נכון, זה פוסט שלו מ2011, אבל ייתכן שהוא עדיין רלבנטי, כי אנשים הפנו את תשומת לבי אליו. זה גם חשוב עבור ההיסטוריה, לדעת שרזק הקדים למעשה את אלעד לאור, ליאור הלפרין, הגיון ומדע ישראלי, וכל שאר הבורים שמתמחים בגלגול מיתולוגיות, בלי לעצור לרגע לנסות להבין את הטיעון ההיסטורי.
ובכן נעים להכיר, יאיר – היסטוריה, היסטוריה – יאיר, תוכלו ללחוץ ידיים ולהכיר זה בקיומו של זה. היסטוריה היא שיטה של בני אדם לתעד אירועים במסמכים, בעזרתה אנחנו יודעים מה התרחש לפני דורות רבים.
הטיעון של התיעוד ההיסטורי של התורה, הוא שלספר התורה יש את המאפיינים של ספרות היסטורית, הטיעון התפרש בהרחבה בסדרה על המסורת ההיסטורית של התורה, אבל לא צריכים לקרוא את הכל כדי להבין שרזק וחבריו מבלבלים את המח. כל טיעון להיסטוריה, חייב להסתמך על מסמך היסטורי, ולא על עצם העובדה שמישהו מספר סיפור.
יש מושג שנקרא 'מיתולוגיה', גם אותו אשמח להכיר ליאיר, אנחנו מכירים אלפי מיתוסים, של מאות עמים קדומים, לא צריכים לחפש משהו בגוגל על אינדייאנים, לכל עם קדום היו מיתוסים. שסיפרו על אלים ודרקונים מכשפים ופיות שיניים וסנטה קלאוס.
המשותף לכל המיתוסים, וחלק בלתי נפרד מההגדרה של 'מיתוס', הוא סיפור שהועלה על הכתב בתקופה מאוחרת מאד לזמן אותו הוא מתאר. זה ההבדל הבסיסי בין מיתוס להיסטוריה. כמובן שבמיתוס יכול להיות אמת או גרעין אמת (כמו מלחמת טרויה), ובהיסטוריה יכול להיות שקר (כמו ההיסטוריה של הבלשתינאים). אבל כשמנסים לאמת היסטוריה קודם כל בודקים שהיא לא מיתוס.
ומה עושים יאיר וחבריו (אולי תלמידיו?) מחפשים מיתוסים, כלומר סיפורים שלא תועדו בשום צורה, פוגשים זקן מאיזה שבט או צאצא לעם קדום, ומבקשים ממנו סיפור טוב. המיתוסים של האינדייאנים למשל תועדו בעיקר ע"י תיירים או מיסיונרים נוצרים שחיפשו סיפור טוב ורשמו אותו. הכל כטוב לבו של המספר וכפי מצב רוחו. אין לו שום מסמך מזמן המאורעות והוא גם לא טוען שהיה איזה מסמך או תיעוד, הוא פשוט מספר סיפור. לזה קוראים מיתוס.
הטיעון ההיסטורי של התורה הוא שהתורה נכתבה בזמן המאורעות והופצה לעם כספר מרכזי, וזה מוכיח את נכונות האירועים שהתרחשו בה. במשפט אחד זה נשמע פשטני או יומרני, בשביל להבין יותר מזה באמת צריכים לקרוא את הסדרה, או פשוט לראות את הסרט.
מי שרוצה לבדוק יבדוק, מי שלא רוצה שיעשה מה שבא לו. אבל מי ששואל על הטיעון הזה, של עם שעבר אירוע ותיעד אותו בזמן המאורעות בספר לאומי שהפך למרכז האומה. – מכל מיני סיפורים אינדייאניים שסופרו על כוס טקילה לתייר אירופאי. ועסקו במאורעות שהתרחשו או לא התרחשו – אלף שנים קודם לכן, מראה שאין לו מושג על מה הוא מדבר.
כדי לא להתעלם לגמרי מרזק, נעתיק קצת מדבריו, כמובן הוא מקדים את הטיעון הילדותי 'מפלצת הספגטי', ואחרי ההרמה להנחתה המופלאה הזו ,הוא בוחר את ההוכחה שמתאימה לצורת החשיבה שלו:
“ביקורת אובייקטיבית" אפשרית כאשר יש גישה ישירה לראיות. חלק מהדתות שהוזכרו (בודהיזם, קונפוציוניזם) לא מבוססות על התגלות כלל, אלא על ה"אמת" שבהן – ברגע שבו אתה עושה מדיטציה כהלכה אתה אמור פשוט לראות שבודהה צדק, וכשאתה חושב על דברי קונפוציוס אתה אמור פשוט לראות, לאור התבונה, שהוא צודק. הראיות ל"נכונותן", לפיכך, נגישות הרבה יותר מאשר "התגלות המונית", שאין לנו שום ראיות ישירות לכך שהיא אי פעם אכן התרחשה. מדיטציה וחשיבה נגישים לנו בכל עת.
