נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

כג מעשי יאשיהו

במלכים ב' כב' מתוארים מעשי יאשיהו, שנעשו כמסופר שם לאחר מציאת ספר התורה בבית המקדש ע"י חלקיהו הכהן.

 

כג מעשי יאשיהו

במלכים ב' כב' מתוארים מעשי יאשיהו, שנעשו כמסופר שם לאחר מציאת ספר התורה בבית המקדש ע"י חלקיהו הכהן.

האם  מדובר במציאת ספר שלא היה קיים עד אז?

לנו התשובה ברורה, ספר דברים מתועד כבר בדברי הנביאים, שירת האזינו באה לידי ביטוי אצל ישעיהו, אצל מיכה, בספר הושע, בספר שמואל, בשירת דבורה, ועוד.

יתירה מכך, ספרות נביאים ראשונים מושפעת באופן כללי מסגנונו של דברים, החוקרים עוסקים בכך בהרחבה, ראה: קדמות דברים. וכן: חטא הבמות.

ספר מלכים עצמו, לא העלה על דעתו שהוא מספר על ספר שלא היה קיים עד ימי יאשיהו. הוא הרי מתאר את יאשיהו דורש את תורת ה' עוד קודם לכן, ומצטט את דברים כמקור סמכות בפרשיות קדומות יותר, למשל: שלמה לא העביר ברזל באבני המזבח, זה חוק דברים. שלמה חטא בריבוי נשים נכריות  – נגד חוק דברים. אמציה לא המית את בני המכים ככתוב בתורה לא יומתו אבות על בנים.

אם נרצה לענות על השאלה, האם מה שהתחדש  ליאשיהו הוא הטקסט של ספר דברים, נוכל לבחון את הסיטואציה, מה מצאו המעיינים בספר?

לפי מלכים, מה שמצא יאשיהו בספר הוא שגדולה חמת ה' על העם. השליח שמספר למלך על מציאת הספר, מודיע זאת כהודעה משנית אחרי ההודעה שנגמרו השיפוצים. כשהמלך עיין בספר התורה הוא קרע את בגדיו והגיע למסקנה שחמת ה' נצתה על העם. המלך שלח משלחת לחולדה הנביאה, וגם היא אומרת שה' יביא רעה על המקום הזה ועל יושביו 'תחת אשר עזבוני ויקטרו לאלהים אחרים'.

בתגובת יאשיהו, וכן בתגובת חולדה, אין זכר וקשר לבמות בהם נלחם יאשיהו בהמשך. מציאת הספר לימדה אותם שחמת ה' נצתה בעם ושהבית יחרב.

מלכים לא מסביר מדוע חשב יאשיהו שהחורבן צריך לבא. אם באמת לא ידע מהספר, הרי שהוא אינו אשם (ובודאי לא כהני הבמות שנענשו על ידו, הרי לא ידעו מכלום?). וגם אם נניח שמישהו אשם, הרי אפשר לחזור בתשובה ולתקן. התורה ניתנה כדי שיקיימו אותה, מדוע הוא מסיק שיבא חרבן? ומדוע חולדה הנביאה משיבה לו שבאמת ייחרב הבית. מדוע היא לא מצווה עליו לתקן ולחזור בתשובה? והרי יאשיהו באמת עשה כל שביכלתו לתקן?

התשובה כתובה בספר שמצא יאשיהו:

'לקח את ספר התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון ברית ה' אלהיכם והיה שם בך לעד. כי אנכי ידעת את מריך ואת ערפך הקשה.. ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחתון וסרתם מן הדרך אשר צויתי אתכם וקראת אתכם הרעה באחרית הימים כי תעשו את הרע בעיני ה' להכעיסו במעשה ידיכם', (דברים לא' כו').

