האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

Subscribe
Notify of
guest
1.2K Comments
Inline Feedbacks
View all comments
דניאל
דניאל
7 days ago

שלום, ישנה טענה כי את רעיון ’’שביל הזהב’’ לקח הרמב’’ם ובעקבותיו חכמי ישראל רבים מאריסטו, האם יש לדבר התייחסות באתר? באם לא אשמח להתייחסות, תודה.

צוות האתר
Admin
7 days ago
Reply to  דניאל

אכן רעיון אריסטוטלי ואינו מוסכם

דניאל
דניאל
7 days ago

המקור אינו מוסכם או התוכן של הרעיון?

צוות האתר
Admin
5 days ago
Reply to  דניאל

הרעיון של שביל הזהב אינו מוסכם על כל החכמים

חסיד
חסיד
10 days ago

תקשיבו אני חסיד ואני יודע שכל החסידות מבוססת על הזוהר ולא מזמן קראתי מאמר שממוטט את האמונה בזוהר תוכלו לעזור לי

צוות האתר
Admin
10 days ago
Reply to  חסיד

שלום חסיד
המאמר שציטטת לא מדוייק בלשון המעטה
תוכל לקרוא כאן בהרחבה

אבו אל בנאת
אבו אל בנאת
11 days ago

שלום,
כתוב אישה כי תזריע וילדה זכר. וידוע מה שאמרו בגמרא אישה מזרעת תחילה וכו'
ואני כבר אב לשבע בנות
אני כל הזמן משקיע מאוד ועושה מאמצים כבירים כדי שהאישה תזריע תחילה, וכלום לא עוזר, נולדות רק בנות.
אני לא אוכל לעמוד בזה כלכלית אם נוליד עוד ועוד ילדים. אבל מאידך לא קיימתי פרו ורבו. האם אשתי מרמה אותי כל השנים והיא כלל לא מזרעת (מזייפת)? או שמה שכתוב בגמרא לאו דווקא, ושווא עמלו בוניו?

צוות האתר
Admin
11 days ago

עם חוש הומור בריא כמו שלך, אני מאחל לך שתמצא שידוך בקרוב
לגוף הענין, האמור בגמרא אינו אלא טיפ, שיש לו משמעות ביולוגית, אבל הוא לא הגורם המרכזי
מפתח של חיה לא נמסר לשליח, רק בידי שמים, יש ללמוד מוסר בערך עשר דקות כל יום, ולקוות לטוב

אורן יעקובוב
אורן יעקובוב
12 days ago

לגבי גיוס החרדים האם צריך כמות גדולה של לומדי תורה שלא מתגייסים? לא עדיפה האיכות על פני הכמות?
ודווקא רואים בתקופות יותר קשות(בין המלחמות, בהקמת המדינה) שהיו פחות לומדי תורה יצאו גדולים הרבה יותר…

צוות האתר
Admin
12 days ago

גיוס החרדים לא קשור לכמות לומדי תורה אלא לפערים אידיאולוגיים בין החברה החרדית ובין כור ההיתוך הישראלי
לגבי מתי היו גדולים יותר בתורה, אין לי מושג איך אתה מודד זאת, כיום יש הרבה יותר ידע והרבה יותר תלמידי חכמים

לכבוד הרב ענבל שליט"א
לכבוד הרב ענבל שליט"א
12 days ago

למה מחקת את השאלה שלי?

צוות האתר
Admin
12 days ago

שלחתי לך תשובה באישי
זו לא שאלה שקשורה לנושאי האתר

לכבוד הרב ענבל שליט"א
לכבוד הרב ענבל שליט"א
12 days ago

באישי זה במייל? המייל קודם לא היה אמיתי. שלח עכשיו

צוות האתר
Admin
12 days ago

תוכל לפנות למייל של רציו שמופיע בצור קשר

אלגביש
אלגביש
16 days ago

שלום, רציתי לשאול מה זה בחירה, איך אפשר לומר לאדם תבחר בזה ולא בזה, הרי בסוף כל אדם עושה מה שהוא רוצה [רק שלפעמים מעדיף הנאה גדולה בעתיד מהנאה קטנה עכשוית וכיוצ"ב], ואם ירצה יותר לשמור את התורה ישמור ואם לא לא ישמור.
לא נראה לי שהתורה אומרת בסה"כ תרצה את זה ולא את זה כי אני מבטיחה לך שכר, אם כן לא היתה אמורה להיות תביעה על מי שיותר רצה ללכת אחרי התאוות שלו.

צוות האתר
Admin
15 days ago
Reply to  אלגביש

אדם רוצה הרבה דברים ובוחר באחד מהם
אתה מתאר מצב של אדם שאין לו בחירה

אלגביש
אלגביש
15 days ago

לא הבנתי.
מה יכול לגרום לאדם לבחור באפשרות שהוא פחות רוצה?
לדוגמא: אם בנאדם רוצה מאוד מאוד לאכול חזיר, אין שום דבר שימנע אותו מלאכול את החזיר [אלא אם כן מאמיןן שיקבל על זה גיהנם ואז כבר הוא לא רוצה את זה, הוא רוצה גן עדן].
פעם מישהו עשה משהו שהוא לא רצה???