ובכן, פצצה של הוכחה, אתה פשוט אמור לראות שבודהה צודק. חבל"ז. אגב, צודק במה?
כמובן שהוא מערבב טיעונים מתחומים שונים, שלא מתייחסים לנושא העיקרי. למשל:
לב הטיעון הוא הטענה שלא ניתן לשנות זיכרונות היסטוריים של עם. אבל טענה זו סותרת את עצמה ברגע שבודקים את אותו המיתוס עצמו – יציאת מצרים – בזיכרון המצרים. היו הרי, לפי מיתוס יציאת מצרים, אי-אלו אירועים ש, איך-לומר-זאת-בזהירות, היה על בני העם המצרי לזכור. אלא שהם לא עושים זאת
מה אתה אומר? "הם לא עושים זאת", פגשת לאחרונה איזה ספר היסטוריה מצרי? לא, כי אין כזה, המצרים לא כתבו היסטוריה, יש נסיונות לשחזר היסטוריה של 4000 שנה לפי קטעי כתובות ופפירוסים, לכמה אחוזים מהמידע ההיסטורי אפשר להגיע לדעתך ע"י שחזור כזה, אגלה לך, שברירוני אחוזים בודדים, ראה: האמנם אנחנו יודעים הכל על מצרים? איך זה שלא מצאנו בארכיאולוגיה?, חורים בידע הוכחות?
על השאר הוא כמובן מפגין בורות, הוא טוען שפפירוס איפובר לא מתאים משום שחסרים בו דברים כמו 'מכת בכורות', ובכן, לא שזה כל כך חשוב, אבל הפפירוס שלפנינו חסר ומקוטע, אין בו את כל הסיפור, ולכן אין טעם לשאול למה לא מופיע בו פרט מסויים.
לאחר מכן הוא מטעים ש"זכרונות היסטוריים בייחוד בתרבויות חסרות כתב משתנים מאד עם הזמן", תוך נסיון הונאה היסטורי, כאשר בזמן יציאת מצרים הכתב האלפביתי היה מקובל באיזור וכתובות נכתבו בו.
טענה נוספת: אם היתה יציאה ממצרים היינו רואים זאת בנתוני המסים. ובכן, צר לי לבשר לך בור יקר, אין לנו באמת נתוני מסים ממצרים. אתה מדמיין שיש אתר אינטרנט מצרי ובו תחשיב כללי של המסים לשנת 3300 לפני הספירה, ממש לא, יש כמה קטעי פפירוס שקשורים איכשהוא במס, הם לא מכסים 4000 שנה ואפילו לא שנה אחת. מה גם שעבדים לא משלמים מסים, הם בעצמם חתיכת מס. (לעצם השאלה האם המספר של 600,000 הגיוני ומתאים למידע על מצרים, ראה "מנין שבני ישראל מנו שש מאות אלף". מצחיק לראות שרזק שמדבר על 'מה המצרים אומרים', שוכח –יותר נכון אין לו מושג, ומאיפה שיהיה לו?- שהמצרים עצמם מתארים כמויות כאלו של עבדים, וכותבים ששש מאות אלף עבדים ברחו ממצרים…)
בהמשך מדובר על מציאת הספר בימי יאשיהו, וכמובן גיוס המדע לצד שלו:
מסכת הסיפורים לא מתאימה לעובדות הארכאולוגית וההיסטוריות (לא התרחשו מכות מצרים, לא היתה יציאת מצרים המונית, שום פרעה וצבאו לא מתו תוך רדיפת עבדים בורחים, ולא היה מסע המוני במדבר סיני, או כיבוש מהיר של הארץ בגל אדיר של מהגרים). אורבך מנסה, שוב, לומר שהמדע לא צודק
לא ידידי, המדע לא קובע שלא התרחשו מכות מצרים, וגם לו רצה אין לו דרך לקבוע זאת. הכחשת יציאת מצרים והמסתעף היא נחלת קומץ אנשי אקדמיה קיצוניים, ולא 'המדע'.
רזק ממשיך בדברי הבל ובשגיאות פשוטות, אבל לענינינו זה מספיק. על כל הנושאים שהוא מעלה שם בסדרת מאמריו התייחסנו בארוכות באתר, וכל אחד יוכל למצוא לפי רשימת התגיות.