לאמור: הספר שכתב משה, מוטמן בצד הארון, והוא יהווה עדות, באחרית הימים, כשבני ישראל יכעיסו את ה' במעשה ידיהם (-עבודה זרה) 'וקראת אתכם הרעה'. הספר הזה יסמל את הרעה שעתידה לקרות. ברגע שמצא יאשיהו את הספר המוחבא, הוא הבין שזו העדות שהרעה עתידה לקרות. הפסוקים הבאים אחרי זה מתארים תוכחות חמורות מאד "אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבולה ותלהט מוסדי הרים".
הספר שמצא יאשיהו מכונה במלכים 'ספר הברית', מדוע? אין זה שם של חיבור כל שהוא, ובודאי לא של ספר דברים. פירוש המלים 'ספר הברית' הם 'הספר שנכרתה עליו הברית', החפץ הקדוש שעשו בו את הברית. הכוונה לספר המקורי שמשה רבינו כרת את הברית עם בני ישראל עמו. העדות שהוטמנה מראש ע"י הארון, קמה להעיד ש'קראת אתכם הרעה'.

החידוש לא היה בתוכן ספר דברים, אלא בטופס שנמצא. נמצא טופס יחודי כסימן מבשר רעות.

כך כותב בפשטות גם פרופ' ישעיהו ליבוביץ:

"מסתבר שספר התורה שנמצא בימי יאשיהו היה לדעת המספר ספר זה עצמו שכתבו משה ושהושם מצד ארון הברית", (דבריו באנצ"ע ערך תורה עמ' 604).

גם מעשי יאשיהו בהמשך, אינם טומנים בחובם שום חידוש הלכתי. מה שיאשיהו עושה אחר מציאת הספר הוא ביעור עבודה זרה וביעור הבמות שעבדו בהם לה'.

אך מלכים עצמו מתאר באריכות את התנגדות הנביאים לעבודה זרה, ברור שאין הוא רואה בדבר חדוש הלכתי.

מלכים מתאר גם את התנגדות חזקיהו לבמות, את התנגדות הנביאים למזבח ירבעם. הסרת חזקיהו את הבמות מוצאת את דרכה לנאומו של רבשקה האשורי (מלכים ב' יח' כב'). כמו"כ השוואות לתעודות אשוריות מוכיחות את אותנתטיות דברי רבשקה, ראה כאן (חפש בדף 'רבשקה'). ברור שמחבר מלכים לא חשב שמדובר בחדוש הלכתי שלא היה ידוע קודם.

וכך אנו רואים גם בספר יהושע שהקמת מזבח נוסף על אהל מועד נחשבה לחטא חמור מאד.

השערת דה ווט

לעומת מה שמלכים בא לספר במעשה זה, העלה מבקר המקרא ההולנדי 'וילהלם דה ווט' בראשית המאה ה19 השערה חילופית: לפי השערה זו, ספר דברים לא היה קיים בעולם עד ימי יאשיהו. מאן דהוא כתב אותו בזמן יאשיהו, הטמין אותו במקדש. יאשיהו חשב שהוא מוצא ספר עתיק, ופעל על פיו.
לפי דה ווט מטרת הספר היא השמדת הבמות ואיחוד עבודת ה' בירושלים בלבד. ולשם כך הוטמן במקדש.

מחבר מלכים לא ידע, או רצה להעלים את האמת. ולכן תיאר את הדברים בצורה שתיאר.

חשוב להבין שהשערת דה ווט תקפה רק אם נניח שלא היתה בישראל תורה, כפי שסברו במחקר המקרא של המאה ה19 החומשים בראשית – במדבר נכתבו אחרי דברים, כך נתגלה ספר התורה הראשון. באם היתה בישראל תורה, וכפי שמקובל כיום לחשוב, בהתאם לאזכורי התורה בכל הנביאים הקדומים. הרי שאין טעם שהכהן הגדול יאמר 'ספר התורה מצאתי', כאילו מדבר על משהו מובן מאליו, 'התורה' היא התורה הקיימת. והספר שמצאת סותר אותה (לפי השערת דה ווט). הוא היה צריך לומר 'תורה חדשה מצאתי' 'תורה אחרת מצאתי', התורה הישנה מוטעית, וכו'.
לפי דה ווט וולהויזן יש הבדלים עצומים בהלכה בין בראשית – במדבר ובין דברים, בצדק הניחו הם לשיטתם שכל שאר החלקים לא היו קיימים בעת מציאת דברים. אבל אם נקבל את הדעה בת ימינו שטקסטים אלו היו קיימים, האם ייתכן שמישהו יקבל תורה שסותרת את התורה הקיימת בחוקי המעשרות הבכורות איסורי אכילה וכו', ואין בכלל דיון בנושא? ומדוע אין אנו רואים את יאשיהו פועל בתחומים אלו גם?

ההקשר ההיסטורי של השערת דה ווט גם הוא שגוי, דה ווט ואחריו ולהויזן קובעים שהחידוש העיקרי של ס"ד הוא איסור הבמות. בעוד רוב הספר כלל אינו עוסק בנושא זה, המלה 'במה' כלל אינה נזכרת בו (וכמובן שגם ירושלים לא מוזכרת). וגם הוא עצמו מכיר במצבים בהם מותר לזבוח מחוץ לעיר הבחירה, ואף מצווה על הקמת מזבח בהר עיבל. הסיבה פשוטה: כל עוד לא הוקם מקדש מרכזי לכל העם, אי אפשר לאסור על קרבנות במקומות שונים. דברים עצמו מתנה את איחוד עבודת ה' ב'הגעה אל המנוחה ואל הנחלה'. אין בו שום חוק על במות וגם לא עונש למי שעבד בבמות.

יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, הושע, עמוס, ישעיהו, ירמיהו, כולם הושפעו במדה רבה ומכריעה מדברים, חוקיו, רעיונותיו, ומוסריו.

חוקרי מקרא ישראלים רבים הצביעו על העובדות האלו המלמדות שהיחוס של דברים לימי יאשיהו ולפולמוס הבמות הוא בלתי היסטורי בעליל.

פרופ' מ.צ. סגל כותב: "אי אפשר בשום פנים להתאים את דברי הספר לדורו של יאשיהו או חזקיהו.. אלא רק לדור באי כנען בעבר הירדן" (מסורת ובקורת עמ' 106).

פרופ' י.מ. גריניץ כותב: "העדויות החזקות נגד כל השיטות המאחרות את זמנו של ס' דברים.. לא נכונה גם הדעה שס"ד לוחם בבמות לה'.. גם סימנים אחרים מעידים על הספר שקדם הרבה לתקופת יאשיהו אין גם שום ראיה של ממש לאיחור שירת האזינו לאחר דורו של משה" (דבריו באנצ"ע ערך דברים).

פרופ' מ.ד. קאסוטו כותב: "הספר בכללותו הוא עתיק מאד.. נראה קרוב שהספר חובר בתקופת השופטים ושנאספו בו המסורות המגידות על פעולתו של משה בסוף ימיו" (דבריו באנצ"מ ערך דברים).

פרופ' ש. ליונשטם כותב על דיני הירושה בדברים: "כל תכנו של סיפור זה משקף את מהלך הרוח של תקופת ההתנחלות, שהיא תקופת התגבשותם של דיני הירושה בישראל" (דבריו באנצ"מ ערך ירושה).

פרופ' ב. אופנהיימר כותב: "הפרכתי את ההנחה כי מצוות אחדות הפולחן לפי הניסוח המופיע ב' דברים היא מאוחרת, היינו מימי חזקיהו או יאשיהו", (ב. אופנהיימר, הנבואה הקדומה בישראל, עמ' כ').
ד"ר יעקב ליוור כותב: "אין מקום  לאחר את מבנה החברה המשתקף בספר דברים עד סוף ימי בית ראשון והוא משקף בודאי את החברה שבשלהי התקופה השבטית ותחילת תקופת המלוכה" (אנצ"מ ערך קהל עמ' 68).

חשוב לציין כי אכן יש קשר בין מעשי יאשיהו לספר דברים, אבל יסודו של הקשר הוא בסיטואציה ההיסטורית אליה נקלע יאשיהו, לראשונה  מימות שלמה נעשתה ממלכת יהודה שוב הדומיננטית בכל ארץ ישראל. ממלכת ישראל איבדה את ריבונותה, ותושביה נספחו ליהודה. המכשול לאיחוד עבודת ה' היתה ממלכת ישראל שלא קיבלה את מרכזיות ירושלים כמקום עבודת ה'. כבר בראשיתו של תהליך החורבן בישראל, ניסה חזקיהו לדרוש את החוק שמאחד את עבודת ה', ורק יאשיהו החזיק בכח שאפשר לו לבצע חוק זה. אותו גם ספר דברים מתנה ב'הגעה אל המנוחה והנחלה'. ואכן מלכים אומר שלפני שהיה מקדש שלמה מקדש לכל העם היה מותר להקריב בבמות 'כי לא הגיעו אל המנוחה'.

זו פשר הקביעה של מלכים שלא נעשה כפסח של יאשיהו מימי השופטים. שכן המלוכה קמה במחלוקת בין יהודה לבני יוסף, גם בימי דוד היו מרידות, ושלמה שלט בכח כמתואר בספר מלכים. מיד אחרי מותו התפרקה החבילה שוב. ולכן האיחוד שבימי יאשיהו היה ראשוני מאז ימי השופטים, לפני הפילוג בין יהודה לבני יוסף.

כך כותב גם פרופ' י. ש. ליכט: "אי אפשר לבטל את עדות דברי הימים בדבר פסח חזקיהו.. קשה לומר כי לא נעשה פסח בבית המקדש לפני ימיו של יאשיהו, ולו בלבד משום שאין אנו רשאים להכחיש לגמרי את העדות בדבר עצם קיומו של פסח חזקיהו, אלא גם משום שאנו חייבים להניח כי למרכזי הפולחן השונים היה כח משיכה מסויים" (אנצ"מ ערך פסח עמ' 520-3).

לסיכום, הרצף ההיסטורי המתעד את התורה בימי השופטים המלכים והנביאים, מוכיח שהתורה קדמה לכל התקופה הזו. והחטאים שאנו מוצאים בחלק מהדורות, אינם קשורים לעצם המסורת ההיסטורית, ואינם יכולים לבטל אותה.

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

38
Leave a Reply

avatar
 
smilegrinwinkmrgreenneutraltwistedarrowshockunamusedcooleviloopsrazzrollcryeeklolmadsadexclamationquestionideahmmbegwhewchucklesillyenvyshutmouth
22 Comment threads
16 Thread replies
0 Followers
 
Most reacted comment
Hottest comment thread
8 Comment authors
אבייאירMעמיתמשה Recent comment authors
  Subscribe  
Notify of
אבי
Guest
Member
אבי

תודה רבה על התגובה המהירה ועל הזמן שהקדשת למעני. מה שכתבתי לך בנוגע לקינות כוונתי לקינה כ"ב בנוסח אשכנז. בה מופיע התיאור על הורים החוששים שבניהם יאולצו להתנצר במסעי הצלב ולכן שחטו אותם תוך שימוש במשפט הבא "לא זכינו לגדלכם לתורה נקריבם כעולה והקטרה". (כמדומה שיש לכך דוגמאות נוספות) וכיוון שאני מעריך אותך אני משוכנע שאם כל רבני דורינו יורו לך שעליך לשחוט את ילדיך כקרבן אתה תעשה זאת בשמחה ובמחול. ממילא הוויכווח לגבי המולך פחות רלוונטי. בנוסף העובדה שיש היום ציבור ענק שמתיעץ עם רבנים שאינם מבינים ברפואה לגבי שאלות רפואיות קריטיות ומדובר ברבנים שלצערינו אין להם את השכל… Read more »

אבי
Guest
Member
אבי

תודה רבה על התגובה המושקעת. יש לי מספר שאלות עליה שאכתוב בימים הקרובים. בינתיים בהקשר למה שכתבת ששקרתי בטענתי שגדולי הפוסקים התירו הפלות. חבל שאתה כותב על נושאים שאתה לא מתמצא בהם, בנושאים כאלה כדאי לך לשאול קודם את הרב יהושע ענבל החבר בצוות האתר. בעלי התוספות (נדה מ"ד:) התירו הפלה לא לצורך האם ואף התקשו בקושייתך איך מותר לחלל שבת לצורך מי שאין איסור להורגו. כדי לא להאריך אפנה אותך לשו"ת ציץ אליעזר ח"ט סי' נ"א וחט"ו סי' ק' ק"א שציטט פוסקים רבים נוספים הסבורים כך. בנוגע להבט הרגשי המציאות מוכיחה את ההבדל הרגשי בין לפני הלידה לאחריה. ודרך… Read more »