צוות האתר
Admin
15 days ago
Reply to  אלגביש

אתה מניח שיש לאדם רצון אחד שהוא יותר רוצה
כלומר שאין בחירה
אבל הדעה שיש בחירה, היא שאין לאדם רצון אחד שהוא יותר רוצה, אלא יש לו הרבה דחפים ורצונות ומאויים והוא בוחר מה הוא יותר רוצה

אלגביש
אלגביש
14 days ago

ולפי מה הוא בוחר?
מה גורם לו להקשיב לדחף אחד יותר מהשני???

צוות האתר
Admin
14 days ago
Reply to  אלגביש

אתה שוב ממשיך להניח שאין בחירה
בחירה פירושו שהאדם יכול לבחור בא' ויכול לבחור בב', והוא בוחר לפי החלטתו

אלגביש
אלגביש
14 days ago

לא ענית לי למה הוא מחליט

צוות האתר
Admin
14 days ago
Reply to  אלגביש

כי אתה חוזר שוב ושוב על אותה הנחה שגויה
אתה מניח שאין בחירה, ולכן כשאדם בוחר, יש מאחורי הבחירה שלו 'למה' ואני זה שלא אומר לך את ה'למה'
אבל השיטה שיש בחירה, היא שאין 'למה', בחירת האדם היא הסיבה, שתי האפשרויות מכילות יתרון, והוא בוחר ביתרון שהוא רוצה

שמח
17 days ago

לטענה "למה החרדים לא מתגייסים", יש הרבה תשובות, ותשובות שונות לכל מגזרים חרדים, ובדרך כלל המכנה המשותף היא ששירות צה"ל מרחקת את האדם מתורה ועבודת ה' בגירסת החרדית והיא סתירה ל"חרדית", ולחרדי אמריקאי כמוני זה נשמע טוב, אף שכמובן החילונים והד"לים לא מקבלים תשובות כמין אלה. אבל לטענה אחת לא מצאתי מענה, וזה שמה שחרדים לא מתגייסים אין זה הכרח מעצם "חרדית" שלהם, שהרי מאת קם המדינה עד 80s החרדים אכן שרתו במלוא המובן, ופרפסור מנחם קרן-קרנץ שיער שבמלחמת ששת הימים, כמו 4% אחוז מהלוחמים היו חרדים, וביחס לחלקם באוכלוסייה, לא היו משרתים פחות משאר מגזרים. והכל נהפך בממשלת בגין כשהסירו את המכסה על ה800 פטורים לבני ישיבה לשנה?

צוות האתר
Admin
17 days ago
Reply to  שמח

הנושא הוא גיוס חובה לצעירים
אין אומתינו אומה אלא בזה שצעיריה גדלים בבית המדרש ומשם יונקים את רוח האומה
לשים את כל הצעירים בצבא שהוא כור ההיתוך החילוני והליברלי זה לבטל את רוח התורה מהעם
כשאני הייתי צעיר, לא ארבע אחוז, אלא רוב החרדים היו מתגייסים שלב ב', כאברך שירות מקוצר
וזה גם אחרי שבגין כבר לא היה בעולם
גיוס היה דבר נורמלי, והרבה שלי בחידר היה מגיע עם מדים אחרי המילואים
גזרת הגיוס – לגייס את כל צעירי ישראל, היא גזרה המאיימת על היהדות, והוראת גדולי התורה שאין דרך לוותר על זה
עצם זה שאיש פרטי מתגייס כי איני לומד תורה או כי אחרי הישיבה והנישואין הוא רצה לצאת לעבודה וכדו' היה דבר נורמלי, ואם המדינה תכיר בפטור הצעירים, זה ישוב להיות דבר נורמלי
כל הסיבה שזה לא נתפס, כי אתה לא יכול לתת יד לאותו דבר שרוצה לכפות עליך
הצבא ומוסדות הכח הליברלים כמו בג"ץ ומקבלי ההחלטות עושים אצבע בעין לדתיים, כופים עליהם אי צניעות, כופים עליהם השפלה, ורוצים לגייס אותם כך, בלי לבא לקראתם בפסיק, זה יוצר את היחס ההפוך, כשצעיר חרדי פותח כל בוקר כותרות ורואה שמכריחים חיילים דתיים להיות עם נשים בטנק או במגורים, שאם הם יוצאים בשירת נשים כל המדינה משתוללת, שלא מקדמים אותם, שהצבא מתעמר ומזלזל, למה שלא יחשוב שזה צבא שמד?

דוד
דוד
17 days ago

סתם שאלה (קשורה לעניין או לא, במישרין או בעקיפין, החלט בעצמך):
מה שאמרו חז"ל "במלחמת מצווה כולם יוצאים, אפילו 'חתן מחדרו וכלה מחופתה'". האם באמת יש לדקדק בזו הלשון ולהסיק ממנה מסקנות על נשים בצבא וכו' וגו' וכדו' ההמשך ידוע, או שמא יש לומר שלא ננקטה לשון זו אלא כשיבוץ מקראי גרידא, ציטוט מדברי יואל הנביא, ואין זה אלא ביטוי בעלמא (כמו שאומרים באנגלית "הכל חוץ מכיור המטבח"), ואין ללמוד ממנו דבר, ואדרבא, באמת מעולם לא היה דבר כזה, נשים+צבא ומלחמה בשום פנים ואופן, אפילו לא בתפקיד לא-קרבי בעורף וכיו"ב?

