נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

לאור: מתן תורה היה או לא היה 3

הנושא של מציאת ספר דברים התבאר במאמר מעשי יאשיהו, וכן במאמר נתק במסורת, כאן נתייחס נקודתית לשגיאות מהותיות.

 

 סרטו של אלעד לאור:

 

הנושא של מציאת ספר דברים התבאר במאמר מעשי יאשיהו, וכן במאמר נתק במסורת, כאן נתייחס נקודתית לשגיאות מהותיות.

(כמה הפניות מתוך המאמר קדמות דברים: את קדמותו של דברים יחד עם כל התורה, הוכחנו בהוכחות מכריעות ב'זמן כתיבת התורה', התיעוד בנביאים, ושאר המאמרים העוסקים באופן כללי בביקורת המקרא, ובמאמר: דברים האחרון לספרי התורה. בשאלת קדמות איסור הבמות ראה: חטא הבמות,  על קויפמן וקאסוטו, לגבי מציאת הספר ראה: מעשי יאשיהו).

כפי שהוא אומר בסוף הסרט 'אם תלכו לרבנים עם הטענות האלו, הם יגידו שמדובר בטיפש חסר השכלה', אכן, זה די מדוייק.

כך למשל אומר לאור: "יהושייהו המציא חג חדש חג הפסח, והוא שולח שלוחים לערים השונות שיבואו לחוג את חג הפסח, והם לועגים לו, הם לא מכירים את החג הזה. וזה לא אדם פשוט ששולח אליהם, זה המלך, כל כך קשה למלך לשכנע אנשים לחוג את החג הזה? כנראה שאף אחד מהם לא שמע על הפסח".

אם נניח לרגע לשגיאה "יהושייהו", הרי שמדובר בענין בדוי מן הלב, הטקסט שעל המסך אומר דבר אחד, ולאור קורא דבר שני. בפסוק מתואר לא שבאו לשכנע אותם לחגוג את הפסח והם לא הכירו אותו. אלא שבאו לשכנע אותם לחגוג את הפסח ב-י-ר-ו-ש-ל-י-ם. זה מה שיאשיהו חידש, שמותר לעבוד רק בירושלים. הם חגגו את הפסח יפה מאד, אבל בממלכת ישראל. יאשיהו לא היה המלך שלהם, הוא היה המלך של המדינה היריבה.

הטענה שספר דברים נכתב על מנת שיעבדו בבית המקדש בירושלים דוקא, שגויה, בספר דברים לא מוזכרים ירושלים ולא בית המקדש. נכון שיאשיהו הבין שמדובר בירושלים ושזו כוונת התורה, ושכל הצרות באו בגלל שלא קיימו את הדין הזה, כי הוא באמת לא כתוב מפורש. בישראל אמרו ש'המקום אשר יבחר' הוא בלי ספק העגל של בית אל. בשום מקום לא מוזכר שגילו את חג הפסח, ובספר מלכים עצמו מוזכר הפסח שעשו הרבה שנים קודם בימי חזקיהו. ושגם חזקיהו עצמו נלחם בעבודה מחוץ לירושלים. בקיצור הוצאת דברים  מהקשרם ותו לא.

מדובר בסך הכל על פרשנות של פסוקים ספורים בספר דברים, יכול להיות שהרבה חשבו שכך הפירוש. גם חזקיהו חשב כך. אבל יאשיהו השתכנע שכך הפירוש רק באותו זמן כשמצא את 'ספר הברית' המקורי, זה שמשה כתב ואתו עשו את הברית.

לאור מראה את שתי הנוסחאות של עשרת הדברות, ושואל "אז איזו גירסה היתה כתובה על הלוחות", בזמן שהטקסט של התורה מספר את מה שנאמר לבני ישראל בעל פה, ולא מה היה כתוב על הלוחות. מוזכר שהתוכן של עשר הציויים היה כתוב על הלוחות, אבל לא מה הנוסח. העובדה שמשה מספר להם בנאום אחרי הרבה שנים את התוכן במלים קצת אחרות לא אומרת כלום, וכי כל אחד מספר תמיד כל תוכן באותם המלים?

הדבר הכי קל בעולם הוא לקרוא איזה מאמר של חובבן, להציג כמה טקסטים, לבחור פרשנות אחת, ולרוץ להציג אותם לבחורי ישיבה תמימים שבחיים לא פתחו ספר מלכים. לכל השאלות של התנ"ך ואיך נכתב וכו' יש גישות שונות. אפשר להקריא בלהט גישה אחת, ואפשר להקריא בלהט גישה אחרת. לא זה מה שישכנע אדם שמח בקדקדו.

