Day: אוגוסט 7, 2016
ב. אוטוסטרדת המידע כמערכת
המידע האינסופי מסופק לנו על ידי מערכות מידע, המידע נוצר על ידי כמות עצומה של גופים, העוסקים כל אחד בתחום ספציפי.
ג. אבני היסוד של המערכת. איך עובד מחקר?
בכדי שמסקנות המחקרים יוכלו להצטרף יחדיו לפירמידה אדירה של מליוני מסדי נתונים שונים, אנו צריכים לוודא שהמתודה שלהםהיא ערובה למסקנה שאנו צריכים לקבל. ול …
ד. המדע ומערכות המידע כמפעל חברתי
העובדה שכמות הנתונים היא אינסופית, ואין מערכת שתחלוש עליהם, משאירה בעצם בידי החברה והתרבות יכולת ניווט מסוימת.
ו. דוגמא שניה להשפעה על המערכת: הטיית אישור
עוד קודם שמגיעים לשאלת הפרסום, איסוף הנתונים אינו רק ענין טכני. הרבה פעמים מדובר בענינים מורכבים מאד, לא רק מחקרים הנעשים בקרב בני אדם על ידי שאלונים
ז. תעשיית המחקרים, האם יתכן פיקוח מלא בין אמת לשקר?
מדי פעם אנו מתבשרים בחדשות על מחקר שנתגלה כפיברוק ושקר, והרבה פעמים מדובר בחוקרים מפורסמים ומוכרים. כיצד יתכן הדבר?
ח. יצירתיות במעבדה: איך זה עובד?
בעקבות ועדת הבדיקה ביוני 2010 שהורתה למדען ישראלי (הדסה, האוניברסיטה העברית) להפסיק ללמד לאלתר, כאשר הסיבה (לפי “הארץ”): “הוא נטל ללא בסיס אחריות מדעי …
ט. המחקר יכול לטעות? מספרים ועובדות
די מדהים לגלות כמה נפוצים פירסומים של ניתוחים סטטיסטיים שגויים. במאמר שפורסם לא מזמן נבדקו 281 מאמרים שפורסמו בכתבי עת מרכזיים בפסיכולוגיה.
י. המדע כאידיאולוגיה
המדע, בתיאוריה הינו מסד נתונים העונה להגדרות מופשטות כל שהן, בפועל, הוא יציר כפיהם של גופים מסויימים, האקדמיות. האקדמיה היא מערכת אורגנית.
יא. השפה האקדמית והאקדמיזציה, מקצועיות, או ערפל תחת בהירות?
השפה הגבוהה המשמשת במאמרים אקדמיים, מייחדת את המלומדים, שהם היחידים היכולים לשחות בכל המלים הלועזיות וההגדרות המסובכות.
יב. ריבוי מחקרים תורם? “לא צריכים כל כך הרבה אקדמאים”
ד”ר יעקב ברגמן מהאוניב’ העברית, יצא בינואר 2010 בקריאה: “לא צריך שכולם יהיו אקדמאים”, דבריו פורסמו בין השאר בדה מרקר (20/1/10)
יג. עודף מידע, המחסום העיקרי בפני ידע
ים הנתונים אינו מכשול רק לאדם הפשוט, אלא גם למחקר עצמו, וליכולת ההפנמה של תוצאות המחקר.
ההשלכות הפסיכולוגיות של אוטוסטרדת המידע
המידע האינסופי מסופק לנו על ידי מערכות מידע, המידע נוצר על ידי כמות עצומה של גופים, העוסקים כל אחד בתחום ספציפי.
יד. איש פשוט מול מערכות המידע
מה עלינו להסיק מכל הנתונים הללו? האם הם סוג של מחקר המנסה להוכיח באופן פרדוקסלי שיש להטיל ספק בכל מחקר באשר הוא?
האדם הקטן והמערכת
המידע האינסופי מסופק לנו על ידי מערכות מידע, המידע נוצר על ידי כמות עצומה של גופים, העוסקים כל אחד בתחום ספציפי.
פיירבהנד – להציל את האנושות מהמדע
המידע האינסופי מסופק לנו על ידי מערכות מידע, המידע נוצר על ידי כמות עצומה של גופים, העוסקים כל אחד בתחום ספציפי.
השקר הלבן של המדע
פיטר מדאוור, התבטא בהכללה: “המאמר המדעי הוא תרמית…”, בדגש על ‘המאמר’, מתארים פרופ’ איתי ינאי וד”ר רועי צזנה במאמרם ‘השקר הלבן של המדע’ (אודיסיאה אוק …
מי בפנים ומי בחוץ?
מערכת המידע העצומה של תרבות המערב, למרות שהיא מעניקה לנו שפע הנאות שגשוג ובטחון, היא אויב של החופש והפתיחות.
אשליית הידע
כמות המידע לא מאפשרת לנו לבחון את היער כולו. עלינו להניח מראש כי כמות מספיק גדולה של ידע תתן לנו אשליית פתרון גם כאשר זה אינו קיים. אם עומדת לפניך השא …
אינטרס מחופש לידע
הבה ונתבונן בפירות המערכת המערבית המתקדמת וההומנית, בנוגע לקיום הבסיסי שלנו כאן בארץ. רוב האזרחים השפויים במדינה מכירים בכך ששלטונות המדינה משתדלים לנ …
מלכודת הדבש המערבית
האגדה מספרת על ‘מלכודות דבש’ שציידים קדמונים הציבו ליצורים אותם חפצו לצוד. המיוחד במלכודות אלו היתה ההרגשה הטובה אותה הרגיש הפרט הנצוד עד לרגע האחרון. …
המקארתיזם האקדמי – ארה”ב
מתוך נאומו של מייקל בלומברג, איש עסקים וראש עיריית ניו-יורק לשעבר, בהרווארד:
מקארתיזם אקדמי – ישראל
פרופ’ זיוה שמיר, במאמרה: “בחסותו של ‘החופש האקדמי’ מעמיקה הפוליטיזציה באוניברסיטאות” (כיוונים חדשים, יוני 2012)
אתרוגים בקמפוס
אין שם קולע יותר, היכול לתאר את תמונת המצב העגומה של הפוליטיקל קורקט השליט באקדמיות בנות זמננו. כפי שמשתקפים בנתונים המובאים במאמרם של גרג לוקיאנוף וג …