צוות האתר
Admin
17 days ago
Reply to  דוד

אין איזו בעיה עקרונית עם הצירוף של "אישה" ו"צבא"
הבעיה היא במציאות בפועל של גיוס כפוי והתנהלות שאינה לפי ערכי היהדות וההלכה
ברור שנשים לא היו לוחמות אז, חוץ מהאמזונות (שגם הן היו בגדוד נפרד…), אבל נשים עזרו בהרבה דברים
וגם היום אין איסור שאישה תעזור לצבא או בצבא וזה כמובן לא הנושא

דוד
דוד
17 days ago

בסדר, אבל לא ענית על השאלה: מה עם לשון חז"ל הנזכרת, לדקדק ממנה דקדוק כלשהו, או שזה רק שיבוץ מקראי וביטוי בעלמא שאינו מלמד כלום?

צוות האתר
Admin
17 days ago
Reply to  דוד

אין תשובה חד משמעית יתכן כמובן שזו מליצה אבל אין סיבה לחשוב כך

דוד
דוד
17 days ago

תכל'ס, בדקתי היום בפרוייקט השו"ת ואכן, כמדומני שצדקתי: היחידים שפלפלו בלשון המשנה והסיקו ממנה משהו בעניין שירות נשים בצבא היו שלושה פרשני משנה מן האחרונים: הון עשיר, שושנים לדוד ותפארת ישראל (וכן רש"ש על הבבלי), ואין שום דבר כיוצא בהם בשאר מפרשי המשנה, הבבלי או הירושלמי.

צוות האתר
Admin
17 days ago
Reply to  דוד

מה אתה מסיק מזה?

דוד
דוד
16 days ago

נו באמת… פשוט מאוד: אם היחידים שדייקו כך בלשון המשנה הם שלושה-ארבעה אחרונים, נמצא שכל שאר מפרשי המשנה והתלמוד לא ראו בלשון זו יותר מסתם מליצה בעלמא ע"פ לשון הנביא, וא"כ אדרבא, יש לנו סיבה מוצדקת ביותר שלא להביא ממשפט זה שום ראיה לעניין נשים בצבא, לא ליציאה בקרב ולא לשום דבר אחר, וכל המתעקש ונלחם על כך אינו אלא בעמדת מיעוט, ודי בזה כדי לדחות דעותיהם של מלחכי פנכה ושאר מושפעי המערביזם והמודרנו-ליברליזם (הידועים כידוע באהבתם לדעות איזוטריות וכו', עיין יחסם הנפלא לרבי אברהם פריצול האיטלקי על "תעוזתו" "לתקן" את נוסח ברכת שלא עשני אשה)

צוות האתר
Admin
16 days ago
Reply to  דוד

אתה כותב בכזו פסקנות קצת הפוך מהמציאות
פרשני המשנה, שלשה ארבעה אחרונים, לכל הפחות אלו שאתה מצאת, ייתכן שיש עוד, מדייקים את הלשון
ואתה קובע להיפך, שמכיון שאחרים לא דייקו, סימן שיש סיבה מוצדקת לא להביא שום ראיה ומי שמתעקש הוא בעמדה של כל מיני אנשים נוראים ואיומים…
יותר מאוזן לומר, שמי שמדייק זאת יש לו מקורות נאמנים, אם כי אפשר לדחות
זה שלא מצאת עוד, או אפילו אם באמת אין עוד, לא יכול להוות ראיה של ממש לצד אחד, יש הרבה נקודות שעדיין לא נכתבו עליהם דברים

שמח
17 days ago

אני מבין שבעבר רוב החרדים עשו שירות שלב ב. השאלה שלי אם בעבר, ב50s, ב60s, וב70s, כשמקבלי הפטור מטעם בני ישיבה לא היו ביותר מ800, האם אכן רוב חרדים עשו שירות רגיל לשלש שנים בגיל 18 כמו שאר מגזרים- זה מה שנראה מדברי קרן-קרץ, ולדעתו החרדים בעבר לא ראו בזה שום איום מיוחד והכל נהפך בעקבות בגין ורב שך ושליטת הימין שהסירו המכסה מעל ה800 (אבל כנראה הוא עסק הרבה בדמגוגיה אנטי-חרדית ולא מפיו אנו חיים)

צוות האתר
Admin
17 days ago
Reply to  שמח

לא יודע מי זה קרן קרץ
אבל זה לא נכון
חרדים לא עשו שירות רגיל של 3 שנים אף פעם, הרוב המוחלט
ולא היו באמת 800 בחורים אלא הרבה יותר