עוד טוען לאור שאם כתוב בשופטים "וימת יהושע.. וכל הדור ההוא.. ויקם דור אחר אחריהם אשר לא ידעו את ה' וגם את כל המעשה אשר עשה לישראל", זה אומר שהם לא ידעו על יציאת מצרים. אבל שופטים בסך הכל משתמש בלשון של התורה: "וימת יוסף.. וכל הדור ההוא.. ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף". האם כשיוסף מת לא ידעו במצרים מי היה המשנה למלך הקודם? לא מדובר כאן על 'ידיעה' לדעת שדבר היה קיים, אלא לדעת אותו ולהכיר אותו, המלך לא הכיר את יוסף, ואחרי שמתו הדור של יוצאי מצרים, הבנים שלהם לא הכירו את מה שה' עשה, הם לא חוו את זה. הם גם לא ידעו מה שידעו אלו שחוו את המאורעות עצמם אלא רק באופן כללי. רק מי שהיה שם 'יודע'.

לאור: "דקה אחרי ההתגלות העם שכח שהוא יצא ממצרים, הוא כבר בונה לעצמו פסל ועובד אותו אחרי שאמר להם שהוא האל היחידי". ושכח שהעגל היה בסך הכל סמל לאלהי ישראל, ואמרו לפניו "אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים".

כל מה שהוא מציג כרפורמה של יאשיהו. שגוי, אין כאן אלא ביטול ה"רפורמה" של מנשה ואמון, המלכים שלפניו. מנשה נכנע למעצמות האזוריות, והכניס עבודות זרות מהאיזור. יאשיהו החזיר את המצב לקדמותו.

לאור שואל על עזרא: "השומעים נזקקו לפרשנות כדי להבין את הטקסט, אם הסיפורים היו ידועים לכולם למה נתקפו בפחד ובהלה? למה הוא מתנהג כאילו שמע בפעם הראשונה?". האם אין צורך בפרשנות להבין את הטקסט? מי שמכיר את סיפור יציאת מצרים מבין גם כל מלה בתורה? ואיפה  מוזכר פחד ובהלה? כולם רצו ללמוד ולשמוע מה כתוב בתורה. בתורה יש המון מצוות והמון דברים, וכולם רצו לשמוע את פרטי המצוות והחוקים. וכי כל יהודי מכיר את התורה בעל פה? ויכול להסביר כל פסוק קשה?

אבל לפי לאור "ראשי העם נאספו כדי להשכיל אל דברי התורה", מה הבעיה? גם מאות שנים לאחר מכן התאספו להשכיל ולהבין את פרטי הדברים שבתורה, מה זה אומר? לא, "התורה היתה ספר שרק עזרא הכיר אותו", מעניין שבספר עזרא מסופר שכבר בפרס היתה התורה מוכרת, ולכן ציוה מלך פרס שיעלה ליהודה ושם יעמיד אנשים שילמדו  את העם את התורה, ואכן הלויים ידעו את התורה ולימדו את העם. רוב העם היה בכלל בפרס ובבבל, עזרא לא יכל לעשות מה שבא לו, והמלך לא היה נותן רשיון שינהגו ביהודה חוקי התורה, אם זו לא היתה ידועה לאף אחד מהיהודים שהיו בפרס ובכל העולם.

גם לאור חוזר על השגיאה המצויה אצל תועמלנים: 'התורה הגיעה בשפה חדשה, התרגום של התורה לשפה חדשה היה מדוייק'? בעוד מעולם התורה לא הגיעה בשפה חדשה, ועל המסך רואים אותיות עבריות, איזה מן תרגום צריך כשמחליפים את סוג האותיות? השפה היא אותה שפה. עברית.

וכן הטיעון שגילו את חג הסוכות, שוב מביא טקסט בסרט, ולא קורא אותו. כותב שמצאו שצריך לשבת בסוכות בחג. ואת זה כמעט לא קיימו כי היו עולים לרגל, רק בימי עזרא היו גרים כולם בירושלים והיה להם מקום לסוכות. חג הסוכות מוזכר הרבה פעמים קודם לכן בימי שלמה וגם בספר זכריה שקדם לעזרא. והרי אם לא היתה מצוות סוכות לא היו יכולים לקרוא לו "חג הסוכות".

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *