעתי ממתנדב בארגון 'הצלה' שחרדים לא יוצאים לכל קריאה בשבת אם הקריאה לאזור חילוני מובהק…
לפי בדיקתי הרב וואזנר זצ"ל שהנהיג את 'הצלה' סבר שאין לחלל שבת עבור הצלת החילונים (שהרי כמובן הכלל ידוע שמחללים שבת פעם אחת על מנת שאדם יוכל לשמור את שאר השבתות במשך חיו אבל אם האדם לא שומר שבת וגם לא ישמור אחרי החילול שבהצלתו אז לכאורה אין את ההיתר לחלל עליו)
אבל ראיתי למשל שהרב קרליץ ב'חוט שני' כתב שמחמת ספק על טיבו של אותו אדם אם מחלל בפרהסיא או לא – יש להצילו (זה היה הטעם לפי מה שאני זוכר)
כך שע"פ ההלכה נראה שניתן להציל חילונים אך עדיין יש כאלה שסוברים אחרת ויש להם על מה שיסמוכו.
האם זה מוסרי לא להציל גוי\מחלל שבת בפרהסיא?
לפי הבנה אנושית ללא התורה זה לכאורה לא מוסרי אבל למרות הקושי שבדבר, כך מצווה אותנו בורא העולם וצריך לעכל את זה ולהבין שכנראה יש דברים שצריך לעשות למרות שהם קשים להבנה כי באמת, אנו לא מבינים כלום… ואם לוקחים בחשבון שזה מה שהאל רוצה זה קל יותר להבנה (עיינו ערך נסיון עקידת יצחק).

Last edited 1 year ago by פלוני
צוות האתר
Admin
1 year ago
Reply to  פלוני

יש בזה אכן דעות שונות בין הפוסקים, בכל מקרה אם אין כונן אחר שיוצא, יוצאים לכל איזור שהוא, וגם לערבי
הארכתי בזה בספרי ליורה דעה עי"ש