שמח
11 days ago

תודה. אבל מה שאתה מתאר סיבת ההימנעות חרדים מצבא מטעם סכנת הרוחנית הכרוך בו, שהצבא הוא "כור היתוך" או חילוני וליברלי, לכאו' נראה שזה לא עיקר סיבת גדולי ישראל להימנע מלשלוח תלמידיהם לצבא. אלא הטעם מפני מעלת למוד התורה ברציפות ובהתנתקות מן העולם, ושא"א לשרת בצבא וללמוד תורה רצינית בד בבד (ולא כמו שדמו הד"לים שזה וזה עלו בידם) ותלמידי ישיבות הם השבט לוי שבימינו ופטורים ממיפק באוכלסה וכו'
ויש כמה מקורות לזה, ולדוגמא לאחרונה מכתב מרב יהושע אייכנשטיין,
https://www.kikar.co.il/haredim-news/saz2ps
ובתוך דבריו הוא כתב במפורש
"נכון הדבר שהצבא אינו מתנהל על פי התורה, יסודותיו בכפירה גמורה, ובאופן מוצהר חרט על דגלו להיות 'כור היתוך' עבור צעירי ישראל, לערבם עם החילוניות ולהרחיקם מאבינו שבשמים. אך האמת היא שלא זה עיקר הנושא".
"הסיבה האמיתית היא שבני הישיבות שהם 'שבט לוי', אין זה מתפקידם לצאת למלחמה, כמפורש בדברי הרמב"ם" 

ויש כמה מקורות מהסגנון שבקשו הגדולים (כולל רב שך) מאת קם המדינה, ע' באתר הזה שהוא קבצם כעמיר גורנה- לדוגמא https://kvarhaya.blogspot.com/2013/11/blog-post_1558.html, https://kvarhaya.blogspot.com/2013/12/blog-post.html

ועי' מכתב מר' שלמה וולבה https://forum.otzar.org/download/file.php?id=133106 שגם מדבריו משתמע כמו שאמור, כל סיבת הפטור מטעם שא"א להפריד בני היביבות מתלמודם.

ונמצא שכל הני גדולים לא ראו ה"כור היתוך" וה"ליברלי" של צבא טעם מספיק לפטור כל החרדים, ולא בקשו פטור אלא לבני ישיבות בלבד, ואה"נ מי שאינו בני ישיבה צריך להתגייס. ולא כמשתמע מדבריך?

צוות האתר
Admin
11 days ago
Reply to  שמח

תודה על המקורות המעניינים
ואכן גם אם הצבא היה חרדי לחלוטין, עדיין היו פוטרים קבוצה של ת"ח, אבל קבוצה זו היא בהכרח מיעוט קטן וכמו שבט לוי, וכמבואר גם במקורות שהבאת
ולכן כלפי טענת השלטונות שהחרדים ישאירו מיעוט קטן, משיבים שכחובת גיוס זה בלתי אפשרי מבחינה חינוכית ואידיאולוגית, ולא משנה כמה חרדים יש באוכלוסיה
עם זאת, מכיון שאנחנו לא מנהלים את העולם, אי אפשר להחיל פטור על מי שאינו לומד, ולכן הסכימו גדולי ישראל שמי שלא לומד לא יקבל פטור

שמח
9 days ago

ייש"כ. לצערי, אני לא מבין כל כך. האם כוונתך שבאמת המהות החילונית של הצבא היא סיבת מספקת לפטור אנשים דתיים מלשרת (מצד הלכה, מוסר)? ומה שגדולי ישראל לא השתמשו בטעם זה בדרך כלל, והדגישו פטור ללומדי תורה מטעם שבט לוי וכו', כל זה מסיבת פוליטית (ואגב, עכשיו שהאוכלוסיה של תורתם אומנתם אינו עוד מיעוט קטן כמו שבט לוי, הפטור מטעם שבט לוי לא נשמע כ"כ רצינית…)?

צוות האתר
Admin
9 days ago
Reply to  שמח

גדולי ישראל כן השתמשו בטעם זה בדרך כלל
וגם היו חלק מהם שאמרו שאף בצבא על טהרת הקודש צריכים שבט לוי

שמח
9 days ago

האם יש לכבודך דוגמאות לגדולי ישראל שהשתמשו בטעם זה להצדיק אי-גיוס?

צוות האתר
Admin
9 days ago
Reply to  שמח

אני לא כל כך עוסק בארכיונים של מכתבים וכדו' שזה יותר ענין לעיתונאים ולאלו שלא מכירים
עיקר דעתם של גדולי ישראל לא הובעה במכתבים וכרוזים כאלו שניסוחם מצריך תמיד הרבה דיפלומטיה
אבל ידוע לי בבירור שזה מה שאמרו וחזרו ואמרו גדולי ישראל שקבעו את המהלך של הימנעות מגיוס, החזו"א והרב מבריסק ותלמידיהם, וזה גם מתועד במסמכים שכתבו ושנכתבו על פיהם
וניתן לראות זאת גם בהסרטה שהופצה לאחרונה בפגישתו של הרב צבי פרידמן עם אחד מאחים לנשק: להתגייס זה חילוניות ועדיף לנו למות מאשר להיות כחילונים

שמח
7 days ago

ייש"כ. או קיי, אבל עדיין אני נבוך (ובאמת אני רוצה להבין, כי אף שאני אמריקאי יושב באמריקא, המגזר החרדי שלי קשור להמגזר החרדי בארץ). מה עצם הבעיה עם צבא "כור ההיתוך החילוני והליברלי"? האם אין דרך להתמודד עם הקשויים? הלא הרבה ד"לים מתמודדים ע"י יחידות הסדר ונכנסים ויוצאים בשלום, ומה המניעה מצד החרדים לעשות כמותם? ואם הם ישמעו שירת נשים פעם אחת במקרה, זה סוף העולם?

צוות האתר
Admin
7 days ago
Reply to  שמח

לדתיים לאומיים יש השקפה אחרת ומנטליות דתית אחרת והם משלמים את המחירים הכרוכים בזה (ולא בהכרח 'יוצאים בשלום'….)
לדרוש מחרדים לעשות את זה, זה לומר להם תוותרו על השקפתכם הדתית, תשנו אותה, תהיו דתיים לאומיים
כמובן ששמיעת שירת נשים במקרה היא לא הסיכון, היא רק הדוגמא לכך שהצבא שם פס על צרכיו של הנער הדתי בן ה18, וזה חלק מה'חינוך' שלו, אם מוריו ומחנכיו ישלחו אותו לשם בהצהרה שזה חשוב למען המדינה, התוצאה תהיה אמירה חינוכית משמעותית

אני רק שאלה
אני רק שאלה
7 days ago

ועם זאת יש לשאול – שהרי חכמינו מוסרים שמרדכי היה קצין בכיר בצבא הפרסי (ילקוט מעם לועז, אסתר, עמ' קג), וכך מוכח גם מ"איגרת הפסח" שהיהודים שירתו בצבא פרס וניתנה להם אוטונומיה דתית והם שמרו על מצוות הפסח כדת.

אם זה טוב למרדכי, ולחנניה ולידוניה (המוזכרים שם באיגרת הפסח, וכאמור היו יהודים שומרי מצוות), אז מה הבעיה בזה?

צוות האתר
Admin
7 days ago

נשמע לך הגיוני ללמוד מה טוב מבחינה רוחנית לחרדי היום בצה"ל
מסיפור של לפני אלפיים שנה על הצבא הפרסי?

אני רק שאלה
אני רק שאלה
7 days ago

לא ענית לשאלה – אם זה טוב למרדכי היהודי, אז למה זה לא טוב למרדכי מבני ברק? ללמוד מסיפורים בני אלפי שנים זה מהותה של היהדות. עם הספר קוראים לנו.

צוות האתר
Admin
7 days ago

עניתי שהשאלה שגויה
אתה כותב 'זה טוב', אבל זה לא 'זה'
מגוחך לנסות ללמוד ממה שקרה שם בפרס לפני אלפיים וחמש מאות שנה – להיום
אך ורק בגלל המילה המשותפת 'צבא'
עם הספר צריך לא רק לדעת את הספר אלא גם להבין אותו… מה אפשר ללמוד, והרבה אפשר, ומה אי אפשר

אני רק שאלה
אני רק שאלה
7 days ago

אני לא מבין, למה השאלה שגויה? אף אחד לא טוען שכל מה שכתוב בספרים הקדמונים צריך לקיים היום, אלא שכמו שהם עמדו לפני שאלות דתיות כאשר באו לשרת בצבא, ובכל זאת שרתו בצבא (ומצאו לכך פתרונות כאשר מובן מאגרת הפסח), כך כיום כאשר עומדים לפני שאלות דתיות – אזי אפשר למצוא להם פתרונות הרלוונטיים כיום. בבחינת: דור דור וחכמיו. וכי אי אפשר למצוא פתרונות?

צוות האתר
Admin
7 days ago

השאלה שגויה. משום שכאשר יש לך בעיה רוחנית יהודית אקוטית קיומית, צריכים להתמקד בה בכובד ראש, ולנתח אותה ואת המשמעות שלה
ולא לחפש אסמכתאות קלושות וצולעות שאינן רלבנטיות, מה זה 'פתרונות'? זה תשבץ?
אין שום קשר בין הבעיות שאולי היו אז בצבא, אין לנו מושג איך פתרו אותם, ואם זה היה טוב, ולכן זה לא תורם כלום לדיון הרציני בן ימינו
דור דור וחכמיו, ואכן חכמי הדור החליטו מה שהחליטו

אני רק שאלה
אני רק שאלה
7 days ago

ולעומת זאת הרמב"ם כתב: "יבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו ויוציא דבר מדבר וידמה דבר לדבר" (הלכות ת"ת פרק א).
טוב, בהיות ולא קיבלתי תשובה לשאלה לפי עניות דעתי, כמדומני שאין לי מה להוסיף.
בכל אופן – תודה על ההתייחסות (בכל זאת למדתי המון מכך השאלה לא נענתה להבנתי), שיהיה שבת שלום.

צוות האתר
Admin
5 days ago

המשמעות של 'ידמה דבר לדבר' הוא להבין מה דומה ומה אינו דומה, ולא לדמות כל דבר לכל דבר
זה לא ענין של משחק מלים, שאלה נענתה או לא נענתה
ענין עקרוני אם מנסים להבין את הנושא, או סתם לזרוק מקורות
המקור מהתקופה הפרסית לא רלבנטי כי הוא זה לשאלה העכשוית העומדת בפנינו

אלגביש
אלגביש
7 days ago

הבעיה לא ב'צבא' כמושג, אל ב'צה"ל'.