אבי
Guest
Member
אבי

קראתי את תגובתכם המרתקת במלואה אבהיר את דברי אם נקח את העובדות ההיסטוריות המופיעות במעשה יאשיהו ונשמיט את השיחות הלא אמינות הרושם המתקבל הוא שהתורה או רובה לא הייתה קיימת עד אותה תקופה. האם ייתכן שמלך דתי יאפשר במקום המקודש ביותר לאלוקיו את עבודת הבעל והאשרה יחד עם בתי זמה? לכן האופציה הסבירה לדעתי היא כפי התיאור שכתבתי. מה שכתבתי שמהרגע שהתורה התחילה לתפקד שוב אין נשים שהגיעו למעמד זה -זוהי עובדה אחרי חולדה אין נביאות (לה') המוזכרות בתנ"ך ואין אשה שהגיעה לעמדת הנהגה במסגרת היהדות מאותו רגע לתמיד… (חוץ מאסתר שהייתה מלכה כך שלאף אחד לא באמת הייתה ברירה)… Read more »

אבי
Guest
Member
אבי

שלום רב נהנתי מאד מהמאמר במאמר אכן מנומק היטב כיצד אפשר להסביר פרשה זו בצורה אמונית אבל הראיות להבנה זו אינם מוכחות לדעתי וכפי שאפרט ראשית כל ברצוני להציג תאוריה אפשרית לאופן כתיבת פרקים אלו בספר מלכים. ספר מלכים לא נכתב בזמן הפרשה המתוארת אלא עשרות רבות ואולי אף יותר ממאה שנים לאחריה מחבר הספר שהיה מנביאי ה' לפי התלמוד היה מודע באופן מלא או חלקי לכך שספר התורה הושחל מתוך מטרה להציגו כספר היסטורי ולכן השתדל מצד אחד להצניע זאת ככל האפשר אך מצד שני נמנע מלשנות את העובדות שהיו ידועות לכולם לכן בכל התיאורים על הדברים הפומביים נמנע… Read more »

עמית
Guest
Member
עמית

נו באמת הרי הסופר המקראי עצמו מספר שיהודה הייתה וסאלית לאשור וַיְהִי בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ, לְהוֹשֵׁעַ בֶּן-אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מָלַךְ חִזְקִיָּה בֶן-אָחָז, מֶלֶךְ יְהוּדָה…וַיִּמְרֹד בְּמֶלֶךְ-אַשּׁוּר, וְלֹא עֲבָדוֹ מלכים ב יח' כלומר יהודה שילמה מס לאשור(=הייתה וסאלית שלה), ובשלב מסויים מרדה בה(=הפסיקה להעלות מס לאשור) אני לא אתייחס למרד, אלא רק לתוצאה שלו: חזקיהו העלה מס שנתי לאשור + מס רטרואקטיבי על השנים של המרד שבו הוא לא שילם + כל אזור שפלת יהודה שקריטי לתעשיית שמן הזית של הממלכה נקרע ממנה וניתן לפלישתים: "אשר לחזקיהו מלך יהודה.. אותו כלאתי בתוך ירושלים עיר מלכותו כציפור בכלוב. הקפתי אותו בביצורים, ואת היציאה משער… Read more »

M
Guest
Member
M

עמית – השאלה על חוזה אסרחדון מוכרת היטב ומופיעה בכל חיבור שעוסק בתיארוך ספר דברים. בשונה מדבריך ההקבלות לא באמת מתאימות לסדר של דברים בצורה מלאה (עיין – מקרא לישראל – דברים. הראה שם שבפסוקי הקללות יש גם שינויים בסדר הקללות. ההקבלות בסדר חלקיות בלבד). מעבר לזה כמו שכבר הראה קיטשיין בהשוואה של כלל החוזים במזרח הקדום אחוז ההתאמה של דברים לאסרחדון אל מול חוזים אחרים הוא נמוך הרבה יותר (לא אכנס לזה פה – עיין בספרו). את הדוקטורד של ברמן איני מכיר אבל במאמר שלא התפרסם בנושא במסגרת מכון ידעיה העלנו גם אפשרות נוספות. תוכל לפנות אליהם לקבל את… Read more »

