המידע האינסופי מסופק לנו על ידי מערכות מידע, המידע נוצר על ידי  כמות עצומה של גופים, העוסקים כל אחד בתחום ספציפי.

בכדי שמסקנות המחקרים יוכלו להצטרף יחדיו לפירמידה אדירה של מליוני מסדי נתונים שונים, אנו צריכים לוודא שהמתודה שלהםהיא ערובה למסקנה שאנו צריכים לקבל. ולא רק משהו "אפשרי" או"הגיוני".

העובדה שכמות הנתונים היא אינסופית, ואין מערכת שתחלוש עליהם, משאירה בעצם בידי החברה והתרבות יכולת ניווט מסוימת.

עוד קודם שמגיעים לשאלת הפרסום, איסוף הנתונים אינו רק ענין טכני. הרבה פעמים מדובר בענינים מורכבים מאד, לא רק מחקרים הנעשים בקרב בני אדם על ידי שאלונים

מדי פעם אנו מתבשרים בחדשות על מחקר שנתגלה כפיברוק ושקר, והרבה פעמים מדובר בחוקרים מפורסמים ומוכרים. כיצד יתכן
הדבר?

בעקבות ועדת הבדיקה ביוני 2010 שהורתה למדען ישראלי (הדסה, האוניברסיטה העברית) להפסיק ללמד לאלתר, כאשר הסיבה (לפי "הארץ"): "הוא נטל ללא בסיס אחריות מדעית למאמרים שפירסם"

לחץ לגירסת הדפסהדי מדהים לגלות כמה נפוצים פירסומים של ניתוחים סטטיסטיים שגויים. במאמר שפורסם לא מזמן נבדקו 281 מאמרים שפורסמו בכתבי עת מרכזיים בפסיכולוגיה. בחצי מהמאמרים התגלתה לפחות טעות סטטיסטית אחת, ו-15% מהם כללו טעות ששינתה את מסקנות המחקר, כמעט תמיד בכיוון ההפוך למה שהחוקרים היו מעוניינים שהם יהיו. ואלו נתונים רק לגבי ממצאים של מחקרים שפורסמו. מה קורה …

ט. המחקר יכול לטעות? מספרים ועובדות לקריאה »

המדע, בתיאוריה הינו מסד נתונים העונה להגדרות מופשטות כל שהן, בפועל, הוא יציר כפיהם של גופים מסויימים, האקדמיות. האקדמיה היא מערכת אורגנית.

השפה הגבוהה המשמשת במאמרים אקדמיים, מייחדת את המלומדים, שהם היחידים היכולים לשחות בכל המלים הלועזיות וההגדרות המסובכות.

ד"ר יעקב ברגמן מהאוניב' העברית, יצא בינואר 2010 בקריאה: "לא צריך שכולם יהיו אקדמאים", דבריו פורסמו בין השאר בדה מרקר (20/1/10)

לחץ לגירסת הדפסהים הנתונים אינו מכשול רק לאדם הפשוט, אלא גם למחקר עצמו, וליכולת ההפנמה של תוצאות המחקר. במציאות חיינו, נתונים אינם מרשימים אותנו, מחקרים נשלפים משמאל כמו מימין, אנחנו לא באמת מאמינים לסקרים, למרות שהם לכאורה סטטיסטיקה טהורה. 'מחקר חדש קובע' הפך לקוריוז, אותו מחפשים בעמוד האחרון של העיתון. (מחקר חדש מאד קובע, שרפובליקנים הם יותר יפים…). את …

יג. עודף מידע, המחסום העיקרי בפני ידע לקריאה »

לחץ לגירסת הדפסהאצל רבים מאיתנו מסתובבת קרוב ללב חידה קלאסית, שאין עליה תשובה: "מי הוא בן של אבא שלי, אבל איננו אחי"? שואלת החידה. התשובה נשמעת די פשוטה ("אני"). אך התשובה הזו אבודה מאיתנו, מי הוא "אני" ומה המשמעות שלו בזמננו? מי זה הבן של אבא שלי, זה שאיננו אחי? מה הוא רוצה? ולמה? על גבו השחוח של כל …

ההשלכות הפסיכולוגיות של אוטוסטרדת המידע לקריאה »

 מה עלינו להסיק מכל הנתונים הללו? האם הם סוג של מחקר המנסה להוכיח באופן פרדוקסלי שיש להטיל ספק בכל מחקר באשר הוא?

המידע האינסופי מסופק לנו על ידי מערכות מידע, המידע נוצר על ידי כמות עצומה של גופים, העוסקים כל אחד בתחום ספציפי.

המידע האינסופי מסופק לנו על ידי מערכות מידע, המידע נוצר על ידי כמות עצומה של גופים, העוסקים כל אחד בתחום ספציפי.

פיטר מדאוור, התבטא בהכללה: "המאמר המדעי הוא תרמית…", בדגש על 'המאמר', מתארים פרופ' איתי ינאי וד"ר רועי צזנה במאמרם 'השקר הלבן של המדע' (אודיסיאה אוקטובר 2012), את המציאות בה מתהווים המחקרים

מערכת המידע העצומה של תרבות המערב, למרות שהיא מעניקה לנו שפע הנאות שגשוג ובטחון, היא אויב של החופש והפתיחות.

כמות המידע לא מאפשרת לנו לבחון את היער כולו. עלינו להניח מראש כי כמות מספיק גדולה של ידע תתן לנו אשליית פתרון גם כאשר זה אינו קיים. אם עומדת לפניך השאלה "האם אנו יודעים איך נראו הכנענים הקדמונים"?

האגדה מספרת על 'מלכודות דבש' שציידים קדמונים הציבו ליצורים אותם חפצו לצוד. המיוחד במלכודות אלו היתה ההרגשה הטובה אותה הרגיש הפרט הנצוד עד לרגע האחרון. ריח הדבש משך אותו אל המלכודת

אין שם קולע יותר, היכול לתאר את תמונת המצב העגומה של הפוליטיקל קורקט השליט באקדמיות בנות זמננו. כפי שמשתקפים בנתונים המובאים במאמרם של גרג לוקיאנוף וג'ונתן היידט. גרג לוקיאנוף הוא נשיא ומנכ"ל הקרן לזכויות הפרט בחינוך