אריאל
אריאל
19 days ago

יש לי שתי שאלות שנראה לי הבסיס שלהן זהה:
א. האתר מלא במאמרים(מעולים) אבל רוב האנשים(אני חושב) לא מאמינים מכורח חקירה מעמיקה או הבנות פילוסופיות אלא הוא פשוט מאמין מכל מיני נסיבות. האם אדם שלא חוקר נקרא באמת מאמין? כי אם כן אז על מה האמונה שלו מבוססת?
ב. אדם שכן חוקר נראה לרוב בתור אחד שכבר ירה את החץ ורק אז מסמן את המטרה, קרי הוא חוקר כדי להוכיח את האמונה שבה הוא מאמין מלפני. אז האם אין פה הנחת המבוקש שבעצם אדם בא במטרה למצוא סיבות למה שהוא כבר מאמין בו?
תודה רבה

צוות האתר
Admin
19 days ago
Reply to  אריאל

א.כמו בכל תחום דעת אחר בעולם, קשה להניח שהרוב גיבשו דעה אחרי חקירה מספיקה ומקיפה, כך העולם בנוי ואין סיבה שהאמונה הדתית תהיה שונה. ברור שהאדם שמאמץ את האמונה הוא מאמין, בדיוק כמו שאדם שמאמץ את השיטה של השמאל הוא שמאלני, בלי קשר לשאלה למה עשה זאת, וכן אם הוא ימני או כל דבר אחר.
ב. יש אנשים שלא חקרו חקירה אובייקטיבית, בהם עוסק סעיף א', אבל יש גם כאלו שכן. וגם זה כמו בכל תחום אחר.

אריאל
אריאל
17 days ago

אז איך באמת אפשר להגיד שמה שאנחנו מאמינים בו הוא "אמת" ולא פשוט תוצאה של החינוך/הסביבה בה גדלנו? כנ"ל אלו שחקרו, שבסוף רובם נשארים באותו מקום בו התחילו.

צוות האתר
Admin
17 days ago
Reply to  אריאל

לכל אדם יש דעה מה היא האמת
אתה רוצה לבטל את הזכות של אדם לדבר על אמת?

אריאל
אריאל
15 days ago

כמובן שלא, פשוט אני מנסה להבין אם אדם שלא חקר באמת מדבר על האמת, זה יתכן? הרי הוא לא בדק וחקר את הטיעונים האפשריים אז במצב כזה האם הוא באמת מאמין? פשוט זה משהו שמפריע לי כי אני מנסה להבין למשל אם לא חקרתי לעומק טיעונים אחרים מה הופך את האמונה שלי לאמיתית ולא לסתם משהו שנוח לי להאמין בו.

צוות האתר
Admin
15 days ago
Reply to  אריאל

כמו בכל תחום דעת אחר בעולם
כל אדם חוקר או חושב או בודק לפי הצורת חשיבה שנוחה לו
אף אחד לא מאמין 'סתם' יש לו סיבה

גרשם
גרשם
1 month ago

בספרך תושב״ע עמ׳ 425 כתבת ״בעגלה ערופה 494 אותיות״. למה התכוונת?

צוות האתר
Admin
1 month ago
Reply to  גרשם

פרשת עגלה ערופה בתורה

נתנו עולם עלינו
נתנו עולם עלינו
1 month ago

לא יודע אם זה המקום הנכון לשאול אבל בכל מקרה:
האם ישנה דרך הלכתית לבטל גזרות חז"ל?

צוות האתר
Admin
1 month ago

אין בית דין מבטל דברי בית דין חברו אלא אם כן גדול ממנו בחכמה ובמנין
(ולכן בדורות חז"ל לפעמים חכם אחד ביטל גזרה שהיתה לפניו כי היה גדול בחכמה ובמנין)
אבל מכיון שבדורינו אין בית דין גדול מהם אי אפשר לבטל
אבל יש תקנות שהיו תלויות במציאות מסויימת או בטעם מסויים ולפעמים אם ישתנו התנאים אינן מחייבות

נתנו עולם עלינו
נתנו עולם עלינו
1 month ago

מה הבעיה להקים?
והשאלה אם 'בחכמה' זה רק בתורה (שאז איך אפשר לדעת?) או באופן כללי. למשל חומרא דרבי זירא, בימינו יש יותר ידע בקשר לגוף האישה, אז לכאורה נוכל לבטל את הגזרה אם נרצה. אבל הרמב"ם כתב שלא תתבטל לעולם, מדוע?

צוות האתר
Admin
1 month ago

כי איננו גדולים בחכמת התורה יותר מכלל חז"ל
ואין שום קשר לידע בגוף האשה, זה ענין הלכתי גרידא

נתנו עולם עלינו
נתנו עולם עלינו
1 month ago

מה זה "כלל חז"ל"? קודם כתבת "ולכן בדורות חז"ל לפעמים חכם אחד ביטל גזרה שהיתה לפניו כי היה גדול בחכמה ובמנין". גם אם נבטל היום זה לא כל חז"ל אלא לכל היותר עורכי התלמוד.
ומניין לך שחכמי דורנו לא גדולים בתורה מהם? זו סתם הנחה עממית. חכמי דורנו יודעים אלפים ורבבות של ספרים ודעות מכל הדורות, חז"ל ידעו רק מה שנאמר עד זמנם וגם זה לא תמיד, כפי שמוכח בתלמודים.