עמית
Guest
Member
עמית

מצטער אבל הטענות שלכם פשוט מופרכות ברגע שלוקחים בחשבון מידע חוץ מקראי, הלא הוא חוזה אסרחדון. המלך אסרחדון חי במאה השביעית להלן השוואה בין ספר דברים לחוזה אסרחדון עם מלך צור ספר דברים (פרק כח): כג וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל-רֹאשְׁךָ, נְחֹשֶׁת; וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר-תַּחְתֶּיךָ, בַּרְזֶל. כו וְהָיְתָה נִבְלָתְךָ לְמַאֲכָל, לְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ; וְאֵין, מַחֲרִיד. כז יַכְּכָה יְ-הוָה בִּשְׁחִין מִצְרַיִם, ובעפלים (וּבַטְּחֹרִים), וּבַגָּרָב, וּבֶחָרֶס–אֲשֶׁר לֹא-תוּכַל, לְהֵרָפֵא. כח יַכְּכָה יְ-הוָה, בְּשִׁגָּעוֹן וּבְעִוָּרוֹן; וּבְתִמְהוֹן, לֵבָב. כט וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם, כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הַעִוֵּר בָּאֲפֵלָה, וְלֹא תַצְלִיחַ, אֶת-דְּרָכֶיךָ; וְהָיִיתָ אַךְ עָשׁוּק וְגָזוּל, כָּל-הַיָּמִים–וְאֵין מוֹשִׁיעַ. ל אִשָּׁה תְאָרֵשׂ, וְאִישׁ אַחֵר ישגלנה (יִשְׁכָּבֶנָּה)–בַּיִת תִּבְנֶה, וְלֹא-תֵשֵׁב בּוֹ; כֶּרֶם… Read more »

משה
Guest
Member
משה

סו"ס ניתן עדיין לטעון שהספר הנמצא הינו ספר דברים ולא היה כ"כ פלא לציבור שלא נודע. יען שזה דברי משה ולא כספרים קודמים. ואחר שבזמן מנשה עבדו ע"ז ולא למדו תורה השכחה יכולה לחול לרוב ועכ"פ לא לשמר את ספר דברים, הפחות בחשיבתו, וכעת שמצאו והמלך קיבלו יען שהאמין שמשה כתבו וממילא העם גם כן קיבלהו, והנה אין בזה הספר מצוות שכ"כ קשים לקיום בזמן יאשיהו שכבר רוב ישראל היו בירושלים ואין כ"כ קושי לאכול הבכור ומע"ש שם. ומש"כ בעל ספר מלכים על זמן שטרם ההתגלות שלא המית בנים בחטא אבות ככתוב בספר תורת משה יל"פ ששיבחו שעשה כפי התורה… Read more »

אורי
Guest
Member
אורי

מה אומר הפסוק "כי לא נעשה כפסח הזה מימי השפטים" למה הכוונה?

אורי
Guest
Member
אורי

כתוב: "'לקח את ספר התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון ברית ה' אלהיכם והיה שם בך לעד. כי אנכי ידעת את מריך ואת ערפך הקשה.. ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחתון וסרתם מן הדרך אשר צויתי אתכם וקראת אתכם הרעה באחרית הימים כי תעשו את הרע בעיני ה' להכעיסו במעשה ידיכם', (דברים לא' כו').

האם תקופת בית ראשון היא 'אחרית הימים' ?

רמי
Guest
Member
רמי

על הנושא הראשון על הרד"ק ברצוני להבין האם המשפט "הרד"ק טעה ולא התבונן בצורה נכונה בדברי הנביא" משפט שלא יגרור אחריו מחאה בעולם הדתי?
ואם הוא יגרור אחריו מחאה האם המוחים יהיו רק חוסי הגן ילדים?