צוות האתר
Admin
1 month ago

התלמוד מייצג את דעת כלל החכמים גם לפני שנערך
כשאמרו גדולים בחכמה לא התכוונו לידיעת ספרים, שבזה אין שום גדולה ושום חכמה
אלא בהבנת חכמת התורה
וככל שמתרחקים מזמן נתינת התורה פחות מבינים ופחות יודעים
חז"ל איגדו בתלמוד את הדברים שנבעו מידיעתם והבנתם שהיתה מרובה יותר ממה שאפשר להשיג בדור רחוק כמו שלנו, ולכן אין דרך לדעת יותר מהם ולהיות חכמים יותר מהם בזה

נתנו עולם עלינו
נתנו עולם עלינו
1 month ago

"וככל שמתרחקים מזמן נתינת התורה פחות מבינים ופחות יודעים" אינו נכון לפי דבריך קודם "ולכן בדורות חז"ל לפעמים חכם אחד ביטל גזרה שהיתה לפניו כי היה גדול בחכמה ובמנין", הא ראיה שגם כשמתרחקים בזמן מנתינת התורה עוד אפשר להיות גדול בחכמה.
לפי דבריך האחרונים אין אפשרות בכלל לבטל דברי הקודמים וכל ה"שאין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו עד שיהיה גדול ממנו בחכמה ובמנין" מיותר.

צוות האתר
Admin
1 month ago

אתה פירשת את 'ככל שמתרחקים' בצורה מאד מילולית
כלומר שאתה לא יכול לחלוק על סבא שלך
אבל המרחק הזה אינו מגיע בצורה של סרגל, שכל יום מתרחקים עוד
אלא כל תקופה
הסיבה היא שאמנם אתה נולדת אחרי סבא שלך, אבל אתה יכול ללמוד תורה מפי רב שיש לו ידע שקיבל מחכמים שהיו עוד לפני הסבא
המרחק מההבנה ומהידע מגיע כשתקופה מסתיימת או מידלדלת
האמוראים בדור השלישי היו חכמים לא פחות מאשר בדור השני, להיפך, הלכה כבתראי, אביי ורבא ידעו את כל החומר שלפניהם וגם ביררו וזיקקו אותו וקיבלו אולי עוד שמועות מארץ ישראל
אבל כשהידלדל היישוב בבבל, למרות שנוסדו בתי מדרש בספרד ובאשכנז, היתה להם פחות מסורת ופחות קבלה ופחות ידע
ולכן התייחסו לגאונים שקשה לחלוק עליהם, כפי שאומר הרא"ש שבכיסא של רב אשי ישבו, הם הבינו יותר טוב את התלמוד
לקרוא מתוך טקסט זה שונה מאשר להכיר את האנשים ולהבין את שיחם
ובאמת גם חז"ל, למרות שחלקו על מישהו מהדור הקודם, נדיר שחלקו על מישהו מהתקופה הקודמת

נתנו עולם עלינו
נתנו עולם עלינו
1 month ago

במחילה מכבודך, נראה שאתה מערבב שני דברים. לא שאלתי אם אפשר לבטל פרשנות של חז"ל לדין, אם לכאורה באה בקבלה, שזה ודאי נושא מורכב יותר. אני מדבר על גזירות תקנות ומנהגות, שבהם מה שייך אם הם היו קרובים יותר לנתינת התורה, שהרי אנו יודעים את טעם הגזירה ויכולים להחליט שהיא כבר לא מתאימה (או שצריך לגזור גזירות חדשות). ומי אמר שמלכתחילה התכוונו לגזור לעולמי עולמים?
ומה שכתוב גדול בחכמה הוא לאו דווקא מי היה קרוב יותר בזמן, שאם כן כמעט ולא ניתן לבטל דברי בית דין אלא מתקופה קרובה מאוד (של דור או שניים לכל היותר, כפי פרשנותך). ומה שכתוב בחכמה ובמנין – מנין אפשר לארגן בלי בעיה, חכמה זה לכאוקה כבר יותר בעייתי כי לא ניתן לדעת כמה אנחנו בחכמה לעומת חז"ל, אבל אם נאמר שחכמה כאן היא לאו דווקא חכמת התורה במובן הצר אז ודאי שאפשר להקים בית דין כזה.
לסיכום: לפי דבריך בית דין צריך להיות גדול מחברו בידיעת התורה שבעל פה, בשביל לבטל גזירה שלכולי עלמא אינה תורה שבע"פ. איפה ההיגיון פה?