רמי
Guest
Member
רמי

האם לדבריכם לרד"ק עצמו שכן הבין כך בנביא באמת לא היתה ראיה למסורת הדורות וממילא לאמינות התורה? ומה שכתבתם שיש שגיאה לוגית בדברי, באותה רמה בדיוק יש בדבריכם שהרי אתם טוענים שמוכח לכם דבר מהתבוננות בדברי הנביא בזמן שאתם יודעים שאם זה אמיתי אתם מחויבים להאמין שיש גם הבנה כדברי הרד"ק שאתם מפאת קוצר שכלכם לא הגעתם אליה וא"כ זה יהיהגלגל החוזר שאין לו סוף אדם שלא מאמין יוכיח מהפרשנות שלכם בנביא ואז הוא יתחייב להאמין בגדלותו של הרד"ק וממילא תחזור אצלו הסתירה [העיקרון הוא שהדת שכן מכלילה בתוכה את הרד"ק כאמיתי סותרת את עצמה ואכן חילוני חוקר המברר את… Read more »

רמי
Guest
Member
רמי

כפי שכתבתי הרד"ק לא חלק על התלמוד שהרי בספר דברי הימים הוא הביא את דברי התלמוד ולא נראה שהוא סתר את עצמו אלא שהרד"ק סבר שדברי התלמוד באים ככל המדרשים המוסיפים על פשטות המקרא ולא משנים אותו, והם מסבירים רק את הסיבה לסגנון הזעזוע של יאשיהו אך עדיין אין מקרא יוצא מידי פשוטו' וכיון שלא היה לו צד אחר אלא להבין שפשוטו של מקרא שהספר נשכח לגמרי ע"י מנשה, הוא נשאר בזה בסוף בצ"ע ולא העלה בדעתו להשתמש במימרת התלמוד ולומר שכל מה שהיה שם זה רק פתיחת הספר cפרשת הקללות. ובאשר לדימוי הרד"ק קודש הקדשים לרמב"ן וכדו' אני לא… Read more »

רמי
Guest
Member
רמי

מה שהבאתי מאחרונים אי"ז רק אחרונים אלא בעצם פירושו של אחד מגדולי הראשונים הרד"ק [רבי דוד קמחי] אשר היחס אליו ביהדות כרמב"ן והרשב"א והגישה ביהדות לדבריו כקודש קדשים אשר לעולם לא יכולים לעמוד כנידון האם הם נכונים אלא כפשוט שהם נכונים [ומתוך דבריו רואים שלא היה לו צד אחר לפרש שהרי הוא עצמו מקשה על פירושו רק מדברי חז"ל לגבי מנשה ונשאר בקושי והוא לא חשב לרגע להביא את פירושכם כהרבה שכן פירשוהו ובהכרח שהוא הבין בפשטות שזו הצורה היחידה להבין את כוונת הנביא, ומה שטענתם שמגוחך להביא מהמפרשים לסתור את התורה אי"ז נכון כי כל מה שהבאתי משם שגם… Read more »

רמי
Guest
Member
רמי

א) הפרשנות שלכם למובא בספר מלכים נחמדה אך מה תעשו וכבר נחלקו בה מפרשי הנביא שם ויש מתוכם הסוברים שספר התורה נשכח מישראל ע"י שמנשה ביער אותו מהעולם ורק עכשיו ישעיהו מצא אותו וודאי לא תחלקו על אחרונים המפרשים את הנביא וא"כ לדברי אותם מפרשים עולה שהיתה תקופה בישראל שלא היה בה את ספר התורה ורק אח"כ נמצא ספר אשר מוצאיו הניחו שהוא הספר האבוד ואבדה לפי אותם אחרונים כל ראיה לנכונות כל מה שכתוב בספר כאשר יתכן שמישהו שתל בו תוספות או שינה אותו ומה שטענתם שרואים שכבר קודם היתה תורה בישראל אני מסכים עם זה אבל יתכן שבספר… Read more »