צוות האתר
Admin
1 month ago

אין הבדל עקרוני בין פרשנות לבין גזרה
כי גם גזרה נובעת מהבנה שכך צריך לגזור לפי עקרונות שמירת התורה, כלומר גם זו פרשנות של משמרת למשמרתי
גדול בחכמה לאו דוקא מי קרוב בזמן, ובודאי לא ענין של דור או שניים, אבל במקרה שלנו מול חז"ל פער הזמן והמקום והבלבול כ"כ גדול עד שאי אפשר להשלים אותו
חכמה בודאי הכוונה בחכמת התורה
ומנין יש שיטות שונות בראשונים מה הכוונה, יש מפרשים מנין התלמידים שהעמיד וכו'

גרשם
גרשם
2 months ago

חלקו של הציבור החרדי בבניין הארץ

https://rationalbelief.org.il/wp-content/uploads/2019/05/חלקו-של-הציבור-החרדי-בבנין-הארץ.pdf

בעמ׳ 12 הפרעות נגד היהודים מצד הערבים החלו רק לאחר שהעברה ההנהגה לידי התנועה הציונית והעליות החילוניות.

פרעות היו גם היו כמו בכל העולם המוסלמי בהיקפים שונים לפני זה ואחרי זה. מספיק לקרוא את סיפורי מסעי נוצרים בארץ במאה ה19 להתרשם שזה שקר מוחלט (לחילופין באותה חוברת עצמה עמ׳ 17-18). ומה שקרה לאחר שקנו לעצמן מדינות ערב את עצמאותן מראה שזאת היתה טעות לסמוך על חיים שותפים עמם (תחת חסותם). חוץ מזה, תרגום התעמולה האנטישימית ע״י נוצרי המזרח קדם לזה.

בנוסף, הבאתם אמירה כללית על ״הפריצות״ שלא מוכיחה מאומה.

עמ׳ 99 לא ידעתי שתושבי חברון ב29 היו מתנחלים אירופאים בעלי חזון סוציאליסטי חילוני.

התעלמתם כמעט לחלוטין מן העדות הספרדיות/המזרחיות (פסקה קטנה מתוך 100+ עמודים).

למשל בעמ׳ 75 עמדת הרב אליאשברג ״והרבנים הספרדיים״ בטלה ומבוטלת בעיניכם, משום-מה (אי-אפשר לדעת כי פשוט אינכם מתייחסים אליהם).

כמו״כ עמ׳ 75 אתם מצהירים בריש גלי כי ניתן בקלות כיום לשמור השמיטה במדינת ישראל ללא היתר מכירה כלל, האמנם?

עמ׳ 63 אתם רואים את החינוך המעורב כסיבה/אות להידרדרות. איכא למפרך מיהדות אלזס.

אתם משתדלים להוכיח כי דיהאן והרב זוננפלד וסיעתם היו ציוניים לא פחות מהציוניים החילוניים והמזרחי וסיעתם. אולם, כמו שציינתם בעמ׳ 94 הם התנגדו להקים מדינה ריבונית יהודית אלא רצו ליישב את הארץ בתור מיעוט כבגולה. זאת בדיוק הנקודה. הם לא היו ציוניים ומבחינת הציוניים הם אכן היו בוגדים.

ולכן אין קשר ל״מידה כנגד מידה״ בעמ׳ 95, פסקה מביכה ומבישה.

עמ׳ 91 כתבתם בצורה פסקנית ״זכות בוחר ונבחר גם לנשים, דבר שאסור על פי ההלכה״, לא היתה מוסכמה בנושא לכן זה סילוף.

יש עוד מה להעיר: על ״העבודה העברית״ ועוד. אבל אסתפק בזה.

שמעון
שמעון
2 months ago

איך מפרכים את הענין שניסי מצרים נעשו בצורה טבעית בעקבות התפרצות געשית?
ועוד שאלה – יתכן שבאמת לא האמינו לניסי משה…כי תכלס' הם לא היו משהו חד משמעי…כמו רוב המכות חוץ ממכת בכורות…[אולי אפשר לחשוב על הסבר גם לזה…כרגע אין לי חוץ מזה שמשה היה מכשף הגדול ביותר בהיסטוריה…] אבל משה פשוט הרג את כל מי שהתנגד…וקצת התלונן…קברות התאווה…המרגלים…קרח ועדתו…חטא העגל מוכיח שלא כ"כ האמינו אם מיד אח"כ עשו ע"ז…אז משה פשוט הרג את ראשי הכופרים…הטיל פחד…
אני באמת מסה להוריד ספקות…

צוות האתר
Admin
2 months ago
Reply to  שמעון

א. אין הרי געש בסיני מהתקופה ההיסטורית, ולעיקר שאלתך ראה כאן.
ב. בכל אזכורי החטאים והתלונות מוכח בבירור שהם האמינו בה' שהוציאם ממצרים ורק התלוננו, כולל חטא העגל שהיה עבודה לה' אלהי ישראל שהוציאם ממצרים
ג. הטענה שניתן ע"י הטלת פחד לשנות את ההיסטוריה שגויה, ראה כאן, חפש בדף 'פלשתינאים'

גרשם
גרשם
2 months ago

האם כת״ק כבר כתב על המסורת לפיה הכנענים כבשו את הארץ מידי בני שם?

צוות האתר
Admin
2 months ago
Reply to  גרשם

מייטליס כתב על זה שאכן ידוע לנו מבחינה ארכיאולוגית פרסם על זה מאמר במגדים גליון מ' בשם 'כנענים ועברים'

1.2K
0
Would love your thoughts, please comment.x